"לא הרבה אנשים זוכים לעשות את מה שהם אוהבים כל חייהם" ראיון מיוחד עם עו"ד מינה קלמן חדד

בגיל 10 עלתה מינה קלמן מרומניה לשכונת מצוקה בנתניה, שם גדלה כבת יחידה לשני הוריה. אביה היה דוקטור לכימיה, שישב בכלא כאשר נולדה בעוון ציונות. "הנושא של ציונות הוא חלק ממני, אני מבינה שיש קשיים שונים במדינה ועדיין זו המדינה היחידה שיש לי ואני אוהבת אותה" מספרת מינה. לאחר 3 חודשים בלבד מאז שעלתה לישראל, מינה כבר קלטה את השפה העברית, והתגלה לה עולם שלם של משפחות שגרו בתנאים קשים מאוד: השכנים שלה.

"באתי מרקע מאוד שונה, יום אחד ילד מכיתה ה' שהגיע מרקע של מצוקה החליט לתת לי מכות רצח עם ברזלים, מכות באמת לא פשוטות. זו חוויה שעיצבה אותי. למרות שזה יכול היה לייצר אצלי 'אנטי' לאנשים משכבות מצוקה, זה גרם לי בדיוק ההפך, ומאז התחלתי בעשייה החברתית שלי".

"הדבר הזה הביא אותי לתחושה שיש פה מצוקה, אני מאמינה שיצר לב האדם טוב מנעוריו. אם ילד בכיתה ה' מכה ילדה חמודה וקטנה, רע לו בחיים. אין אנשים רעים, יש אנשים שרע להם". כך יצא שכבר בגיל 12 מינה החלה לעשות ביקורי בית בשכונה בנתניה. "ראיתי דברים שבחיים לא חשבתי שאראה, מראות קשים. לאט לאט התאהבתי באנשים שהיו שונים ממני" מספרת מינה. "התנדבתי עשרות שעות בשבוע, הייתי מגיעה מבית הספר, מניחה את התיק ויוצאת להתנדב". מלבד ביקורי הבית מינה אף יצרה קשר עם מחלקת העיר בנתניה להתנדבות ולקחה בה חלק פעיל.

לאחר מספר שנים שבהן המשיכה בעשייה חברתית ענפה, חזרה בתשובה והקימה את תנועת "גשר", תנועה שתפקידה לגשר בין דתיים לחילוניים. בגיל 18 התגייסה מינה לצבא והקימה את היחידה לקידום נוער בנתיבות- שם נשארה 14 שנים לאחר שחרורה ומגדירה את התפקיד כ"פנינה שבכתר" בין כל תפקידיה החברתיים. "לא היה תפקיד כזה בצבא, אני התגייסתי להיות מורה חיילת, הסתובבתי בנתיבות וראיתי מה אני רוצה לעשות תוך כדי התפקיד. דיברתי עם נערים שמסתובבים בלילה וכך הבנתי מה הם צריכים". מספרת מינה. "אהבתי את נתיבות אהבת נפש. תמיד דיבר אלי להקים משהו מאפס, לבנות אותו לפי האישיות שלי".

בשנת 1982 עברה מינה להתגורר בבאר שבע, מאז ועד יום ממשיכה בעשייה החברתית המרשימה שלה: "אני חושבת שהעשייה הציבורית שלי חיברה אותי לעיר הזאת". בימים אלו מינה עוסקת בעריכת דין, ובמקביל מכהנת בקנדציה שנייה כחברת מועצה בהתנדבות. מינה חברה בוועדות, מכרזים, יושבת ראש ועדת ביקורת, שוויון מגדרי, ומובילה את הוועדה להתנדבות ולמורשת.

מינה נותנת ייעוץ משפטי על בסיס קבוע בוויצו, וממשיכה להתנדב למען משפחות במצוקה, קשישים וניצולי שואה. "חשוב לתרום, לא 'לעשות טובה', אני לא מרגישה שאני עושה טובה למישהו כי הסיפוק האישי שלי הוא אדיר" מספרת מינה. "כשאני עושה ביקור בית לניצול שואה והוא מחייך אלי זה כל עולמי. אני לא חיה בתחושת עליונות כמה טוב אני עושה לעולם, אלא כמה טוב העולם עושה לי". מלבד העיסוקים הללו מינה פועלת בתחומי התנדבות רבים ומגוונים ומעניקה הרצאות בהתנדבות על דיני משפחה.

מוקדם יותר החודש, מינה הביאה כבוד רב לעיר באר שבע לאחר שהוענקה לה אות הלשכה להתנדבות עורכי הדין בטקס מרגש. בנימוקי הבחירה צוין: "הוועדה התרשמה והתפעלה במיוחד ממגוון פעילויות התנדבות בהן את לוקחת חלק, ממשך תקופת ההתנדבות וההתמדה ומהמסירות והנתינה לשכבות החלשות בכלל ובעיר באר שבע בפרט. נראה כי ההתנדבות והסיוע לשכבות החלשות בחברה הם בבחינת דרך חיים אשר שזורה בכל צעד וצעד בחייך".

מינה מעידה כי המוטו שלה הוא "תמיד להסתובב בין אנשים", ואכן בהתאם לכך פעלה כל חייה. בעשייתה מהווה מינה השראה אמיתית ומוכיחה כי אפשר לחיות חיים של סיפוק בזכות עשייה למען אחרים: "לא הרבה אנשים זוכים לעשות את מה שהם אוהבים כל חייהם. כל חיי אני עושה את מה שאני אוהבת וזה לא מובן מאליו. אנשים מחזירים לי אהבה, אני אומרת באמת תודה מכל הלב על הזכות שניתנה לי".