חתמו והצילו את פסטיבל סמילנסקי!

לפני עשור נפל דבר בבאר שבע, כאשר קבוצה קטנה החליטה לנסות ולהקים פסטיבל רחוב חדש לאורך רחוב סמילנסקי בעיר העתיקה בבאר שבע- פסטיבל סמילנסקי. העיר העתיקה התמלאה מאות אנשים ורחוב סמילנסקי הפך להיות רחוב שוקק חיים ותרבות.

הפסטיבל הפך בעשור האחרון לאחד מסימני ההיכר של העיר. מדי שנה התקיימו על במות הפסטיבל הופעות מוזיקליות של יוצרים מקומיים, דוכני תמונות ויצירות שונות של אמנים מקומיים, התקיימו הצגות ילדים, סדנאות פתוחות ושלל יצירות תרבות נוספות. הרחוב השקט התמלא בצבעים, צלילים וריחות משכרים של אוכל מהדרגה הראשונה והפך להיות מרחוב תמים למראית עין לרחוב שוקק חיים.

נראה היה לפני עשור כי הקמת הפסטיבל תשים את באר שבע על המפה כמוקד תרבותי חדש, שהולך לשנות את פניה ותדמיתה של העיר. אולם השנה נראה כי החלום נגוז, כאשר הוחלט לאחר עשור של חגיגות שלא לקיים את פסטיבל סמילנסקי המסורתי.

כעת, אמן מקומי בשם נדב דלומי, פתח עצומה בה הוא קורא לקיום הפסטיבל ומבקש את תמיכת הציבור שהגיע באלפיו לאורך השנים. מוזמנים לחתום על העצומה ולסייע לו להחזיר עטרה ליושנה ולקיים את הפסטיבל שהפך את רחוב סמילנסקי לסימן היכר של מוסד התרבות והאמנות של באר שבע.

דלומי, עו''ד ומוזיקאי שהופיע לאורך השנים בפסטיבל מספר על התחושה הקשה לאור ביטול הפסטיבל: "אני מרגיש שאני פונה בתור תושב הדרום, שהפסטיבל הזה היה בשבילו איזה שהיא פנינה. לאורך השנים היה ניסיון לעשות פסטיבלים שונים בבאר שבע, אבל פסטיבל סמילנסקי היה בין היחידים שתפס. הקהל הצביע ברגליים והגיע בהמוניו. פסטיבל סמילנסקי הפך להיות מסורת שקידשה את התרבות הדרומית ונתנה דלק לאומנות הדרומית, כל תושבי באר שבע ידעו על הפסטיבל, זו הייתה חגיגה של כל העיר".

עוד מוסיף דלומי: "זה מאוד לא נעים שהפסטיבל בוטל ללא הסבר מספק. העירייה טענה שיש גם את פסטיבל הפרינג' אבל הוא פסטיבל תיאטרון בינלאומי, זה לא סותר את פסטיבל סמילנסקי שהוא פסטיבל למען התרבות הדרומית, שאפשר להגיד זה שלנו.  אם היינו יודעים על הביטול קודם לכן, היינו יכולים להקים משהו אלטרנטיבי".

עם זאת דלומי מציין כי הוא מבין שהעירייה פועלת מכוונות טובות ולטובת העיר: "חשוב לי להדגיש שהמסר הוא חיובי, ושניתן וצריך להחזיר את הפסטיבל. זו מסורת של שנים שכואב הלב להפסיקה. זה נתן כוח ואמונה לאנשים, וצריך להמשיך להנות מהפסטיבל הזה. בחו״ל יש דוגמאות רבות לפסטיבלים כאלה, שאמנם עברו שינויים לאורך השנים, אבל שרדו והתעצמו בכל שנה".

איך הכל התחיל?

פסטיבל סמילנסקי היה בין הראשונים בבאר שבע שנתן במה לאומנות מקומית. לפני שבאר שבע התפתחה ונפתחו בה פאבים עם במה פתוחה והופעות חיות, לפני עידן הפייסבוק והסלולר שנתן לכולנו לשתף סרטונים ברשת כדי לקבל הכרה ובמה, הפסטיבל נתן ליוצרים את הבמה הזו כדי לבטא את היצירות שלהם.

אורן עמית, ממקימי הפסטיבל ומפיק הפסטיבל במשך ארבע שנותיו הראשונות מספר על התהליך שהביא להקמתו ולחשיבותו: "לפני 10 שנים היינו נורא מתוסכלים שאין בבאר שבע במה לאמנים מקומיים. לא היה אז אגף תרבות בעיריית באר שבע, ומנהלת העיר העתיקה לא התעסקה באירועי תרבות. לאט לאט התחלנו להבין שיש המון תושבים באר שבעים שיוצרים בבית ואין להם במה, ושצריך לעשות משהו בנדון".

עמית מספר על השנים הראשונות של הפסטיבל: "הקמנו קבוצה של כמה משוגעים לתרבות שנקראה 'קבוצת שבא לתרבות באר שבעית חדשה' ואחרי פגישה אחת עלה הרעיון של פסטיבל סמילנסקי. הפסטיבל היה הצלחה גדולה, אלפי אנשים הגיעו, אנשים התחילו להבין שמשהו קורה בבאר שבע, שיש כזה דבר מוזיקה באר שבעית, אנשים התחילו לשתף ולהכיר, והרבה גופים השתלבו על הבמות של הפסטיבל, כך נוצרה סצנת התרבות והמוזיקה הבאר שבעית".

"בזכות הפסטיבל התחילו לשתף פעולה המון גורמים בעיר, עיריית באר שבע, תיאטרון באר שבע, בית הספר למשחק ''גודמן'' ועוד. הסטודנטים של גודמן הגיעו לפסטיבל לעשות הופעות רחוב, וזה היה משהו שאף אחד לא הכיר, אנשים התאהבו בפסטיבל", מוסיף אורן.

אורן גם מספר על הילדים שגדלו לתוך הפסטיבל: "ילדים גדלו וידעו שכל שנה בקיץ יש פסטיבל סמילנסקי ורק חיכו שיגיע. הילדים האלה ראו את חבריהם עולים על במה ואמרו לעצמם ''גם אני יכול''.

בעקבות הפסטיבל, יצא דיסק אוסף של מוזיקה באר שבעית של אמנים מקומיים שהופיעו בבמות הפסטיבל. הדיסק ''אוספסמילנסקי" שיצא ב-2008 והופק על ידי דוד פרץ, היכה גלים בסצנת המוזיקה הבאר שבעית והראה לראשונה כי יש תרבות בבאר שבע. עוד תוצר של פסטיבל סמילנסקי הוא בזכות מתן נויפלד, המנהל המוזיקלי של הפסטיבל, שניהל באחת השנים את הליין אפ המוזיקלי של הפסטיבל, וייסד בהשראתו את פסטיבל אינדינגב המפורסם.

גם תומר ירון, מנכ''ל 'הפועל באר שבע בכדורסל' וממקימי הפסטיבל, התאכזב לשמוע על ביטול הפסטיבל: "זה עצוב, ההקמה של הפסטיבל הייתה אמירה של 'יש כאן תרבות מקומית ואנחנו רוצים להוציא אותה החוצה'. בזמנו לא היו אנשים שיכלו להקים את האומנות שלהם. כל הרעיון היה באמת לתת במה לתרבות מקומית, הפסטיבל נתן הרבה מאוד פלטפורמות לאמנים ביניהם בית ספר למשחק של תיאטרון באר שבע, אמני קרקס, הרכבים של עולים חדשים".

בינתיים תומר התמסד והקים משפחה, וכל שנה נהג לקחת את ילדיו לפסטיבל: "זו תחושה גאווה והצלחה לקחת כל שנה את הילדים לפסטיבל שהייתי חלק בהקמה שלו, שבאים לשם 10 אלף איש בערב אחד".

תומר ירון מוסיף על הפסטיבל: "לא היה בן אדם בעיר באר שבע שלא הכיר את הפסטיבל. זה מסורת שמאוד קשה לבנות אבל מאוד קל לפרק אותה. ומאוד חבל כי זו פלטפורמה ייחודית. זה אחד הפסטיבלים בין המזוהים ביותר עם תרבות מקומית, הגיעו לכאן אמנים לא בשביל להרוויח אלא כדי לחשוף את עצמם, אמנים מקומיים וגם מרחבי הארץ".

תומר מפנה את חזונו גם לסטודנטים שמגיעים ללמוד בבאר שבע: "זה חלון לסטודנטים ולצעירים לבטא את עצמם. זו פלטפורמה נהדרת להכיר את העיר לסטודנטים ולצעירים שאינם תושבי באר שבע במקור. זו דרך להראות שבאר שבע זו לא רק האוניברסיטה, פארק ההייטק וסורוקה, אלא שיש כאן הרבה מעבר".

מחברת "כיוונים" בעיריית באר שבע נמסר בתגובה: "העירייה, חברת כיוונים ומנהלת העיר העתיקה הפיקו בשנה האחרונה עשרות אירועי תרבות, בילוי ופנאי. אנו נותנים דגש מיוחד לעיר העתיקה ולאמנים היוצרים ובהתאם לכך גיבשנו תכנית אירועים מקיפה ועשירה הנותנת ביטוי לחשיבותה של היצירה המקומית ושל העיר העתיקה בכל הנוגע לתרבות הבילוי והפנאי. 

בעונת אביב קיץ 2016 התקיימו ויתקיימו אירועים ברחוב סמילנסקי לרבות פסטיבל הבינלאומי לפרינג’, מסיבות רחוב, שישי בצהרים בסמילנסקי ואירועים רבים נוספים עליהם אנו שוקדים בימים אלה לחודש יולי ואוגוסט ברחוב זה וברחובות הסמוכים.

נציין כי בפסטיבל הפרינג’ שייערך בעיר העתיקה מופיעים כ-60 אמנים ויוצרים מקומיים במגוון תחומי היצירה: אמנות פלסטית, מחול, תאטרון וכמובן מוסיקה! אנו פועלים מידי שנה לשפר ולגוון באירועים הנערכים בעיר העתיקה וברחוב סמילנסקי בפרט, ביטוי לכך הוא פסטיבל הפרינג'. בקרוב נפרסם על אירועים נוספים".

פסטיבל סמילנסקי הפך בעשור האחרון לסוג של אגדת אטלנטיס. כמו האי שנחבא מן העין גם רחוב סמילנסקי היה רדום לאורך מרבית השנה, עד שהגיע הקיץ עם הפסטיבל שהעלה אותו שוב מעל פני המים, גם אם אפילו לזמן קצר, ואז כמו האי, שוב הפסטיבל נעלם עד לפעם הבאה. יש רק לקוות כי אחרי עשור שוקק חיים ותרבות, הפסטיבל לא יעלם וכמו האגדה על האי, יחזור אלינו גם בקיץ הקרוב.