סיפור חייה הלא יאומן של הדוגמנית נורית סבח - ברוק שילדס של שנות ה-80
07.01.22 / 09:06
נורית סבח (53) הייתה הילדה היפה של העיר באר שבע בשנות ה80, כולם כינו אותה אז ברוק שילדס של הדרום, עם העיניים הירוקות החתוליות המהפנטות והיופי המושלם שהיה מוקרן מכל שער מגזין או פוסטר לראש אינדיאני - זו שקטפה את תואר מלכת היופי של באר שבע, שאין סוכנות דוגמנות ארצית או עולמית שחפצה להחתים אותה לשורותיה, מ"עלית" ועד "פורד" ותעניק לנורית פנטזיה של קריירה בינלאומית. היא הופיעה בכל המגזינים הנחשבים, חרשה את העולם, חיה עם מולטי מיליונר בניו יורק, אבל לבסוף החליטה לוותר על עולם הזוהר, על דוגמנות בינלאומית וקריירה מובטחת, רק כי רצתה להיות קרובה לבית, להתחתן ולהביא ילדים. ערך המשפחה לעומת המסיבות הנוצצות בניו יורק. נורית התחתנה, הולידה שני בנים ואז בעלה נפטר מסרטן. מאז המשבר, היא חיה את חייה בשקט ונזכרת תמיד כמה הייתה האישה הכי יפה, שכל אחד היה מסובב בגללה את הראש.
נורית סבח גדלה בשכונה ג' בבאר שבע למשפחה עם שני הורים, שלושה בנים ושלוש בנות, שעברו משבר גדול כשהאח הצעיר אילן נפטר ממחלת הסרטן בגיל 18. מותו השאיר אחריו משפחה עם כאב גדול "מציאות אכזרית שטפחה על פניי" נזכרת בתקופה הקשה "הבנתי אז שהכל הבל הבלים". את האח שרלי סבח, אתם כולם מכירים, מאחר ולאחרונה היה מועמד לקבל את פרס הגראמי היוקרתי בקטגוריית אלבום המוזיקה, יחד עם חברי להקת 'makamas places'.
תמיד היית הילדה הכי יפה בסביבה?
"מאז שאני זוכרת את עצמי הייתי הילדה הכי יפה בגן, הכי יפה בכיתה והכי יפה בשכונה. לא ייחסתי לזה חשיבות, זה הגיע באופן טבעי כל ההערצה סביבי. חלמתי להיות מפורסמת ברמה בינלאומית".
מתי לראשונה גילו אותך בתחום הדוגמנות, עולם הדוגמנות והיופי עניין אותך כילדה?
"במקריות מוחלטת עברתי ברחוב ואז עצר אותי אדם שהציע לי להשתתף בתחרות יופי מלכת היופי של הנגב, שבו קטפתי את הכתר בגיל 15 וחצי. עד היום התואר הולך אחריי – "נורית סבח מלכת היופי".
איך זה שלא השתתפת בתחרות מלכת היופי של ישראל?
"בכל שנה קיבלתי המלצות לתחרות הארצית וסירבתי ללכת, כי מבחינתי מלכת היופי היא שגרירה ואני לא סיימתי 12 שנות לימוד".
ההורים נתנו לך אז את ברכת הדרך?
"הוריי אנשים צנועים ופשוטים, אנשים נפלאים. אבי זכרו לברכה היה איש מאוד דתי, הוריי לא היו מודעים או התערבו בהחלטתי. הם תמיד נתנו לנו את החופש לבחור להיות מה שנרצה. הגעתי ממשפחה של ילדים מוכשרים אחד אחד, כל אחד הצטיין בתחומו. היינו ילדים יפים, משפחה מאוד מוכרת בבאר שבע".
מתי היה הצילום הראשון שלך?
"פוסטר המדיה לחברת "צ'אמפ" של ג'ינס עם כלור, היה לי גם שער ב"לאישה". בנוסף, תמונה בירחון פנאי פלוס".
הרווחת כסף טוב על הצילומים?
"לא ממש, הגעתי לתחום ללא כל הכוונה מקצועית. לא היו בעבר סוכנויות, בעיקר ייצגתי את עצמי. הייתי נערה מהפריפריה שמאוד רצתה להצליח בתחום".
מי המציא לך את הכינוי ברוק שילדס של הנגב?
"רבים ראו דמיון ביני לבין ברוק שילדס שהייתה בזמנו כוכבת, ולכן הומצא לי הכינוי. לא זוכרת מי במדויק".
ואז החיים התחילו להתגלגל והביקוש לצלם את נורית רק הלך וגדל. היא נלקחה לפרסומת לקופת חולים כללית, כיכבה בפוסטר מדיה בכל הארץ לפרסומת לטיפולי שיניים, סוכנות 'עלית' של איילן פורד רצתה להחתים אותה, ונורית בשיא קלילותה סירבה בנימוס "קיבלתי רגליים קרות" נזכרת "חייתי עם בן זוג מאוד עשיר. עולם הזוהר פתאום לא דיבר אליי, הרגשתי שהכול מזויף ולא אמיתי".
סוכנויות רבות רצו אותך, העתיד היה נראה מזהיר, ובסופו של דבר ויתרת - למה?
"אכן ניבאו לי עתיד מזהיר בתחום הדוגמנות ועולם היופי, אך בסופו של דבר החלטתי לוותר על כך משום שרציתי חיים פשוטים, רציתי להקים משפחה ולהתמסד".
היו הטרדות מיניות אז בשנות ה80, קרה לך שהטרידו אותך?
"תמיד היו הטרדות מיניות מצד הסביבה, יש לציין שלא מהתעשייה ובחרתי להתעלם מהן ולגונן על עצמי. בימינו אין אישה שלא חווה הטרדה או הצקה מינית מהסביבה".
מצטערת שוויתרת על קריירה בינלאומית?
"ממש לא, העולם מלא בפיתויים, אך בסופו של דבר מה שחשוב באמת זה המשפחה והילדים שהם כל עולמי. הם ההישג הכי גדול בחיי, הם הגשימו אותי דרכם".
איך החיים היו בניו יורק?
"חייתי בגיל 20 בניו יורק עם בחור צעיר מולטי מיליונר. חייתי את אמריקה ופיתוייה. עולם מרהיב, מלא באפשרויות שסירבתי להגשים. זוגיות שנגמרה משום שהרגשתי תחושת מיצויי, זמן קצר לאחר מכן הכרתי את בעלי ז"ל, אנדי, הציע לי נישואין לאחר ארבעה חודשי חברות ומשם הכול היסטוריה. נישאנו בשנת 1996, לאחר תשע שנות נישואין הוא נפטר בשל מחלה נוראית, חשוכת מרפא וקיבלתי זעזוע קשה. הבאנו שני ילדים מופלאים – בן בכור שכיום בן 26 וילדה שכיום בת 24."
נורית חזרה מהחיים הלא נגמרים של ניו יורק והחלה לעבוד בארץ בתור דיילת יופי, עבדה בחנויות אופנה ובמסעדות יוקרה של שנות ה90 ולא הרגישה שהיא מתגעגעת לתחושה של תקתוקי המצלמה, הדוגמנות והצילומים. זו הסיבה שהיא החליטה לוותר על עולם הזוהר וקריירה בין יבשתית, רק כדי להיות במקום שקט, בבית, עם בעל, ילדים ואולי גם כלב.
הגיל עושה את שלו, אבל את עדיין יפה - מה את רואה שאת מסתכלת במראה?
"אני רואה אישה שעדייו נשארה ילדה. אני רואה במראה את אותה הילדה שגדלה בשכונה ג' בבאר שבע, שחרשה חצי עולם. היום כשאני מתבוננת בעברי, אני שלמה איתו וזאת בזכות ילדיי המופלאים, שעושים חייל ומגשימים אותי היום".
מה את עושה כיום?
"היום נותנת מענה אנושי ללקוחות של מותג התכשיטים אורלי חגי."
במבט לאחור, על מה את מצטערת ומה היית עושה אחרת?
"מעולם לא חשקתי בעולם הדוגמנות, בשל המראה שלי זה תמיד הונח על השולחן. זו תמיד הייתה אופציה שהחברה הציבה לי, ללא כל מאמץ וזה רק בזכות המראה שלי. מאחר ומעולם לא רציתי בכך אינני מרגישה תחושת פספוס בעולם הזה. אני חשה תחושת פספוס כאמא, כי מכורח הנסיבות התאלמנתי בגיל צעיר, דבר שהשפיע על התנהלותי. נאלצתי לעבוד ופחות להיות עם ילדיי, דבר שעד היום אני מצטערת עליו. על אף החוויות הקשות, השתדלתי תמיד להעניק לילדיי כל מה שיכולתי והם גדלו להיות ילדים לתפארת, מוצלחים ושאפתנים, הם ההישג הגדול ביותר של חיי ואני מודה עליהם בכל יום."
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
