תושבי באר שבע, מחזרתם בגדים? הם כנראה הגיעו אל הרשות הפלסטינאית

תחקיר חדש של גרינפיס ישראל חושף כי מערכת מיחזור הבגדים בארץ היא למעשה ולכאורה חלק ממערך הטעייה בינלאומי גדול, המערב את תעשיית האופנה, משרדים ממשלתיים, רשויות מקומיות וחברות "מיחזור" פרטיות ישראליות. במעקב שביצעו בארגון הסביבה אחר פריטי לבוש במצב טוב שהונחו במיכליות לאיסוף בגדים משומשים לצורכי מיחזור ושימוש חוזר, ואף מסומנים עם הסמל של המשרד להגנת הסביבה, נמצא כי מרבית הבגדים מגיעים לאפריקה, שם הם מצטרפים למיליארדי בגדים מכל העולם והופכים לפסולת.

לצורך המעקב, אספו בגרינפיס ישראל 24 פריטי לבוש במצב טוב, כולם ראויים להמשך לבישה ומכירה בחנויות יד-שנייה. כל פריט הוספנו לו תגית GPS, ומעקב בזמן אמת אחר מיקומם הראה כי בגדים הושלכו ברחבי הארץ ממעלות ועד באר שבע. מתוך 20 בגדים שהונחו במיכלי איסוף של שתי חברות שונות שמפוזרים בעיר, נמצא כי מרבית הבגדים לא עברו מיחזור ראוי. רק 5 בגדים הגיעו לכפרים ערבים ופלסטינים, 11 בגדים הגיעו למדינות באפריקה (טוגו, גאנה ובורקינה פאסו), 7 פריטים אבדו עקבותיהם, ומעט מאוד הגיעו למפעלי פסולת או עברו "שינמוך" למטליות חד-פעמיות.

בנוסף, התברר כי אין תוכנית או פיקוח ממשלתי בישראל על פסולת הטקסטיל. מערך האיסוף של הבגדים, המוצג לציבור כמחזק מיחזור ושימוש חוזר, פועל למעשה בדפוסים דומים לרשת הגלובלית של העברת פסולת טקסטיל לאפריקה. גרינפיס מטילים את האחריות על המשרד להגנת הסביבה, שמאפשר לחברות פרטיות כמו 'רוזניר' לפעול ללא שקיפות לגבי כמות פסולת הטקסטיל שנאספת ואיזה טיפול מקבלים הבגדים לאחר מכן.

הבעיה עולה גם בבאר שבע, שם בוצע תחקיר נוסף. מספר פריטי לבוש שהושלכו בעיר לא עברו מיחזור תקני. לדוגמה:

• פריט 1: שמלה קצרה לבנה עם פרינט צבעוני במצב טוב הושלכה בכתובת החיד"א 6, באר שבע, ב-17.07.2023. לאחר מכן, השמלה הגיעה לפארק אריאל שרון, שם אבדו עקבותיה. 

• פריט 2: ז'קט ג'ינס בהיר ודק במצב טוב הושלך בכתובת חניה רובינא, באר שבע, ב-17.07.2023. הז'קט עבר לאזור כפר זיף בדרום הר חברון, ונשאר שם באופן קבוע באותה נקודה ברצף.

• פריט 3: מכנסיים ארוכים בצבע בז' במצב טוב הושלכו בכתובת אפרים לרון 25, באר שבע, ב-17.07.2023. המכנסיים עברו למודיעין, והנקודה האחרונה שממנה שידרו אות הייתה על כביש 1, דרומית למחלף בן שמן. ייתכן שהיו בדרכם לפארק אריאל שרון או לברקן.

• פריט 4: מכנסי ג'ינס בצבע תורכיז עם חורים קטנים הושלכו בכתובת באר ניסן 29, באר שבע, ב-17.07.2023. המכנסיים הגיעו ליטא שבדרום הר חברון ונשארו באותה נקודה כשבועיים וחצי. לאחר מכן, החלו לנוע בין יטא, רוקעה והכפרים בסביבה במשך שלושה שבועות. בסופו של דבר נעצרו בא-ריפאעיה, שם הם נמצאים עם קליטה רציפה.

בעוד שנראה כי רעיון מיחזור הטקסטיל נשמע מבטיח, טכנולוגיות המיחזור עדיין בחיתוליהן, כאשר פחות מ-1% מהבגדים המשומשים הופכים לבגדים חדשים כיום. דוח משנת 2017 של קרן אלן מקארתור, בשיתוף עם מקינזי, מעריך כי יותר ממחצית מפרטי האופנה המהירה נזרקים תוך פחות משנה, וכ-87% מהבגדים הנזרקים מושלכים לבסוף למטמנות או מושמדים בדרך אחרת. כבר בשנת 2014 הצרכן הממוצע קנה 60% יותר בגדים ממה שקנה בשנת 2000, אך שמר עליהם חצי מהזמן. מאז המצב רק הולך ומחמיר: חלק מהצרכנים מתייחסים לבגדים הזולים כמוצר כמעט חד-פעמי, כאשר הממוצע עומד כיום על זריקת הבגד לאחר שבע או שמונה לבישות בלבד.

הנזקים הסביבתיים המתעוררים כתוצאה מתעשיית האופנה הולכים ומתרקמים, וכוללים צריכת משאבים אדירה, זיהום מים וקרקע בקני מידה עצומים ופליטת גזי חממה המוערכת בכ-10% מסך הפליטות העולמי. ייצור בגדים דורש כמויות אדירות של מים, אנרגיה וחומרים כימיים, וגורם לפגיעה באיכות המים, האוויר והקרקע. הנזקים החברתיים כוללים תנאי עבודה קשים ופגיעה בזכויות עובדים: פועלים בתעשיית האופנה המהירה, המועסקים בעיקר במדינות מתפתחות, עובדים שעות ארוכות תמורת שכר נמוך, בתנאים לא בטיחותיים ולעיתים ללא זכויות בסיסיות. בנוסף, תעשיית האופנה המהירה תורמת לתרבות הצריכה המוגזמת, גורמת לאנשים לרכוש בגדים שאינם זקוקים להם, ואחראית לייצורם של 92 מיליון טונות פסולת טקסטיל בכל שנה.

גאנה, אחד היעדים המרכזיים לייצוא בגדים משומשים מישראל, נחשבת ליבואנית הגדולה בעולם של ביגוד יד שנייה, עם כ-15 מיליון פריטים המיובאים מדי שבוע. במדינה אין תשתיות מתאימות למיחזור או טיפול בפסולת, ורוב הבגדים מוצאים את דרכם לשטחים הפתוחים, למטמנות, לנחלים ולמשרפות, מזהמים בדרכם את האוויר. כך מדי שנה מוצאים את דרכם אל חופי גאנה מיליוני טונות של בגדים משומשים וגורמים לזיהום סביבתי חמור. בשנת 2019 בלבד, ייצא האיחוד האירופי כ-101 מיליון טונות של בגדים משומשים למדינה המערב אפריקנית.

העבודה כי 1 מכל 5 פריטי לבוש בתחקיר הגיעו לכפרים ערבים ופלסטיניים, בתוך ומחוץ לקו הירוק, מתקשרת באופן ישיר לתמונה רחבה יותר בה זרמי פסולת רבים מוצאים את דרכם מישראל אל תחומי הכפרים הערביים. במרץ 24 התפרסם דו"ח של מבקר המדינה המצביע על כשלים רבים של המדינה והמשרד להגנת הסביבה בניהול הפסולת מעבר לקו הירוק, והתחקיר שלנו מאשש שהבעיה קיימת גם בתחום הטקסטיל.

יאיר דביר, ראש תחום צרכנות בגרינפיס ישראל, אמר: "אנו קוראים למשרד להגנת הסביבה לקחת אחריות באופן מיידי על זרם פסולת הטקסטיל, להקצות תקן שיהיה אחראי על כך ולהתחיל מיד באיסוף נתונים לגיבוש מדיניות. יש להפסיק את הטעיית הציבור ולהתקדם לקראת שינויי עומק בכלכלת הבגדים בישראל, הכולל קידום מודלים מעגליים לטיפול בבגדים משומשים והפחתה משמעותית בצריכת האופנה. השינוי הוא חיוני ואפשרי: באיחוד האירופי ובמדינות נוספות בעולם, עוסקים כעת בקידום חוק אחריות יצרן מורחב לבגדים (EPR) בימים אלו, וזה בדיוק הזמן להתחיל להניע זאת גם פה בישראל."

העדר המדיניות מאפשר לחברות האופנה הבינלאומיות הגדולות להמשיך לדחוף ולשווק באופן אגרסיבי, כמויות בלתי נתפסות של בגדים חדשים לתוך השוק הישראלי, זאת מבלי לתת דין וחשבון, וללא כל יישום של עקרון 'המזהם משלם', אשר מיושם בזרמי פסולת אחרים במסגרת החוק. כך יוצרת התעשייה מצג שווא בעיני הצרכן הממוצע, לפיו ניתן לצרוך ללא כל דאגה ולהסתמך על מערך מיחזור ושימוש חוזר שלמעשה אינו קיים. על כן, על הצרכנים להיות מודעים לכך ולפעול על מנת להפחית בצריכה.

מעיריית באר שבע נמסר: '' חברת אינפניה שהינה ספק מורשה, המוכר על ידי תאגיד המחזור תמיר, זכתה במכרז לאיסוף ומחזור פסולת, ובכלל זה טקסטיל. החברה משלמת לעירייה עבור הזכות לאסוף טקסטיל ברחבי העיר, ולהעבירו למפעל המחזור שלה במודיעין''.

''מבדיקה שנערכה מול אינפניה צוין כי חומר הגלם אשר בבעלותם עובר מיון ומשם עובר ליצוא, לשימוש מקומי או לשטחים (יודגש שנכון להיום לא קיים בארץ מפעל למחזור טקסטיל). עוד צוין שבשנה האחרונה לאור המלחמה הביקושים לטקסטיל ירדו באופן משמעותי, והחברה מנסה למצוא פתרונות לנושא''.

''לנוכח חשיבות העניין העירייה תבחן את הצורך בהסדרה מול הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במדינה, על מנת לוודא שהתהליכים מתבצעים בהתאם לעקרונות הקיימות, המחזור והחוק''.