כמעט שנה לאחר שתחקיר "באר שבע נט" חשף כי עיריית באר שבע ויתרה מיוזמתה על השתתפות בפרויקט הארצי להתקנת מצלמות אקוסטיות לאכיפת רעש – מהלך שהיה עשוי להקל משמעותית על איכות החיים בעיר – המשרד להגנת הסביבה מפרסם קול קורא חדש, גדול ורחב יותר. כעת, כשההזדמנות חוזרת, עולה השאלה: האם העירייה תיגש הפעם למימון, או שתמשיך להשאיר את תושבי העיר ללא פתרון טכנולוגי מתקדם?

קול קורא חדש: 8.5 מיליון ש"ח לרשויות שיצטרפו למהלך הארצי

המשרד להגנת הסביבה הודיע על פרסום קול קורא נוסף, בהיקף כולל של 8.5 מיליון שקלים, להתקנת מצלמות וגלאי רעש במרכזי ערים. הטכנולוגיה נועדה לאתר אוטומטית רעש חריג מכלי רכב וצפירות מיותרות – מפגעים שהפכו בשנים האחרונות לשגרה מטרידה במיוחד ברחובות באר שבע.

המהלך החדש מצטרף לתמיכה בסך כ־10 מיליון שקלים שחולקה בתחילת השנה לתשע רשויות מקומיות. אלו החלו בתכנון פריסת 43 מצלמות מתקדמות, כשבין הזוכות — ירושלים, חיפה, רמת גן ואשדוד, שהפכה לעיר הדרומית ביותר המשתתפת. באר שבע, לעומת זאת, נותרה מחוץ למיזם. הקול הקורא הנוכחי פתוח לרשויות מעל 50 אלף תושבים — ובפועל, נותן לעיריית באר שבע הזדמנות שנייה, אולי אחרונה, להצטרף למהלך לאומי להפחתת רעש עירוני.

תזכורת מהתחקיר: למה באר שבע ויתרה בפעם שעברה?

בתחקיר שפרסמנו בינואר האחרון נחשף כי העירייה הגישה מועמדות לקול הקורא הקודם, אך בהמשך בחרה להסיר אותה, מהלך שהמשרד להגנת הסביבה אישר באופן רשמי: ''עיריית באר שבע הגישה מועמדות, אך לבסוף, מסיבותיה שלה, בחרה להסירה".

בתשובה המפורטת שהעירייה מסרה אז למערכת, הוצגו שלושה נימוקים עיקריים:

1. חשש משפטי

העירייה טענה כי הטכנולוגיה חדשה יחסית ואין לה מספיק תקדימים משפטיים. לפי העירייה, קיים ספק האם המערכת תעמוד בבחינה משפטית במקרים של ערעור על דוחות אכיפה.

2. עלויות והקצאת משאבים

למרות שהמשרד הציע מימון של עד 70%, העירייה טענה כי העלויות הנוספות — כוח אדם, תפעול ותחזוקה — עלולות להכביד על תקציבים קיימים.

3. אחריות ציבורית ושמרנות טכנולוגית

העירייה הדגישה כי אין בכוונתה "להמר" על מערכת שטרם הוכיחה עצמה בישראל, ולכן העדיפה שלא להיכנס להרפתקה טכנולוגית בשלב זה.

אלא שמאז התחקיר, המציאות בשטח נותרה כשהייתה — אם לא החמירה. תושבים מדווחים כמעט מדי יום על כלי רכב משופרים שמייצרים רעשים המזוהים בטעות כאזעקות או קולות נפץ. שיחות לתחנת המשטרה המקומית הפכו עניין שבשגרה. והעיר — נטולת כלי אכיפה מתקדמים.

הקול הקורא החדש מגיע בשעה שבה תשע רשויות כבר בתהליך הטמעה מתקדם. בעוד כמה חודשים, המצלמות החדשות יתחילו לפעול ברחובות הערים הזוכות — ובאר שבע, נכון לעכשיו, שוב נשארת מאחור. בעוד המשרד קורא לרשויות להצטרף ל"מהפכת השקט", המצב בבירת הנגב ממשיך להיות הפוך: כמות תלונות הרעש באזורי מגורים, שכונות מתפתחות וגם במרכזי בילוי — רק עולה; בעוד שאין כל כלי טכנולוגי שמאפשר טיפול מהיר, מדויק ומרתיע.

המשרד אף מציין כי טכנולוגיות האכיפה עברו שדרוגים משמעותיים, וכי מערכות חדשות כבר נבחנות בהרחבה, מה שעשוי להחליש חלק מהטענות המשפטיות שהעלו רשויות בעבר.

תושבי באר שבע זועקים לשינוי – וכל העיניים נשואות לעירייה

השאלות שעלו בתחקיר הקודם חוזרות שוב, הפעם בעוצמה גדולה יותר:

• האם העירייה תחזור בה מהחלטתה הקודמת ותיגש לקול הקורא?

• האם המידע המשפטי והתפעולי החדש יסיר חלק מהחסמים שהוצגו בעבר?

• האם תושבי באר שבע ימשיכו להתמודד לבד עם רעש בלתי נסבל מכלי רכב, בזמן שערים אחרות נהנות ממערכות מתקדמות?

ככל שהמועד האחרון להגשה – 18 בנובמבר 2025 – מתקרב, כך מתחדדת השאלה: האם הפעם תעשה העירייה צעד קדימה, או שתשאיר את תושביה פעם נוספת ללא פתרון?

ביקשנו את תגובת עיריית באר שבע וממנה נמסר: "עיריית באר שבע מחויבת לקידום איכות החיים של תושביה ולטיפוח יוזמות חדשניות המשלבות טכנולוגיה וראייה סביבתית. העירייה פועלת באופן יזום וקבוע למניעת מפגעי רעש, באמצעות גורמי פיקוח עירוניים ובשיתוף שוטרי תחנת באר שבע והמשרד להגנת הסביבה לפי הצורך. מבצעים ייעודיים נערכים ללא פשרות כלפי מפירי החוק. העירייה בוחנת וממשיכה להעריך פתרונות טכנולוגיים חדשניים לשיפור האכיפה ולהפחתת רעש."