ראיון עם שולמית מרק – יועצת מיגון בסניף באר שבע של קבוצת 'צוות 3'

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('56b55897-ed78-4536-be4d-5244b75d7bce','/dyncontent/2022/9/29/6d85e308-fcfa-410d-ae1c-105b97c61e18.jpg',15320,'מכללת השף אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('56b55897-ed78-4536-be4d-5244b75d7bce','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,true,33920,'Image','');},7]]);})

העיר באר שבע מושכת אליה בשנים האחרונות תושבים חדשים רבים, חלקם מגיעים בעקבות איכות החיים שמציעה העיר, חלקם סטודנטים שמגיעים בתחילה לתקופות קצרות ולאחר מכן מתאהבים בעיר ונשארים בה לאורך זמן וחלקם מגיעים בעקבות אפשרויות התעסוקה. אחת מאותן תושבים חדשים שהגיעו אל העיר בעקבות אפשרויות התעסוקה והחליטו להישאר בה היא שולמית מרק, יועצת מיגון בסניף באר של קבוצת האבטחה והשירותים 'צוות 3', שחזרה אחרי טיול ארוך ומעניין במיוחד בדרום אמריקה ובמהלך עבודתה התאהבה בעיר ומסתבר כי מנגד, גם הבאר שבעים התאהבו בה חזרה. תפסנו את שולמית, שפוגשת מידי חודש עשרות מתושבי העיר לפחות במהלך עבודתה, לשיחה צפופה

שולמית ספרי על עצמך קצת...

"אני בת 22, האחות הקטנה מבין שלושה אחים. נולדתי בצרפת בשנת 1995 וכשנתיים לאחר מכן, לשמחתי, משפחתי החליטה לחזור לישראל. הוריי הם במקור מאזור הדרום, אימי מנתיבות ואבא שלי גדל בקריית גת, יתרה מזאת, סבא שלי, חיים בן אריה ז"ל אף כיהן כראש מועצה בנתיבות.  אני שומרת מסורת וסיימתי את לימודי התיכון באולפנה 'אורות מודיעין', אחרי התיכון עשיתי שנת שירות במדרשה בירושלים לבנות דתיות לפני גיוס".

הבנתי שהתגייסת לחיל קרבי, זה נכון?

"זה נכון מאד, למען האמת התעקשתי להתגייס ליחידה קרבית. שובצתי למסלול של גרעין נח"ל שהבוגרות שלו שובצו לחיל האוויר, החינוך או המודיעין, אך אני התעקשתי על קרבי וביקשתי להגיע ליחידת קרק"ל. למרות שניסו לשכנע אותי לוותר על זה, לא ויתרתי מכיוון שרציתי לשרת שירות משמעותי וידעתי שביחידה הזו אני אוכל לממש את עצמי ולתרום מכל הבחינות. באוגוסט 2014 אכן הצלחתי והתגייסתי ליחידת קרק"ל, יצאתי לקורס מ"כים ושובצתי כמ"כית באימון מתקדם של טירונים וסייעתי בהכשרתם לקראת עלייתם לקו. במהלך שירותי הצבאי קיבלתי תעודת מצטיינת מח"ט. לאחר מכן שימשתי כסמלת בבסיס ביס"לח בקורס מ"כים עד לשחרור שלי".

ומה עשית אחרי השירות? גם את כמו כולם כבר תכננת את הטיול הגדול של אחרי הצבא?

"ממש כך. מיד אחרי השחרור הצבתי לעצמי מטרה – לטוס לדרום אמריקה עוד השנה ויהי מה. חיפשתי עבודה מיד אחרי השחרור, עבודה שתסייע לי לחסוך כסף לטיול הגדול והגעתי לקבוצת האבטחה 'צוות 3' שלשמחתי גייסה אותה. שימשתי כסיירת בשיטור העירוני וכמזכירת שיווק ועבדתי שעות רבות עד שהצלחתי לחסוך סכום מספיק גדול וטסתי לדרום אמריקה שם שהיתי 7 חודשים בחברת חברה טובה".

ואיך היה בטיול הגדול? הבנתי שחווית שם חוויות שילוו אותך לאורך כל החיים...

"את הטיול הגדול התחלנו כמו כל הישראלים ב-'ריצה' ממקום למקום ומאתר נופש אחד לשני. באיזשהו שלב קרה משהו שגרם לנו להוריד הילוך ולהתחיל ליהנות ולחיות את הרגע. היינו אמורות לעלות על טיסה בבואנוס איירס שבארגנטינה, אך הטיסה התקיימה ביום שבת ולכן החלטנו לדחות אותה, שם קרה השינוי הגדול. הייתה לי מחברת, מעין יומן, שבה ציירתי המון ציורים. באחד הערבים בהם שהיתי בבית חב"ד בבואנוס איירס נחשפו שם לציורים שלי, התלהבו מהם וביקשו ממני לצייר להם ציור קיר גדול. באותו רגע הסכמתי מכיוון שאני מאד אוהבת לצייר ובתוך לילה אחד אינטנסיבי ציירתי ציור קיר גדול, את חכם חנוכה המפורסם מסרטי הבורקס. אנשי בית חב"ד התלהבו מאד מהציור ופרסמו אותו בדף הפייסבוק שלהם, זה תפס תאוצה ומכאן הכול השתנה".

מה זאת אומרת?

"פרסום הציור בדף הפייסבוק של בית חב"ד בבואנוס איירס יצר חשיפה עצומה. מי שנחשף לציור היו מספר בתי חב"ד ברחבי יבשת דרום אמריקה שפנו אלי וביקשו שאגיע אליהם ואצייר גם אצלם, זה עזר לי מאד כי כך יכולתי להתארח אצלם ולהמשיך את הטיול שלי ולהאריך את השהות. יצא לי לצייר בבתי חב"ד בבואנוס איירס, בקוסקו, במדיג'ין ובמקומות נוספים".

ספרי על חוויה יוצאת דופן...

"בבית חב"ד בקוסקו לדוגמה שהיתי חודש וחצי ברציפות וציירתי ציור ענק על 2 קירות, ציירתי רק בלילות, עשיתי לילות לבנים ואנשים היו קמים בבוקר ולא מאמינים למראה עיניהם. הרב בקוסקו ביקש ממני לצייר ציור מיוחד,  הציור הזה נעשה באמצעות צבעי שמן שצריכים להתייבש, ובציור הזה למדתי להעריך את התהליך כי מדובר בציור שמתבצע בתהליכים. הציור הזה לקח לי הרבה יותר זמן, שבועיים וחצי של לילות לבנים. משם הגעתי למדיג'ין ושם היה ממש פרויקט מיוחד. גייסנו עבור בית חב"ד שם תרומות של 5,500 שקלים שהשתמשנו בהן לשיפוץ המקום ולהקמת מסעדה עבור המטיילים שמגיעים, בנינו בר, הצבנו שולחנות, גרילנדות ועוד. לצערי בעיצומו של הטיול שמעתי שסבתא שלי נפטרה וחזרתי לארץ באופן מיידי".

ואיך הגעת לבאר שבע?

"אחרי שהות של יומיים בארץ ביקשתי לחזור לעבוד ב'צוות 3' בעבודת שטח ולשמחתי הרבה הציבו אותי בבאר שבע, ועברתי לגור שם עם אחי. בבאר שבע אני גרה בשכונה ד' זו עיר מדהימה עם אנשים מדהימים. הכרתי המון אנשים במהלך עבודתי הדרך, אני מייעצת ומוכרת מערכות מיגון גם לאנשים פרטיים וגם לבתי עסק ובמהלך העבודה הזו אני חייבת להתחבר לאנשים ולדבר עם אנשים, ואני מאד נהנית מזה. במצטבר אני נפגשת עם עשרות אנשים מידי חודש, זה המון".

ספרי לנו על סיפור מיוחד שקרה לך באחד הימים, ובכלל, מה הקשר שלך עם תושבי העיר?

"באחד הימים שבהם הסתובבתי בבאר שבע נכנסתי למסגריה והתחלתי לספר להם על השירותים ש'צוות 3' מספקת. לאחר שהצגתי את עצמי, אחד האנשים שיבו לצד מנהל המסגריה אמר לי – נעים מאד אני דוד שלך. היה מאד מפתיע ומצחיק. המון אנשים מכירים אותי בבאר שבע כיום בעקבות הסיורים שלי, אני הולכת בעיר העתיקה ומרגישה שם בבית, צועקים לי מהחנויות, וכשאני יושבת בבתי הקפה באיזור כולם מזהים אותי. אני מאד מאד אוהבת את באר שבע, את התושבים שבה ואת החמימות שמפגינים כלפי כל אחד ואחת גם אם לא מכירים אותו, זה כנראה טבוע בDNA של המקום".

 

 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('c00f16ff-022c-4b37-9f6b-cee5b6dc9662','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33922,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה