ליאת סגל צרפתי, מנהלת מקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן: "הלוואי ומדינת ישראל תתעורר ותבין שאנחנו בנקודת רתיחה"

נעים להכיר: ליאת סגל-צרפתי (46), מנהלת את המקלט זו השנה השלישית. נשואה לשלומי ואם לאורי בן 16 ומאיה בת ה-11. בעלת תואר ראשון בעבודה סוציאלית באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני בניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון.  17 שנות הקריירה הראשונות שלה היו בתחום הגריאטריה, שבהן ניהלה שתי חברות סיעוד גדולות באזור דרום ובהמשך עבדה כעובדת סוציאלית בבית אבות 'דורות הנגב'. לאחר מכן החליטה להתנסות בתחום שונה ועברה לנהל חברת דיור מוגן לנפגעי נפש בקהילה. לפני ארבע שנים הצטרפה למטה עמותת 'יחדיו' כרכזת תחום בריאות הנפש בתחום המוגבלויות בעמותה, ומשם הדרך נסללה לניהול המקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן המופעל על ידי עמותת יחדיו. "מסלול שהיה לי ברור שלא אסטה ממנו עד שאגיע למטרה" אמרה.

 איך קיבלת אתה התפקיד ולמה רצית בו?

"כאשר התפנתה המשרה לניהול המקלט, ידעתי שזה התפקיד שאני רוצה. פשוט ניגשתי וביקשתי ממנהלת התחום שלי דאז בעמותה להתמודד על התפקיד וקיבלתי את בירכתה. משם התקדמנו לתהליך פורמאלי של וועדות וראיונות עד לכניסתי הרשמית לתפקיד".

ספרי לי מה חשוב לך לעזור ולקדם למען הנשים שמגיעות

"עמותת יחדיו מפעילה את המקלט תוך הקפדה יתרה על תנאי המחיה והשירות המוצע בו. המקלט רחב ידיים, משופץ, מתוחזק ונעים לשהייה. התקינה במקלט מאפשרת מענה מקצועי ומדויק של צוות רב מקצועי מיומן, מתאפשרות תוכניות העשרה מגוונות: החל מתוכניות טיפוליות ועד לתוכניות פנאי והעשרה. נשים וילדים זקוקים מצד אחד לטיפול ומענה מקצועי ומצד שני גם להפגה. המקלט מאפשר לנשים וילדים לקבל את הטיפול המקצועי המעמיק וגם הרבה מאוד פעילויות הפגה מהנות".

 על איזה מקרים מגיעות נשים למקלט – מגיעות מכל המגדרים, מגזרים ושכבות?

"למקלט לנשים נפגעות אלימות וילדיהן מגיעות נשים שהערכת המסוכנות שלהן היא בינונית ומעלה. יגיעו נשים שנמצאות בסיכון ממשי לחייהן כל עוד הן בקהילה, וההגעה למקלט היא או מתוכננת מול המשטרה או המרכז למניעת אלימות ויש לאישה קצת זמן להתארגן לקראת היציאה, או שהן מגיעות לאחר התפרצות של אירוע אלים חריף במיוחד. כשהמשטרה מעורבת באירוע והיא והילדים מגיעים לתחנת המשטרה או לטיפול רפואי בבית החולים, ומשם הן יוצאות למקלט".

המקלט שמפעילה עמותת יחדיו הינו מסגרת בפיקוח ובמימון משרד הרווחה. מדובר במקלט הגדול בארץ, בו שוהות 18 נשים ולצער כולן, הוא תמיד מלא. שוהים בו כארבעים עד חמישים ילדים בגילאי 0-18, למקלט שהיה חלוץ בפיתוח מענים לילדים מתבגרים במקלט ואף הוביל את המהלך בכנסת. למקלט יכולות להגיע נשים שיש להן גם ילדים מתבגרים ובהתאם במקלט יש מועדון מתבגרים וחמש יחידות מגורים מותאמות למשפחות עם מתבגרים.  בנוסף, יש גן ילדים שנותן מענה לילדים בגילאי 0-3 ומערכת פעילות ענפה של טיפולים, סדנאות, קבוצות טיפוליות, ליווי משפטי וכן פנאי וחוגים.

מה הקושי של נשים שחיו תחת טרור האלימות כדי לברוח ממנו?

"רוב הנשים שחיות תחת אלימות קשה (בטווח רחב מאוד של אלימות: כלכלית, מינית, רגשית, פיסית.) מתקשות מאוד לצאת ממעגל האלימות ללא עזרה. אין להן לאן לברוח, היכן להתגורר והן לרוב מוחלשות, כאובות ומובסות. המקלט מאפשר לאישה ולילדים פסק זמן מהחיים בצל האלימות, זמן להחלמה ושיקום ולתהליך טיפולי מעמיק של יציאה ממעגל האלימות ובניית חיים חדשים".

ליאת: "המקלט שלנו הוא מקלט מעורב ושוהות בו נשים מכל המגזרים, הדתות, העדות והגילאים. נשים ערביות חיות לצד נשים חרדיות, ישראליות לצד חסרות מעמד, נשים שלא סיימו י"ב כיתות לצד נשים אקדמאיות".

ספרי לי על מקרה שלא תשכחי

"קשה לי מאוד לחשוב על אישה אחת. אני זוכרת כל אחת מהנשים שהיו במקלט ואת כל ילדיה. הפרצופים שלהן ממש מלווים אותי. אני מתרגשת כשאני מקבלת תמונות של קבוצת נשים שעזבו את המקלט ונפגשות יחד בחתונה של הבן של אחת מהן, אני נרגשת לשוחח עם אישה שחזרה לעבודה שלה וכעת מארגנת תרומה ענקית ממקום עבודתה לנשים וילדים במקלט, אני מצפה בהתרגשות שאישה שעזבה לפני יותר משנה עם בנה בן החודש אותו ילדה במקלט תגיע כפי שביקשה לחלק לנשים והילדים משלוחי מנות לפורים, אז בעצם התשובה לשאלה היא שאני זוכרת את כולן. בדרך זו או אחרת, כולן נכנסו לי עמוק ללב".

מה הכלים שלכם לעזור, להרגיע, לקבל יעוץ וטיפול נפשי – לאימהות וילדיהן?

"כאשר אישה מגיעה למקלט עם ילדיה, היא מתקבלת קודם כל עם חיבוק גדול. היציאה למקלט היא מאוד קשה עבור האישה ובטח עבור הילדים, שנקרעים כולם מחייהם ועוברים לחיות בעיר אחרת, רחוק מכל מה ומי שהם מכירים ולגור תחת קורת גג עם עוד כל כך הרבה אנשים.  את האישה מקבל צוות מדריכות מיומן ומקצועי, שמקבל אותה ואת הילדים עם הגעתם למקלט, בהמשך היום פוגשת אותה עובדת סוציאלית נשים ועובדת סוציאלית ילדים לשיחה ראשונית. במקביל, את הילדים קולט הצוות הצעיר שכולל רכזת חינוך פורמאלי, מטפלת ובת שירות, כשהשעות הראשונות להגעת האישה והילדים הן קריטיות ומשמעותיות מאוד".

עד כמה קשה לנשים לא לצאת החוצה ואיך משתלטים על הפחד?

"רוב הנשים דווקא מצפות מאוד לצאת מהמקלט. החיים השיתופיים במקלט לא פשוטים, וכאשר אישה מבשילה מתוך התהליך הטיפולי היא כמהה לצאת לקהילה ולפתוח בחיים חדשים. רוב הנשים מצליחות לעבור תהליך מעצים ומשקם ויוצאות לחיים חדשים נהדרים. עם חלק אני באופן אישי אפילו עדיין בקשר ומרגש אותי ומשמח אותי לראות אותן פורחות ומצליחות. במהלך שהותן חלק מהעבודה הטיפולית הינה חיזוק והעצמה פנימית אל מול החוויה של מפגש עם הגורם האלים. עם זאת, יש נשים שגם לאחר תהליך ארוך של טיפול, החלמה והעצמה עדיין חרדות מהמחשבה שיתקלו בגורם האלים שמירר את חייהן, חשות פחד גדול ממנו וחלקן אף עדיין נמצאות בסיכון ממשי".

מה עושים אם אישה מחליטה לחזור לבעלה למרות האלימות?

"אני שמחה לומר שהמקרים האלו הם לחלוטין לא הרוב. יחד עם זאת, יש נשים שמגיעות למקלט כשהן עדיין לא בשלות לעזיבת הגורם האלים וזה משהו שבולט מאוד כבר בשלבי ההכרות הראשונית עם האישה. נשים אלו יחזרו לגורם האלים וסביר להניח שבהמשך יצאו שוב למקלט כשהן בשלות יותר לתהליך של פירוק הקשר. לצערי יש גם מקרים בהם האישה מאוד רוצה להישאר במקלט ולעבור תהליך, אולם מה שמשפיע על החלטתה לעזוב הוא הלחץ שמפעילים עליה הילדים וזאת מתוך הקושי העצום בו הם נמצאים בשהותם במקלט, רחוק מהבית, החברים והמשפחה. מתוך רצון לרצות אותם וההבנה שלא ניתן לקיים תהליך משמעותי במקלט כשיש ילדים עם התנגדות כל כך חזקה לשהות בו, האישה בוחרת לעזוב. חשוב לציין שההגעה למקלט היא מרצון ובכל רגע נתון האישה יכולה לבחור לעזוב את המקלט".

האלימות והרציחות כלפי נשים עלה על מידותיו בשנתיים האחרונות - מה דעתך האישית ומה ניתן כדי למגר את התופעה הנוראית?

"נראה כי אלימות במשפחה והמספרים של נשים וילדים נפגעי אלימות ההולכים ועולים משנה לשנה, באים בהלימה עם האלימות הגואה בקרב האוכלוסייה הכללית. מדובר בנתונים מדאיגים ומטרידים. אין פתרונות פלא. לגברים אלימים יש מרכיבים אישיותיים המרכיבים את הפרופיל של גבר אלים וכן ישנן השפעות חברתיות אשר תרמו להיווצרות הבעיה: נורמות חברתיות פרימיטיביות, עמדות נוקשות, חלוקת תפקידי המינים וכללי התנהגות גברית ונשית, תהליכי סוציאליזציה לתפקידי מין והתנהלות במערכת היחסים של תלות, תחושת נחיתות וצורך בשליטה וכוח. ביטויים של אלימות במשפחה אשר אינם מטופלים עם הופעתם, עשויים להשתרש וליצור מעגל מתמשך ומתעצם של אלימות שיכולה להשתמר במשך שנים רבות, ולכן הטיפול בגברים אלימים הוא הכרחי, וזאת בכדי לשבור את מעגל האלימות המתמשך".

הטיפול באלימות במשפחה מספק?

"מדובר בטיפול הוליסטי, משלב טיפול זוגי ופרטני. טיפול בגברים אלימים מצמצם את שיעור העבירות החוזרות. כיום, מעט מדי גברים מכירים בבעיה שלהם ואף מעטים עוד יותר בוחרים להגיע לטיפול. במשך שנים, רק 10% מהמטופלים בטיפול באלימות במשפחה הם גברים.  בנוסף, הענישה בארץ היא בעייתית, והכלי של צו הגנה המוצע לנשים שנמצאות תחת איום – מופר בקלות וללא סנקציות משמעותיות, או שתוקפם פג והאיום נותר בעינו. הפתרון הוא לא להרחיק את הגבר מהאישה אלא לטפל באלימות עצמה. לנגוע בנקודה הקריטית הזו של הסלמה ביחסים ולהציע טיפול ממוקד מותאם. לא צריך לדבר על טיפול רק במצבי קיצון, יש מצבי אלימות רבים, בהם הנפש פצועה ומדממת, לאו דווקא הגוף, ומדובר באלימות שהיא לא פחות קשה".

ומה לגביי הגנה מבית משפט?

"כיום, במעמד הגשת צו הגנה בבית המשפט השופט רשאי לבקש תזכיר מעובד סוציאלי לגבי מצב הגבר ונכונותו לקבל טיפול. לצערי, רק מקרים בודדים מופנים לקבלת תזכיר ולקבלת טיפול, שופטים רבים נוטים לא לבקש מלכתחילה תזכיר. בקשה לצו הגנה בתוך המשפחה הינה איתות ראשון למצוקה, וזו נקודת זמן קריטית בה בית המשפט יכול לחייב גבר בקבלת טיפול, זה יכול להציל חיים ולעצור את מעגל האלימות הקשה".

האם נשים הולכות וחוזרות? למה לדעתך אישה חוזרת לחיות עם בעל אלים?

"במערכת יחסים אלימה, הגבר האלים לאט לאט מייצר מצב של תלות בו. ברמה החברתית, הרגשית, הכלכלית.. מנתק את האישה לאט לאט מכל מקורות התמיכה שלה, עושה לה גזלייטינג וגורם לה לחוש אשמה אמיתית על מערכת היחסים המקולקלת שלהם. כאשר יש גם אלימות כלכלית לאישה קשה ברמה הטכנית להתנתק מהגורם האלים. אין לה לאן ללכת, אין לה איך להתקיים. שנים של הקטנה וצמצום גרמו לה להאמין שאין לה סיכוי להצליח לבד, שהיא חסרת יכולת.  מעגל האלימות הוא מתעתע, ולאחר הסלמה והתפרצות יש תקופה של חיזור, התחנפות וירח דבש שמבלבלת את האישה וגורמת לה להאמין שהנה זו היתה הפעם האחרונה.. לאחר שנים בתוך מעגל האלימות וקיצור הזמנים בין תקופת השקט להסלמה האלימה, האישה מתחילה להבין שעליה לברוח. אולם זה נהיה קשה יותר ויותר לאור הניתוק שלה ממקורות הכנסה והאמונה שלא תצליח לבד".

אישה זקוקה להרבה כוחות והבנה מעמיקה שלה את עצמה על מנת להיות מסוגלת לקום ולעזוב את מערכת היחסים האלימה.

האם את רואה העלאה בתלונות אלימות כלפי נשים?

"משנה לשנה קיימת עלייה מדאיגה בפניות על אלימות במשפחה. הסטטיסטיקה מדברת בעד עצמה. בסוף שנת 2022 נרשמה עלייה של 3.6% בפניות בנושא אלימות במשפחה במוקד 118 שמפעיל משרד הרווחה, לעומת התקופה המקבילה בשנת 2021. במקביל, נרשמה עלייה של 11% בפנייה למרכזים אזוריים למניעה ולטיפול באלימות במשפחה".

 האם מעמד האישה באופן כללי עולה או יורד לדעתך?

"מעמד האישה הוא נושא מדובר ומאוד רלוונטי. אולם למרות הדיונים הציבוריים סביב מעמד האישה עדיין אנחנו רחוקים מלהיות במקום של שוויון מלא. עצם העובדה שקיימת וועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי – מצביעה על כך שהבעיה קיימת ונוכחת בחברה הישראלית.  גם היום מספר המחזיקים במשרות בכירות במשק הם גברים, וכן השכר הממוצע במשק של גברים גבוה משמעותית משכרן של נשים. בחברה שלנו עדיין מקובל שנשים הן אלו שלוקחות חופשת לידה מלאה (ולא חולקות עם הגבר). לרוב, נשים הם אלו שיעדרו מהעבודה כאשר יש ילד חולה בבית, ועדיין קיימת חלוקה מגדרית מאוד ברורה במקצועות ספציפיים בשוק העבודה. נשים עדיין צריכות להילחם כדי לשרת ביחידות קרביות בצבא ולהוכיח את עצמן פי 2 (אם לא יותר) כדי לעמוד כמועמדות שוות ערך לגבר באותו תפקיד. כך, שיש לנו עוד דרך ארוכה לעבור, אבל אני אופטימית".

נשים היוצאות ממקלט זכאיות לסל שירותים -  מהו כולל והאם הוא מספיק יעיל כדי שנשים יפרנסו והיה להם בטחונות כספיים, יציבות כלכלית, דיור וביטחון אישי?

"לנשים שמגיעות למקלט, מרגע הגעתן ועד ליציאתן חזרה לקהילה יש סל שירותים רחב. אישה שיוצאת למקלט מוגנת בפני פיטורין ופגיעה בהיקף משרתה או הכנסתה כל עוד שוהה במקלט, במידה ותבחר להתפטר הינה זכאית לפיצויי התפטרות, נשים במקלט זכאיות לקבל הבטחת הכנסה וליווי משפטי במקלט.  עם יציאתה, זכאית האישה לסיוע בשכר דירה, מענק הסתגלות חד פעמי,  אפשרות להתגורר בדירת מעבר (עד שנה). כדי לעודד מעסיקים להעסיק נשים יוצאות מקלט קיים מענק למעסיק אשר יעסיק עובדת ששהתה במקלט, אישה זכאית למענק לימודים וליווי בתוכנית הנפלאה "דף חדש" (ליווי תעסוקתי)".

עוד הוסיפה: "כל אישה חד הורית מתמודדת עם קשיים, וכך גם נשים יוצאות מקלט. במהלך שהותה במקלט ובאמצעות הליווי המשפטי דואגים גם לנושא המזונות, והציפייה היא שעם הבטחת הכנסה (והאפשרות לחסוך בתקופת השהות במקלט – זאת כל עוד אינה מסובכת בחובות ועיקולים), מזונות והמענק – תצליח האישה להתארגן בדירה משלה, לצאת לעבוד ולהתחיל לעלות על מסלול חייה.

מה החלום הגדול שלך?

"אני כל כך אוהבת את מה שאני עושה היום, שאני לא מצליחה לראות את עצמי עושה בתקופה הקרובה משהו אחר. אני קמה עם תשוקה גדולה בכל בוקר ומגיעה למקלט עם אנרגיות גבוהות, והמון מחשבות ורעיונות. בתקופה זו, אני עסוקה מצד אחד בהסתכלות פנימה, העמקה וחידוש תהליכי עבודה מקצועיים במקלט, בניית תוכניות עבודה מעמיקות ושימור ושיפור השירות הניתן לנשים וילדים, ומצד שני – עם הפנים החוצה לקהילה. להגיד את האמת? הלוואי והייתי נשארת ללא עבודה, הלוואי והמקלט היה נשאר ריק ואף אישה לא היתה זקוקה לו. הלוואי ומדינת ישראל תתעורר ותבין שאנחנו בנקודת רתיחה. שיופעלו תוכניות, שיחוקקו חוקים ושינוצלו התקציבים. שבתי המשפט ישכילו לבחון את המסוכנות של כל גבר מולו מוגשת תלונה, שיחייבו גברים לקבל טיפול, שבתי הספר יהיו ערים לכל איתות של ילד על אלימות בבית ושכל עו"ס תהיה קשובה וערנית לבדוק, לשאול ולהתערב".