סיפור חייה המופלא של המאפרת מרון אבויה סנגל - מהילדות מאתיופיה ועד ההצלחה בעולם
01.03.23 / 12:37
אי אפשר להתעלם ממנה: מרון אבויה סנגל (41) שכבשה לפני כמה שנים את באר שבע בתחום היופי ומאז כבר חצי עולם מכיר ונהנה מכשורי האיפור והשיער שלה, היא מאפרת, מסרקת בסגנון שלה בכל העולם, מוזמנת לקמפיינים, לתצוגות אופנה בארץ ובחו"ל ומבוקשת בקרב הכלות בארץ ואין אחד שלא מכיר אותה בטיקטוק -כולל הבת הדוגמנית שלה עם האפרו. בנוסף, היא ציירת מוכשרת, אימא לשני ילדים, אביתר ושי-לי, ונמצאת בזוגיות כבר 12 שנים. עכשיו היא מספרת לנו על ילדותה, מהעלייה מאתיופיה, ההסתגלות בארץ, החיים באר שבע, עולם האיפור, אובדן האח ועד הבקשה שלה שכולנו נהיה אנשים טובים ונצבע את החיים בצבעי הקשת.
כבר בילדותה הבינה מרון אבויה, שהיא תעסוק באומנות - יותר בכיוון של ציור ואיפור, אבל בחרה להתחיל את החיים בהתעסקות בשיער ומשם לתחום האיפור, וכבר מהתחלת הקריירה זיהו אצלה פוטנציאל בינלאומי ויוניק עם כישרון עז שהזרים אליה עבודות בארץ ובעולם. בראיון טרום יום האישה, מספרת מרון על איך הגיעה לבאר שבע ושינתה טאצ'אפים ולוק ועד שעזבה לקרית גת, עיר ילדותה, אבל מגיעה לכל בקשה בבאר שבע.
אז כמו כל אושיה מבוקשת, יש למרון כבר מעל 80 אלף עוקבים באינסטגרם, היא פעילה בטיקטוק ומושכת אליה המוני צפיות וסקרנות על המאפרת עם הקוטור והגלורי ששייך רק לה. "אנחנו משועבדים לעולם הזה של הרשתות החברתיות" מספרת על עולם התוכן "זה טוב מצד אחד ומצד שני זה קשוח ורדוד. אמנים נמדדים לפי כמות עוקבים או אנשים רוכשים עוקבים וזה החלק הלא הוגן בכל הסיפור, כי יש אמנים דגולים שהאומנות שלהם פנומנלית אך נמדדים בגלל כמות עוקבים שזה בעיניי מאכזב! זה מעייף לפעמיים, כי אתה במרדף. פעם פרצו לי ופעם חסמו את הטיקטוק שלי שמעל 70 אלף עוקבים. יותר נכון חמש פעמים, לא משעמם".
הילדות באתיופיה הייתה מדהימה בעיניה, שם גדלה עד גיל תשע יחד עם שלושת אחיה, ובארץ נוספו עוד שני אחים. "הייתי ילדה טום בוי עם אפרו גדול, משחקת במשחק של בנים" נזכרת בעברה "היה הכל בבית, לא היה חסר כלום. אבא עבד בהוראה ואימא נשארה בבית וגידלה אותנו. אימא שלי אישה יפה ואמנית ואת הסטייל והסגנון שלי קיבלתי ממנה. אני לובשת בגדים שלה מלפני ארבעים שנה".
העלייה לארץ הייתה בעיניה כמו הרפתקה, שאותה בחנה כילדה נרגשת שעולה ב'מבצע שלמה' וחושבת שהמסע הארוך הוא בסך הכל חוויה בלתי נשכחת של טיול ארוך.
ספרי לי על ההסתגלות
"ההסתגלות שלי כילדה הייתה קלה ומעניינת עם חברים חדשים במקום חדש. כל המשפחה עלתה ביחד אז ולא הרגשתי שמשהו חסר. אבא שלי מאוד סבל, עבד במפעל גם כשעבד בהוראה. הוא הסתכל תמיד קדימה וצעד למטרה. להורים היה קשה יותר ואף פעם לא הרגשנו את זה, רק היום יודעת מזה. קיבלו אותי מאוד יפה בבית הספר וזו תקופה מאוד שונה מהיום לצערנו, תמיד הרגשתי שונה ויפה - גם שלא הייתי הכי יפה".
למה הרגשת שונה?
"לא הייתי מבזבזת את הזמן שלי בלשאול למה אני בצבע הזה או הילד לידי בכיסא בצבע כזה. היינו שונים ויפים וזהו, כך חשבתי וגם כך גרמו לי להרגיש. זו בעצם דעתי שלא השתנתה עד היום. אז והיום הבנתי שאם אתה שונ, אצה מיוחד".
חווית גזענות מהסביבה?
"גזענות בעיניי היא בורות, תמיד אמרתי את זה. לא סבלתי בילדות וגם לא כיום. אבא שלי חווה וסבל מזה וכמו כן גם אמי. תמיד יהיה גזענות וזה הולך וגובר שזה עצוב. אני לא סבלתי מזה, אבל זה תמיד נמצא. זה חינוך איך שהילדים שלנו ישמעו אותנו וכך הם מוציאים את זה החוצה".
על מה חלמת כילדה?
"אני עוסקת במה שחלמתי לעשות, חולמת להגשים את החלומות שלי. יש רגעים מאוד מקוממים ואני לא אדם של פוליטיקה, חדשות וכו'. בני אדם נשפטים לפי מראה ולא אופי. אנחנו מזמן לא בעידן שאנשים נשפטים לפי צבע עורם, דת, ומין. כל אדם צריך לדבר מול המראה ולראות איפה הוא לא בסדר ואם נעשה את זה העולם יראה אחרת".
מרון החלה לצייר בזמן הלימודים בתיכון על שולחן בית ספר והחדרים בבית. בנוסף, הייתה מביטה באחותה הגדולה מציירת ומתאפרת וראתה בה השראה לעולם של צבע שמשך כים סוחף לתחום. "אני אוהבת לצייר הכל, בעיקר דיוקנים עם עיפרון, שמן וצבעי מים" שיתפה. "הייתה תקופה לא ציירתי, כי קשה להתפרנס היום מציור, ועכשיו יש לי יותר אז זמן חזרתי לצייר".
למדת את התחום?
"למדתי תקופה אצל צייר בשנות העשרים שלי והפסקתי, מציירת לבד ובעיקר אוהבת להעתיק - זה מאתגר אותי לצייר את זה כמה שיותר מדויק. מאמינה שאזדקן בע״ה אצייר ותהיה תערוכה".
משם עברת לאיפור?
"האומנות שלי הפכה לאפר כלות, פאשן, ציורי גוף לפעמיים, ולזה התפתחתי"
מרון היא אימא לילד בן 21 ("זה כייף לפעמיים ואני לא מאמינה שאני אימא לילד גדול") שגדל לרוב עם אביו. בתקופה של אימהות צעירה היא יצאה ללמוד עיצוב שיער והוריה עזרו לה ותמכו לאחר גירושיה המוקדמים. "היה לי קשה עם הנסיעות לתל אביב" נזכרת מרון "תקופה קצת קשה, אבל איך נתחזק אם לא יהיה קצת קושי. למדתי אצל שוקי זיקרי וזה היה הכל מבחינת חברים, לקוחות חדשים, עבודה מרובה והיינו ישנים שם ממש. זו תחילת דרך שאסור לשכוח איפה התחלת".
זוכרת שראו אותך אצל שוקי זיקרי בבאר שבע עם כל הצבעים בשיער והיית נוף חדש ומרענן
"שוקי זיקרי היה קורא לי זיקית בגלל הצבעים והתספורות בשיער, קצת שונה לנוף הבאר שבעי, אך זאת אני עד היום. שם הכרתי את חברת 'מאק' שהייתה במספרה - הציעו לי כמה פעמים לעבוד שם ולא הייתי בעניין בשלב של החיים שלי. מאוחר יותר רציתי לשלב גם איפור ושיער, כך נכנסתי לעבודה ב'מאק' ועבדתי שם עשר שנים. הייתי בשבוע האופנה בארץ, במילאנו, איפרתי כלות, פאשן ,סדנאות הכל. הסגנון שלי הוא הכל מהכל ( ברור שיותר פאשן ) ואוהבת לראות צבע ושוני ובו זמנית משהו רך ונקי. תמיד חושבים שאני מחוץ לארץ בגלל העבודות שלי, יש הרבה חברות בארץ שהם חשבו שאני מחוץ לארץ".
את מי היית רוצה לאפר?
"הייתי רוצה לאפר את ריהאנה, מדונה, לידי גאגא ועוד הרבה. ראיתי את בלה חדיד בשבוע האופנה במילאנו ולא ידעתי על מה כל המהומה, שמתי לה קרם גוף ואני בשלי, עד שצעקו לי שזו היא. פחות מהמתלהבות".
איך מרון הקטנה החולמת בין דוגמניות גדולות?
"היו מלא דוגמניות של ויקטוריה סיקרט ואפילו איפרתי את טיילור היל"
וזמן לאימהות?
"אני הרבה בבית מציירת והרבה מחכה לבייבי שלי שחוזרת הבית עם אוכל חם, זו הנחלה ומטיילת סביב לארץ ומחוצה לו. אם צריך לאפר לסרק כלות והכל אני תמיד שם".
היום כל אחת יכולה לפרסם באינסטגרם עם פילטר והיא נראית כמו בר רפאלי, אולי כבר לא צריך איפור?
"קשה לי מאוד עם זה, כי זה הורס את האומנות שלנו. אני לא בעד. אולי אני עושה פריז בסטורי אפקט וזה הכי רחוק שלי. אני רואה אנשים מחטבים לסתות ואפים. אני בעד שנראה איזה פיגמנטציה, קו הבעה ומשהו שהשגנו ביושר, אבל אם זה עושה טוב לאנשים אז למה לא. אני נכנסת לחנות לקנות בגד אקססורי וכולן נראות אותו דבר ( ם עושים משהו במינון הנכון הוא תמיד טוב), אבל מי אני שאחליט מה המינון הנכון. זו דעתי אבל שכל אחד יעשה כרצונו. קשה לקבל דעות שונות משלך בארץ, משהו שאנחנו צריכים לעבוד עליו כחברה".
ספרי על הזוגיות שלך כיום
"אני אדם צבעוני ורועשת והוא ההפך ממני, אז אנחנו משלימים אחד את השנייה. הוא אבא, חבר, בן זוג ושותף מושלם לחיים. יש לנו בת מהממת בשם שי לי כשמה היא - מתנה שלי בת 11. קסם של ילדה, ילדה טובה, היא ברשתות החברתיות רק איתי. זה משהו שאני מנהלת אותו - אין לה גישה לזה. תני לה לשחק כדורגל, גולות ומדרכות כמוני. ילדות נורמטיבית ורק עכשיו קנינו לה טלפון נייד. אם היה אפשר גם לא היינו קונים, אבל חייב".
חייבת להגיד שהיא כובשת - דוגמנית מבוקשת עם לוק נדיר של אפרו
"היא דגמנה לכל חברה כמעט בארץ, פילה, קסטרו, אמריקן איגל, דלתא, ווי שוז -הצטלמה לקליפ של איה כורם ועוד. היא מסתובבת עם אפרו מטורף, מהגן היא הלכה כך ומגדלים אותה לקבל את השונה. לאט לאט, בעידן הזה בגיל שלה כבר לק ג׳ל, איפור ועוד, אבל זה לא אצלי, כי כל עוד יש לי שליטה על זה אז כמה שיותר מאוחר כך יותר טוב".
לפני שמרון הפכה לאימא לשניים, קרה אירוע עצוב בחייה ובחיי בנזוגה. בחודש התשיעי להריונה, שבועיים לפני הלידה - הלכה מרון לבדיקה שגרתית שבה מסר הרופא בעצב, שהתינוק לא ישרוד והיא תצטרך הפסקת הריון. מרון וזוגה חזרו הביתה בידיים ריקות וריקנות עצונה בלב. "יש דברים שהם לא לעולם הזה ויש רגעים שאנחנו במבחן." אמרה בדרכה.
איך עברת את רגעי המשבר?
"אמרתי ״זה כנראה לא שלנו״. בכיתי, נשמתי עמוק ואמרתי תגידי תודה על מה שיש לך. זה היה קיסרי ואת חוזרת ללא תינוק לבית ,מה תספרי לילדה שכל כך חיכתה לאח?. מצאנו דרך, שמתי ליפסטיק אדום ועמדתי זקוף לחיים שיש לי ואמרתי תודה לבורא. חוגגת לו פעם בשנה ולא פותחת את זה. פנדורה שלי".
מתכננים עוד ילדים?
"אם צריך שיהיה לי אז יהיה לי. ניסינו שוב והייתה לי הפלה טבעית. שנית, גם מודים ולא מתלוננים. הכי קל לאדם ליפול למטה, לבכות, לכעוס ולשאול למה ואני".
גם איבדת אח בנסיבות טרגיות
"ציינתי שאנחנו שישה אחים ואני תמיד מציינת גם שאחד מאיתנו לא בחייו. יש דברים שאתה לא תעכל אותם גם אחרי עשרים שנה. לא בעד לפתוח ולדבר. איבדנו אח יקר ובן מופלא".
התמודדת עם שברוני לב לא פשוטים בחייך
"זה יכול לגרום לתרדמת, צריך לקום ולהביט קדימה - אין מילים שיכולים לתאר שהורים מאבדים ילד, זה כמעט נוקש בכל דלת, גם אצל ההורים שלי זה נקש. שלא נדע לעולמים אובדן - מחזקים אותם, מעודדים והרבה איתם. העולם ממשיך כמנהגו והכאב תמיד נשאר".
מה החלום שלך?
"החלום: להגשים את החלומות שעוד לא הגשמתי. חשוב לי להגיד שכל אדם יחיה לפי אג׳נדה, אמונה שלו והדרך שלו. לא משנה כמה טוב תהיה, תמיד יהיה משהו רע להגיד עליך. תהיו אנשים טובים, לקבל אחד את השני כבני אדם. לא לתת לבורות (גזענות) לשבור אותך, יש דרכים נכונות להילחם בזה. העולם כל כך יפה, חבל להתעסק בדברים ואנשים חשוכים".♥
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
