התושבים הפגינו: "אל תשליכני לעת זקנה"

למעלה מ-100 תושבים הגיעו היום לתמוך בהפגנה שארגנה הפעילה החברתית, ציפורה חלפון, נגד בית האבות הסיעודי "נווה שבא". בחודש ינואר האחרון הבאנו לכם את סיפורם של המטופלים הקשישים בבית האבות הסיעודי "נווה שבא", בו על פי עדויות שונות מתייחסים למטופלים בהשפלה, בזלזול וללא מתן מענה רפואי ראוי.

בהפגנה נכחו אזרחים שהוריהם היו מאושפזים בבית האבות "נווה שבא", ביניהם גם איציק דורי, שאמו ניצולת השואה, שנפטרה לפני חודש, הייתה בבית האבות רק 36 שעות, אך בשעות אלה, לדבריו, אחד העובדים במקום שפך עלייה כוס מים לאחר שביקשה לשתות. "כשהיא ביקשה לשנות תנוחה במיטה, האחות הפכה אותה בברוטליות. אחרי שני המקרים האלה אמא שלי כבר פחדה לקרוא להם".

שמעון בונקר, פעיל חברתי בעיר, אמר לנו: "אנחנו שמים דגש על ההורים שלנו, אבל מה עם המצב של העובדים במקום הזה? העובד עובד בשכר מינימום דרך חברת כוח אדם קבלנית, וההשלכות של זה שהעובד מוציא את האגרסיות שלו על המטופל. הם עובדים עבודה סיזיפית, קשה, והם בעצם השקופים של החברה. איפה האיגוד הסוציאלי?!"

אחת ממארגנות המחאה, מיה ביידר-אקרמן, נשאה גם היא כמה מילים בהפגנה: "במשך תשעה חודשים שאמא שלי שהתה במוסד נווה שבא, העובדים כינו אותה 'מטונפת', 'מסריחה' 'חולת נפש'. הייתי מגיעה לכאן לבקר אותה ומוצאת אותה על הספסלים שמאחור, עם שתן עד החולצה, כל התחבושות של הרגליים רטובות. כשביקשתי שיחליפו לה, אמרו לי 'היא לא משתפת פעולה'".

את שמה של ביידר-אקרמן הזכרנו כבר לפני כחודשיים, כשרק התפוצצה הפרשה. מיה ביידר-אקרמן, יחד עם ציפורה חלפון, הלכו יחדיו למושב הכנסת, שם הציגו את העדויות שנאספו ודרשו פיקוח מוגבר במקום ובנייה של בית חולים סיעודי נוסף בנגב. "הלכתי לכנסת לועדה לשוויון וצדק חלוקתי כדי לזעוק את הזעקה האישית והפרטית שלי, שבעצם לא הייתה לי ברירה אלא להשאיר את אמא שלי במוסד הזה כי לא היו מקומות אחרים באזור הדרום, ברדיוס שאני יכולה להגיע אליו. הבעיה היא בעיה לאומית, הבעיה היא בעיה של כולנו, כולנו חייבים להתגייס עכשיו!".

מזל לוי, עובדת לשעבר במקום, מספרת על מקרים שנשמעים דומה לעדויות האחרות שנאספו על המקום עד היום: "הייתה מטופלת אחת שהייתה מורחת על עצמה את כל האוכל. כשהייתי מבקשת לנקות אותה, היו אומרים לי 'לא, זה בסדר, תעזבי אותה ככה'".

גם חברת הכנסת איילת נחמיאס ורבין מטעם המחנה הציוני וגם חבר הכנסת מאיר כהן מטעם יש עתיד, נכחו בהפגנה, רק שכלפיהם הקהל היה פחות סבלני, כשהאשמות רבות הופנו כלפיהם. "זאת האחריות שלנו, אני לא מתחמקת. חייבים לעשות ביטוח סיעודי ממלכתי, כדי שלכל אחד יהיה מקום, כדי שאתם תהיו בטוחים. עד אז נלחמים, דורשים את הביקורות ממשרד הבריאות, לא עוזבים אתכם לבד" אמרה חה"כ נחמיאס-ורבין.

"זה התפקיד שלכם כמדינה לעשות את זה" צעקה לה אחת המפגינות, וכתגובה ענתה חברת הכנסת "אם לא היה לי אכפת לא הייתי נמצאת פה. אני יודעת שהחובה שאתם חשים כלפי ההורים שלכם היא חובה אמיתית. אני החזקתי לסבתא שלי את היד עד הרגע האחרון" אמרה בבכי.

"כבר הרבה מאוד שניo שמפריטים את המוסדות האלה, כבר הרבה מאוד שנים אני זועק על זה" אמר חה"כ מאיר כהן. "אנחנו החלטנו, לפחות בתקופה שלי, להפסיק את ההפרטה. אם שר הבריאות אומר שהוא יטפל בזה, אנחנו צריכים לתת תמיכה גדולה לכל מי שמחליט לטפל בנושא".

מי שעוד הפגינו נוכחות מרשימה בהפגנה היו נציגי ארגונים חברתיים, אשר באו לחזק את המאבק החשוב למען שוויון בין המרכז לפריפריה בכלל, ולמען תנאי משופרי בבתי האבות הסיעודיים הקיימים בפרט. כך סיכמה שירה חן צחור, דוברת "הפורום למען שיוויון בבריאות": "אני מקווה בכל ליבי שמההפגנה הזאת תצא קריאה בקול גדול מכל תושבי הנגב לשר הבריאות ולממשלת ישראל, לפתיחת מקומות אישפוז טובים, משופרים ומכובדים למען האמהות והאבות של כולנו".

מבית האבות "נווה שבא" נמסר בתגובה: "אנו מכירים בחשיבות הזכות של חופש  ההפגנה ובו בזמן מצפים שהיא תתנהל בהתאם לנהלים המתבקשים. אנו שוללים ודוחים לחלוטין טענות לאלימות, הזנחה וזלזול. במבחן המציאות אנו נאלצים להתמודד עם מטופלים המגיעים אלינו במצב מורכב ביותר. פיזית ונפשית. הצוות המקצועי מיומן ומוערך מאוד על ידי משפחות רבות שיקיריהן אצלנו. ההנהלה והעובדים עושים ככל יכולתם לנהוג בחמלה, בכבוד ובמקצועיות כלפי כל מטופל ומטופל. הניסיון להעצים טענות ללא התייחסות ספציפית עושה עוול גדול לעובדי המקום, שעושים את עבודתם הקשה בצורה נאמנה ובהשקעה עצומה".