הכוכב מדימונה: משחקן תיאטרון אנונימי לתפקיד ראשי בלהיט של נטפליקס

החשיפה העצומה הביאה את אבי אזולאי לקבלת המעמד הראוי של השחקן הסופר מצליח החדש בארץ, אבל עדיין לא כזו שמאות מעריצות נלהבות יחכו לו מתחת לדירה בתל אביב, מהסיבה הברורה שהוא טרם היה מספיק מוכר בארץ. פחות סלב בוא נאמר.

עד שזה יקרה ורגע לפני שהוליווד תקרא לו, כדאי להכיר את מי שחי כל חייו בענווה וחיוך ביישני, שידע להסתיר את השאיפה שלו להיות שחקן, אבל מעולם לא ויתר עליה. שלא הפסיק לרגע להתמיד, להתעקש ולהמשיך במקצוע למרות הקשיים והלחץ מהסביבה והמשפחה לוותר על החיידק.

אחרי עשר שנים של תפקידים ראשיים בתיאטרון גשר, עבודה ועקשנות הרואית עם אמונה שברגע אחד כל החיים יכולים להשתנות לך ב180 מעלות – זכה אבי לגלם את תפקיד חייו (כרגע) והשאיר אבק להרבה שחקנים שחלמו להיות במקומו.  אז אם ההכרה בעולם הטלוויזיה לא קרתה לו כמו שחלם בתוך תוכו, אין ספק שאבי אזולאי קפץ שלב מהיר בדרגות הסולם הגבוה דוך לסדרת טלוויזיה בינלאומית. אתם עומדים להתאהב.

את התפקיד הראשי של משה קטף אבי אזולאי (36) בטיימינג הכי גורלי שיש. רגע לפני שהבמאי והמלהקים התייאשו מלחפש את השחקן האולטימטיבי שיגלם את דמותו של משה, הגיע אליהם האודישן המוצלח של אבי. מבט אחד מעמיק של הבמאי המוכשר, והוא כבר ידע לזהות שמצא את האפיקומן: מוזס שלו.

מבחינת אזולאי, זה היה רגע היסטורי והיסטרי שהילד חסר הביטחון מדימונה זוכה לגלם תפקיד ראשי עטוף באהבה וחשיפה בינלאומית. עכשיו הוא צריך להתמודד עם הלחץ החדש: חשיפה גדולה. "משחקן בתיאטרון גשר שחולם בעיקר על תפקידים גדולים" מספר אבי בחן אופייני "קיבלתי ביום אחד תפקיד ראשי בנטפליקס בהפקה ענקית ויקרה. כן הייתי מוכן אישית ומקצועית לזכות בתפקיד כזה ופרחתי בכל הדרי על הסט למרות הפחדים והקשיים,  אבל אלו היו שלושה חודשים מסעירים במרוקו.

בתיאטרון עשית ועדיין עושה תפקידים גדולים, אבל החשיפה הגדולה הגיעה בעצם מהסדרה בנטפליקס.

"לא הבנתי את סדר הגדול עד הרגע שהסדרה יצאה, רבע שעה אחרי שהסדרה עלתה קיבלתי אלפי הודעות מכל העולם  וכבר באותו היום הסדרה תפסה את המקום הראשון ב57 מדינות בעולם בצפיות, בארבעה ימים צפו בה 13 מיליון איש!"

ומאז שהתפרסמת מזהים אותך בכל מקום?

"האמת שלא מקשרים תמיד ביני לבין משה בסדרה. הייתי בצילומים לשבאבניקים ופתאום אני שומע שני שחקנים מדברים בסט על הסדרה, כשאחד מהם שואל "ראית את הסדרה עם משה? השחקן הראשי מעולה". התקרבתי אליהם בחיוך ואמרתי להם איזה יופי שאהבתם. ההם שאלו אותי ראית את הסדרה? ואמרתי זה אני שמשחק את משה. הם הסתכלו עליי ושאלו באמת? אני חושב שאם הייתי מוכר בארץ לפני היה יותר קל לזהות. אני משער שנטפליקס  ושחקן ישראלי זה נראה רחוק, אז עוד יותר שמדובר בשחקן לא  מוכר"

אתה משחק בתפקידים ראשיים בתיאטרון הגשר – האמנת שיום אחד תיבחר להיות שחקן ראשי בהפקת ענק בינלאומית שתכבוש אחוזי צפייה בנטפליקס?

"האמנתי בעצמי תמיד, אבל עד שזה לא קורה אתה לא בטוח שזה יקרה. אני משחק בתיאטרון גשר מהרגע שסיימתי ללמוד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין, עשר שנים התיאטרון הוא הבית שלי, אזור הנוחות שלי אבל מול המצלמה היה מחסום, פחד, חוסר בטחון באודישנים, ידעתי שיש לי דרך וקיוויתי שזה יגיע, אבל לא האמנתי שזה יהיה יקרה ככה, מתפקידים קטנים פה ושם בטלוויזיה בארץ לתפקיד ראשי בנטפליקס. ועוד משה רבנו".

מהיכן החוסר הביטחון?

"חושב שזה הגיע מהילדות. גדלתי בדימונה, בן זקונים לחמישה אחים ואחיות. ילד עם משקפי ראייה בעלי מספר גבוה שלא אומר בקול רם שהוא רוצה להיות שחקן. הייתי ילד שהבנות לא הכי אהבו, למרות שהייתי רומנטיקן לא קטן. הייתי מוריד את המשקפיים, מסתכל במראה ואומר לעצמי "אתה יפה, הכל בסדר". אני חושב שהקול הפנימי הזה שמאמין בעצמו ואוהב את עצמו תמיד היה שם, אבל היה צריך לחזק ולהעיר אותו. וזה בדיוק מה שהבת זוג שלי עשתה עם מלא אהבה ותמיכה".

אבי אזולאי (36) רווק ובזוגיות עם השחקנית אליה שיר דוד, נולד וגדל בדימונה, למד בבית ספר יסודי 'דקלים' ובכיתה גימל עבר ללמוד בבית ספר לאומנות עמי אסף. חיידק הבמה נדבק בו בילדותו כשראה את סרט הקולנוע 'המסכה' שבו שיחק ג'ים קארי והחל לחקות אותו. יום אחד אביו ז"ל ראה אותו בזמן החיקוי ושאל אותו אם הוא משחק את ג'ים קארי. מרוב התלהבות של אבא מרוצה וגאה, הוא החל להראות לחברים את כשרון בנו. "אני התביישתי" נזכר אבי בנוף ילדותו. "אבל שם קרה הדבר. למרות שגדלתי בבית שבו אבא לא האמין במקצוע האומנות כפרנסה כדאית ורצוי להיות מהנדס עם תואר באוניברסיטה כמו אחי הגדול – ידעתי שאני אהיה שחקן".

איך  עברה הילדות בדימונה?

"לא היו טלפונים אז היינו המון בחוץ משחקים, גדלתי עם שני אחים בוגרים ממני, תחרות הייתה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי ,כדורסל, כדורגל, כדור יד  בכל תחום ספורט השתתפתי והשקעתי,שאפתי להיות הכי טוב שאני יכול. אבל בכל מה שקשור למשחק שתקתי , הייתי עושה דמויות מאחורי הבית בדשא מחקה דמויות מסרטים ומתבייש בזה. בגלל זה לסובבים אותי זאת הייתה הפתעה שהלכתי לתחום המשחק . אפילו במסיבת סיום בית ספר לא השתתפתי במופע, כי לא רציתי שיחשדו שאולי אני אוהב את זה או רוצה בזה".

אבי החל ללמוד משחק בסטודיו של יורם לוינשטיין והרגיש שם כמו זר. בדיוק כמו משה בסרט המדובר, וכמו שהרגיש בתור ילד בדימונה -  שונה. זה שבא מהפריפריה לעיר הגדולה "יורם קיבל אותי בגלל שהייתי אותנטי, אמיתי, כן וישיר" שיתף  בחיוכו. "כזה שלא מתחנף ולא הולך בדרכים עקלקלות כדי לרצות. התפתחתי בלימודים ואלו היו שנים משמעותיות בחיים שלי ובקריירה שלי בלטתי מאוד בסטודיו. משם כבר קיבלתי תפקידים מדהימים כמו בהצגה "רודף העפיפונים" בבימויו של נועם שמואל, שרצה כבר עשר שנים עד היום בתפקיד הראשי של אמיר. תפקיד שמאוד עיצב אותי".

תשתף אותנו איך הכל התחיל

"הייתי בחזרות להצגה בתיאטרון גשר וקיבלתי טלפון מתומר מ"תותים הפקות" שעוד הכרנו מהודו. הוא ידע שאני שחקן ולא סיפר לי על זה שהוא מהתחום. בדיעבד הוא סיפר לי שכבר אז אמר לעצמו שנעבוד יחד והוא היה הגורם המקשר בין חברת ההפקה בלוס אנג'לס לארץ .אחרי הרבה זמן שהם חיפשו את השחקן המתאים ,הוא הציע אותי למרות שאני לא מוכר בטלוויזיה והקולנוע. נטפליקס ביקשו לראות חומרים מצולמים שלי והסתקרנו. תומר צלצל אליי וביקש שאשלח לו אודישן מצולם לסדרה שתשודר בנטפליקס וכוללת שלושה חודשי צילום במרוקו. שאלתי אותו במה מדובר והוא אמר שאין זמן לשאלות, שאשלח לו שישה אודישנים באנגלית, נתן לי דד ליין וביקש שאשלח לו".

ורצת את ריצת מרתון חייך

"מיד התחלתי לעבוד על זה יחד עם הבת זוג שלי. סוד קטן: קילפתי קלמנטינה מתחת לפריים בזמן הטייק -  ברגע שאתה מתעסק במשהו זה מגביר טבעיות, לכן קילפתי המון קלמנטינות באותו היום ושלחתי. תוך עשר דקות מתקשר אליי הבמאי מאל.איי ואומר לי שמאוד אהבו אותי ורוצים להכיר אותי".

ואיך באמת האנגלית שלך?

"מה שהטריד אותי יותר מלמידת הטקסט זאת התקשורת על הסט, להביע את המחשבות הרגשות והניתוחים שלי לדמות. ידעתי שצריך לשייף לרענן ולחדד את האנגלית. בכל רגע נתון באוזניות שמעתי סיפורים באנגלית ועם הבת זוג שלי דיברנו רק באנגלית. עד שהבמאי שאל אותי מהיכן האנגלית שלי כי היא מעולה".

איך הגבת על כל הסיטואציה החלומית?

"שמחתי מאוד ואז ישר פחדתי שזה לא יקרה בסוף. שלחתי להם אודישן נוסף, אבל בדיעבד הבנתי שזה כבר היה סגור. המפיק סיפר לי שהוא רקד כשראה את האודישן הראשון שלי ואמר לבמאי: "מצאנו אותו". משם כבר בנג'מין רוס הבמאי הגיע לארץ לפגוש אותי. זוכר שאמר לי רק בגלל שאני שואל אותו למה הוא בחר בי, הוא הבין שאני זה משה. אמר שהעיניים שלי טובות ומסגירות את מי שאני. שגם אם ארצח, הקהל יאהב אותי".

מה דומה בינך למשה?

"רגשות אשמה, הרצון לצדק וכמובן הצורך בשייכות. אומנם הם עזבו את משה במצריים ואני גדלתי בבית עם אמא ואבא שאהבו אותי, אבל בסביבה שגדלתי בה הרגשתי הרבה פעמים לא שייך" .

ספר על הקאסט, הצילומים וההפקה הענקית

"זה הרגיש כמו עולם אחר לגמרי. טסתי שבוע לפני התחלת הצילומים וזאת הייתה חוויה מטורפת ומדהימה עם תנאים מטורפים, וגודל של הפקה שלא ראיתי מעולם, כמו חלום. הרבה שחקנים ואנשי צוות מכל העולם וכולם אוהבים את מה שהם עושים".

הוליווד זה שם

"עוטפים אותך ודואגים לכל דבר עבורך לא בשביל שתרגיש טוב, אלא שתהיה מרוכז ביצירה ובתפקיד".

כשאבי חזר חזרה לארץ אחרי שדרת הכוכבים שבה חי, הוא הרגיש נפילת מתח. לחזור מהמקום שבו אתה מרגיש הכי חשוב בעולם, אהוב, עטוף, מכובד, עסוק וראוי דוך לשקט של הבית ולעיר הסואנת – הרגיש לו ריקני מידי. כזה שחדוות היצירה נעלמת לו מהמהפך הקיצוני.  לאט לאט, ובזכות אהבת חייו, הבין אבי שמה קרה בצילומים הבומבסטים במרוקו הם לא החיים עצמם. "היה כיף ליצור בכל מובן אפשרי ופתאום זה נגמר" מספר מהלב ."פתאום אין את כל האנשים סביבי, הערכה ואהבה וזה נעלם לי מול עייני, אבל לאט לאט הבנתי שזאת העבודה שלי והדבר האמיתי זה פה עם המשפחה שלי, הבת זוג שלי הנהדרת וזה מה שחשוב באמת. אני אסיר תודה על זה. כלום לא שווה בלעדיה ושאני חולק איתה את חיי".

היא תמכה בך גם במרוקו?

"לכל אורך הדרך, פינתה שלושה חודשים בשביל להיות לי כתף לתמוך ולעודד. זוכר שהיה רגע שנלחצתי והתנצלתי בפני הבמאי. היא לקחה אותי הצידה, ניערה אותי ואמרה לי" אל תתנצל, הם בחרו בך ואתה מדהים  - כולם פה עפים עליך".

מה זה שינה בך?

"שאני יודע עכשיו שהכל אפשרי. אפשר לחלום ולחלום בגדול רק לאהוב ולקבל את עצמך כמו שאתה".

קראתי קצת את התגובות לסדרה. היו שרשמו שצריך להעניק ציון לשבח על המשחק שבו נכנסת לנעליו הגדולות של משה ועשית זאת בכישרון וכריזמה, אבל על הסדרה עצמה קצת פחות שיבחו

"קראתי חלק מהתגובות ואני אענה בסיפור. שיחקתי בהצגה "מקבת  - ללא מילים' והביקורת הייתה ואוו, טירוף, חלום מארץ החלומות. אבל זה נגמר במעט מאוד הצגות והצגה ירדה, כי הקהל לא התחבר".

מה החלום הגדול הבא?

"להתפרנס בכבוד, להגיע הכי רחוק ולהישאר עם רגליים על הקרקע, לחיות עם האישה שלי בזוגיות טובה ולהקים משפחה. ובעיקר שיהיה לנו ולדור המשך טוב במדינה שלנו".