"הייתה לי זכות גדולה לגעת בנפש האדם ולקדם את החינוך במדינת ישראל"

עמירה חיים, מנהלת מחוז הדרום במשרד החינוך ב-17 השנים האחרונות, צפויה לסיים בקרוב את תפקידה, לאחר 40 שנה במערכת החינוך. בריאיון לכתבנו שרון טל בתוכניתו "המשפיעים בדרום" ברדיו דרום, מסכמת עמירה תקופה משמעותית בחייה "משפחתי הגיע מחיפה לדרום מתוך ציונות, בעקבות קריאתו של דוד בן-גוריון. הוריי ראו את הדרום כמקום חלוצי, והתחושה של חיזוק הנגב והציונות מלווה גם אותי עד היום. אמנם המדינה בת 70 אבל אני כל הזמן אומרת למורים ולתלמידים שאנחנו עדיין עוסקים בבניית הארץ שלנו, כאן בנגב".

את דרכה בתחום החינוך החלה עמירה עוד בימי הנעורים "הייתי בתנועת הצופים, כל נושא תנועות הנוער ותרומה לקהילה מלווה אותי מילדות, מבית מלא נתינה ורצון לתת. זה השפיע על עתידי, מדריכה צעירה זה סוג של מחנך, ומאוד משפיע על מסלול החיים בהמשך". מסלול החינוך נמשך גם בצבא, אז שימשה עמירה כמ"כית ולאחר מכן כקצינת חינוך "הנגיעה הזו בנפש של אדם גם בצבא ולאחר מכן השפיע עליי מאוד".

"הלב לקח אותי לחינוך"

"זו הייתה כניסה כמו ברק, התאהבתי בילדים. התגעגעתי לתלמידים בחופשות. המטרה המרכזית שעומדת בפניי שנים רבות זה לשבור את הקשר בין מצב סוציו-אקונומי לבין הישגים לימודיים. האמונה הזו שיש ביכולתה של מערכת החינוך לעשות שינוי במוביליות חברתית היה מאוד חזק אצלי. הוכחנו שזה אפשרי בעזרת אמונה בילד ונתינת תחושת מסוגלות, ניתן להוביל תלמיד להצלחה ולמימוש הפוטנציאל שלו, עד לכדי הצטיינות".

במשך שנים רבות ניהלה עמירה את בית הספר גבים בבאר שבע "באירוע 40 שנה לבית הספר הגיעו תלמידים שלמדו אצלי וכיום גרים ברחבי העולם. הגיעו ואמרו שרצו לומר תודה. היה מאוד מרגש". ניסית לחשב כמה תלמידים למדו אצלך עד היום? "לא" השיבה עמירה בחיוך.

לפני כ-22 שנה מונתה עמירה למפקחת המחוז "תפקידי היה להיות אחראית על התוכניות הפדגוגיות של המחוז, שיקדמו תלמידים ומורים להצלחות. הדבר המשמעותי בתוכנית הוא לדעת להוביל אותה ולגרום לה להצליח. תוכניות חינוכיות רבות שהחלו במחוז הדרום הפכו לנחלת הכלל, כמו כיתות אומ"ץ ומב"ר, כלומר לא רק הישגים לימודיים, אלא בראש ובראשונה על אקלים חברתי, אהבה לתלמיד, תחושת מסוגלות ומעטפת נכונה. בתוך זה יזמנו את תעודת הבגרות החברתית, שתלמידים יתרמו לחברה עוד מהילדות. כשאתה מתחיל תהליך של נתינה יש המון קבלה".

"חינוך לא מפסיקים!"

בשנת 2005, מנכ"לית משרד החינוך דאז רונית תירוש פנתה אל החיים הפוליטיים, ועמירה מונתה למלא את מקומה של תירוש במקביל לתפקידה כמנהלת המחוז "שרת החינוך דאז לימור לבנת פנתה אליי וביקשה שאכנס לתפקיד. אמרתי שזה בתנאי שאחר כך אני חוזרת לדרום, הייתי במהלך מאוד משמעותי עם המגזר הבדואי עם עוד כמה מהלכים, ורציתי להשלים אותם.

כמנכ"לית יש יכולת השפעה רחבה במדינת ישראל. גם ליוויתי את הדרום בתקופה מאוד לא פשוטה של שגרת חירום. כשהחלו ליפול קסאמים על שדרות וראשי עיריות החליטו לסגור מוסדות חינוך, ישבנו בבית הספר למרות שתלמידים לא הגיעו ואמרתי למורים 'חינוך לא מפסיקים'. בשיתוף פעולה עם פיקוד העורף נבנו כיתות ממוגנות ובמקביל בנינו את תורת ההפעלה לשעת חירום במעגל הפדגוגי והלוגיסטי. הפעלנו למידה מרחוק, בבתים, במקלטים, גם בעזרת מחשבים. זה משהו שנולד כאן במחוז דרום. חשוב להדגיש שעל אף היכולת הרחבה של מנכ"לית משרד החינוך, כמנהלת מחוז היכולת ליצור יוזמות חדשות ולקדם תלמידים היא לא פחותה".

איך מוצאים פתרון חינוכי ל-3,335 תלמידים?

ב-2005 החליטה ממשלתו של אריאל שרון ז"ל על תוכנית ההתנתקות של יישובי גוש קטיף מרצועת עזה, והמשמעות הייתה מבחינת משרד החינוך, למצוא פתרון חינוכי לאלפי תלמידים "הכנו תוכניות מגירה ליום הזה. בישיבה עם ראש הממשלה אריאל שרון ז"ל, הייתי צריכה להביא פתרונות. מצאנו פתרון לכל התלמידים, אני זוכרת עד היום שמספרם היה 3,335,. גם התחייבתי למצוא תפקיד לכל מורה ומורה, וכך היה. ב-1 בספטמבר ישבו כל תלמידים בכיתות מול מורה, לכל תלמיד היה מורה, ולכל מורה הייתה עבודה".

"לא הייתה גננת מוסמכת אחת"

לאורך שנותיה קידמה עמירה תוכניות רבות במשרד החינוך. משנת 2012-2017 הופעלה במשרד החינוך תוכנית חומש לחיזוק החינוך במגזר הבדואי, ותוכנית חומש נוספת יצאה לפועל ב-2018.

מה השתנה בחינוך במגזר הבדואי מאז כניסתך לתפקיד?

"צריך לתת לילדים תוכניות מיוחדות כדי לצמצם פערים, זו אחת הבעיות המרכזיות במדינת ישראל. יש לנו הון אנושי שמסתכלים עליו בהשתאות ברחבי העולם, אבל גם מייצרים פערים גדולים מאוד".

"כשנכנסתי לתפקיד לא הייתה גננת מוסמכת אחת במגזר הבדואי במחוז הדרום. היום כולן מוסמכות, כל צוות ההוראה הוא מוסמך ועבר הכשרה ראויה. ככה שהילדים בבית ספר מקבלים מענה ראוי. אני יודעת שלחלק מהילדים במגזר הבדואי בעבר לא הייתה גננת. היום אני רגועה יותר שהם מקבלים מענה חינוכי ראוי.

המטרה הייתה לבוא ולחזק את המגזר הבדואי מלמטה, לקחת את האנשים מהמגזר כמובילי חינוך. אם בעבר 80% מהמורים במגזר היו מהצפון, היום המספר עומד על 20%. כל המנהלים והצוות עברו הכשרה. סביבות הלמידה השתנו לגמרי. בעבר היו 12% אחוזי בגרות, היום נושקים ל-52%. הכנסנו תוכניות חדשות של מניעת נשירה, והכנסנו תוכניות לימוד להשלמת לימודים של תלמידים שנשרו. המגזר הבדואי במקום אחר, המשפחות רוצות שהילדים ילמדו, שירכשו השכלה".

נתקלנו לא פעם במקרים מחרידים בגנים פרטיים לפעוטות, כיצד לדעתך ניתן למנוע מקרים שכאלו? "אני בעד לפקח על כל המסגרות החינוכיות, גם על הפרטיות. הכנסת חינוך מגיל 3 חינם, מנעה המון תופעות של גננות לא מוסמכות, וצריך למצוא את הדרך לפקח על המסגרות גם מגיל לידה ועד גיל שלוש". לדעתך משרד החינוך יוכל לתת מענה גם לחינוך מגיל אפס? "אני חושבת שזו צריכה להיות שאיפה".

אחרי ארבעה עשורים במשרד החינוך, החלטת להודיע על פרישה. מה תרצי להגיד לאנשים שפגשת בדרך? "אני פותחת את שנת הלימודים הזו ופורשת. אני רוצה להודות על הזכות שהייתה לי כל השנים, לגעת באנשים, להיות בצמתים של השפעה. בכל התפקידים שמילאתי רציתי שלא יגווע לבבי, אני עדיין מאמינה ביכולתה של מערכת החינוך לחולל את השינוי הגדול ביותר.

במחוז הדרום לומדים כיום כ-360,000 תלמידים, ועובדים בו כ-25,000 מורים, כ-500 מנהלי בתי ספר, וכ-200 אנשי צוות מדהימים במחוז הדרום, כולנו מבינים שאנחנו חייבים להיות כאן למען התלמידים שלנו. אנחנו צריכים לעזור להם לחלום ולהגשים את החלום שלהם, זה התפקיד שלנו. הייתה לי זכות גדולה לגעת בנפש האדם ולקדם את החינוך במדינת ישראל".

תוכניות לאחר הפרישה? "יש לי המון הצעות". יכול להיות שנראה אותך בכנסת? "יש המון הצעות. נצא, ננשום, נחשוב. מקווה שאמשיך לעזור לאנשים".

הריאיון המלא עם עמירה חיים שודר בתוכנית "המשפיעים בדרום" ברדיו דרום, אותה מגיש כתבנו ב"באר שבע נט" שרון טל. להאזנה: