אלעד קיים תמיד חוזר הביתה
08.02.21 / 17:10
הוא גדל בבאר שבע וזוכר את עצמו כותב שירים מגיל קטן, בראיון ל'באר שבע נט' מספר הזמר והיוצר אלעד קיים על הדרך שעבר עד הרגע בו החליט שזה מה שהוא רוצה לעשות, על החיים כמוזיקאי והתהליך לדרך עצמאית, על ימי הקורונה והסינגל האחרון "הביתה" בו הוא שר על הגעגוע לעיר ילדותו
"אני זוכר את עצמי כותב מגיל אפס. בתור ילד הייתי כותב שירים ומלחין אותם בלי לנגן, הייתי מקליט אותם בטייפ על קלטת כדי לזכור", סיפר ל'באר שבע נט' אלעד קיים, "הייתה לי ילדות נפלאה בבאר שבע, בתור ילד תמיד אהבתי לכתוב ולשיר ולא היה לי את האומץ לעשות את הצעד הזה ולהגיע לבמות". אלעד קיים הוא זמר ויוצר שגדל בשכונה ג' בבאר שבע, היום בן 37, נשוי לעדי ואבא לשתי בנות.
למרות שהתשוקה למוזיקה בערה בו מגיל קטן, רק כשהיה נער החליט אלעד לאזור אומץ ולנסות להופיע לראשונה על במה במסע לפולין. "כשהייתי קטן אחי זרק את המחברת בה כתבתי שירים וזה עשה לי טראומה, אבל עם השנים זה בער בי ויום אחד קיבלתי החלטה עם עצמי על דרך החיים המוזיקלית שאני רוצה", נזכר אלעד, "במסע לפולין היה פעם ראשונה שלקחתי יוזמה ושרתי ומשם זה התגלגל. הייתי בלהקת צעירי באר שבע, הופעתי בטקסים ומאז גיל 16 אני על כל במה אפשרית". בהמשך אלעד גם הגיע ללהקה צבאית ולאחר מכן הופיע בלהקה ברשת בתי מלון באילת. בהמשך הדרך עבר אלעד למרכז ולמד בבית ספר למוסיקה רימון, שם הכיר את אשתו עדי, גם היא זמרת.
מתי הבנת שאתה רוצה לצאת לדרך עצמאית עם המוזיקה המקורית שלך?
"הופעתי בהמון הרכבים ולהקות לאורך השנים, גם אני וגם אשתי עדי נכנסו ללופ כזה של עבודה והגעתי למסקנה שמיציתי את עולם הקאברים ואני בשל לעשות את הצעד. הגעתי למפיקים אבל לא ידעתי איך לייצר את הסכומים האלה כדי להוציא לאור את המוזיקה שלי, זה לא היה פשוט. ואז הכרתי את המפיק בן שופן ומשם התחילה הדרך העצמאית שלי. התחלתי לחשוב מי אני בתוך המוזיקה, היו לי המון שירים שכתבתי לאורך כל הדרך אבל התחלתי להבין מה אני באמת אוהב ורוצה לעשות. אמרתי אז לבן- בוא נעשה פשוט כיף. וזה מה שעשיתי, המוזיקה שלי משלבת את כל הסגנונות, פופ עם היפ הופ, עם מוזיקת סול ועם ראפ, ומשם יצאתי לדרך. בשנת 2019 הוצאתי שני שירים מקוריים "בואי אליי" ו"גברת" ולאחרונה את הסינגל השלישי שנקרא "הביתה"".
ספר על הסינגל "הביתה" שהוצאת בזמן הקורונה- משהו בתקופה גרם לך לגעגוע הביתה לבאר שבע?
"מאוד, זה יצא נורא סימבולי כי השיר מדבר על זיכרונות הילדות, עזבתי את הבית יחסית בגיל מוקדם כשהייתי בן 18 אז יש המון געגועים לתמימות ולבית, לתקופה שאתה בתוך המסע הזה בדרך שלך ואתה נמצא רחוק ואז מגיע פעם בחודש הביתה וזה יוצר געגועים. זה שיר דרך מאוד חזק בשבילי, השיר הזה היה אמור לצאת לפני הקורונה ואז חיכינו והוא יצא בסוף אחרי הסגר הראשון. ההורים שלי עדיין גרים בבאר שבע באותה שכונה, מבחינתי כל פעם שאני נוסע ועובר את העמוד בכניסה לעיר- אני מרגיש שהגעתי הביתה, אני באר שבעי בנשמה וזה מורגש גם בסינגל הזה".
"המוזיקה זה המהות שלי"
כמו כולם, גם העשייה המוזיקלית של אלעד נעצרה בבת אחת עם כניסת הקורונה אל חיינו, כשהוא ואשתו צריכים להתרגל למציאות החדשה עם שתי בנות בבית. "זו תקופה שסגרה אותנו בעל כורחנו, בהתחלה היה מאוד קשוח בעיקר נפשית, אתה פתאום מכיר עוד יותר בחולשות, בפחדים ובחרדות שלך, לומד להכיר אותם", שיתף אלעד, "אבל לאט לאט המצב התחיל להתייצב, התחלנו להכיר במציאות החדשה ולראות איך מייעלים את זה והופכים את זה לדבר טוב. גם הבנות לא קיבלו תחושה של בית ספר או גן, פתאום היינו צריכים גם להיות גננת והורים, זה לא פשוט אבל אנחנו מנסים בכל זאת לעשות גוד טיים, להכיר אחד את השני ולהתגבש כמשפחה".
זה השפיע גם על המוזיקה שלך?
"כן מאוד, התחלתי ליצור מוזיקה בבית, ללמוד המון, לכתוב הרבה. עשיתי גם קורסי יוטיוב ולמדתי עריכת וידיאו וצילום, כך למשל את קליפ של השיר "הביתה" אני ערכתי, שחררתי גם כל מיני קאברים בתקופה הזו. אז אני עובד על ה-EP שלי, בחודשים הקרובים ייצאו שני סינגלים שכתבתי, חלק מהחומרים שלי הלחנתי גם עם בן שופן".
אתה מרגיש את הגעגוע לבמה, להופעות ולתרבות? איך התחושות?
"מאוד, הקורונה קטעה דרך ומסלול עבורי. המוזיקה המקורית שלי ממש התחילה לראות את הבמה, בינואר עשינו הופעה של אמנים מקומיים בחלוץ33 וכבר הייתי עם אנרגיה, אתה כבר מדמיין איך הדברים מתחילים להיראות קדימה, איך נמשיך להופיע אבל חודשיים אחר כך פתאום הכל נעצר. יש בזה משהו מתסכל, כי זה מה שאני יודע לעשות, זה אבסורד אבל אני עשרים שנה על הבמה, זה המהות שלי, זה מה שעשיתי כל החיים. אז התחלתי להופיע עם החומרים המקוריים וזו הקפיצה שייחלתי לה אחרי כל הזמן הזה, שם אתה רוצה להיות. אבל אני מקווה שנמשיך אחרי הפאוזה של השנה הזו, אני מאוד מתגעגע לבמה, לחברים, לאנרגיות, לקהל, לראות אנשים מתרגשים ושמחים ולגרום להם להרגיש באמצעות המוזיקה, זה חסר לי מאוד".
אילו עוד חלומות אתה רוצה להשיג?
"אני חולם חלומות מאוד שפויים, לחזור להופיע עם השירים שלי, לשחרר כמה שיותר מוזיקה ולראות כמה שיותר קהל. אני רוצה להביא את המוזיקה שלי שאנשים יוכלו ליהנות ולהתרגש ממנה, לרקוד ולשמוח איתה. שנחזור לחיים נורמליים ולשגרה שהכרנו ואהבנו".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
