רוביק באמת רוצה להפוך את ב"ש לאטרקטיבית. אבל האם יש לו את הכלים לכך?

לפני מספר ימים התראיין ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' לכתבה בכאן 11. במסגרת הכתבה יצא ריאד עלי, כתב החדשות של התאגיד, לבדוק עד כמה עמוקה בעיית הדיור בישראל. כחלק מהפרויקט, הגיע עלי לבאר שבע, על מנת להיפגש עם רוביק בכבודו ובעצמו.

זה נראה די טבעי לראיין את רוביק בנושא. עם הסכמי הגג שמתקרבים בצעדי ענק למימוש, ומאחר שבאר שבע נמצאת בתנופת בנייה - נבחר רוביק לייצג את הבנייה בנגב. את ההתפתחות במרכז השממה המדברית, זאת שכביכול תמשוך צעירים מגוש דן הנה, או אף יותר מזה - תשכנע את הזוגות המקומיים להישאר בבאר שבע, ולא לעבור אל המרכז. אז נכון, רוביק דנילוביץ' עושה מעל ומעבר - הוא זועק בכנסת, והוא דואג לכך שפיתוח השכונות החדשות יתבצע כהלכה, ואפילו לאחרונה החלו דיבורים על התחדשות עירונית בשכונות ג' וד'. ולמרות זאת, החלטנו כאן בבאר שבע נט, לצאת ולבדוק עד כמה דבריו של ראש העיר שלנו תואמים למציאות.

הכתב אומר לרוביק, כי "אנשים עדיין מעדיפים את גוש דן", ורוביק מבחינתו טוען - "בעתיד הם אלו שהולכים לסבול מהצפיפות" ומוסיף - "הם הולכים להיות האזור הכי עמוס בעולם המערבי". בשיחה שערכנו עם מספר אנשי עסקים מתחום הנדל"ן בעיר, נראה כי אמנם כוונתו של רוביק קונקרטית ואמיתית, אך מכאן ועד מימוש אמיתי של חזונו הדרך עוד ארוכה.

"נכון, מרכז הארץ פקוק ונכון הוא יקר. אבל הוא נמצא היום עשרות שנים רחוק מהמקום בו ערי הפריפריה, ביניהן ב"ש נמצאות היום. מי שגר בסביבה עירונית אטרקטיבית, לומד לחיות בלי רכב, להסתמך על תחבורה ציבורית, על תחבורה דו גלגלית, ללכת ברגל, לעבוד מהבית או מבית הקפה, אבל בין לבין הוא מעדיף רחובות ושווקים שוקקי חיים, אטרקטיבים, על פני שממה" אומר לנו אחד מאנשי הנדל"ן הוותיקים בבאר שבע. לטענתו, עד שזה יקרה - "ערים כמו ב"ש ימשיכו להיות ''ערי שינה'', ויהיה קשה מאד לשכנע את הצעירים והמבוגרים להתיישב בה, גם אם המחירים אטרקטיבים. זו המשימה הקשה ביותר של קברניטי העיר ויקח הרבה שנים עד שהיא תתממש".

עוד לפני כן, בפתח הכתבה טוען ראש העיר, בעודו עומד במשרדו עם עלי ומראה לו את מפת השכונות החדשות, כי "המטרה כרגע היא ליצור מטרופולין אטרקטיבי, חממה לחולמות ולחולמים. ליצור את החלום הישראלי החדש". לטענת איש עסקים אחר מן העיר, הבעיה טמונה דווקא במה שהוא מגדיר "התנהלות הפרובינציאלית של ערי הפריפריה". לטענתו, "מקבלי ההחלטות תמיד יראו בבעלי המקצועות מהמרכז כמביאים את "הבשורה". מה שמביא לכך שקשה להצמיח עסקים תומכים בפריפריה. המרחק הקצר למרכז הארץ שיתקצר עוד עם מימוש חזון הרכבת המהירה, מביא לכך שרוב בעלי המקצועות החופשיים יעדיפו לעבוד מהמרכז ולא בפריפריה, כי הפריפריה תעדיף אותם מהסיבה התדמיתית".

אז האם רוביק הוזה? או שהוא חולם יותר מידי בגדול? חשוב לציין, כי זהו כלל לא המקרה. למעשה, פועלת עיריית באר שבע רבות לשם יצירת חממה בתוך העיר באר שבע, כשניסיונות אדריכליים להשאיר את מרכז העיר מחובר לדפנות העיר מתבצע כל הזמן, עם שיפור דרכי הגישה ומסלולי הליכה. עם זאת, נראה כי אותם אנשי עסקים אינם מזדרזים לקפוץ על הרכבת. רוביק טוען בכתבה - "נוצרה לך פנינה אטרקטיבית שמביאה צעירות וצעירים מכל הארץ".

אך האם זהו באמת המקרה? לדברי אחד מהמרואיינים בכתבה - "יכול להיות שיש אוניברסיטה ואולי יהיו עוד מכללות ויכול להיות שיהיו עוד בתי חולים, אבל צריך להימנע ממצב בו כדי להיפגש עם עו"ד או אדריכל בכיר, לראות רופא פלסטי או רופא שיניים, לקנות רהיט יוקרתי או לאכול מידי שבוע במסעדה אחרת, לעיתים לאור נרות, נצטרך לנסוע לת"א". לדבריו, כמות ההיצע בבאר שבע עדיין נמוכה במיוחד - אם אתה מסיים ללמוד הנדסת חשמל או מחשבים או מכונות, כמות ההיצע כעת שואפת לאפס. לכן אנשים מתייאשים והולכים לחפש עבודה במרכז ואף מוכנים להתפשר על המחיר ומתוך הנחה שיום אחד זה ישתלם להם".

"למען האמת, עם כל הצער שבדבר", טוען מרואיין אחר - "בחשיבה עתידית - עם האמצעים ומסת האנשים הקיימים בערי המרכז, יש יותר סיכוי שיקומו בו יותר ויותר איזורי מגורים ברי השגה, מאשר הסיכוי שהפריפריה תהפוך בן לילה לאטרקטיבית והזמן לגמרי צועד לרעת הפריפריה בנושא הזה. רק מעורבות דרמטית של הממשלה ע"מ לייצר את כל המתואר מעלה תביא לשינוי. מעורבות שתכריח מפעלי היי טק להקים את ביתם בב"ש, סבסוד דרמטי של התחדשות עירונית, קידום מערכות הסעת המונים שמתוכננות לעוד 10-20 שנה - למחר בבוקר. קידום בניית בית החולים, שדה התעופה, תכנית להעצמת בעלי מקצועות חופשיים מקומיים, כמו עסקים מקומיים בכלל וקידום תכניות אסטרטגיות להבאת אוכלוסיה צעירה והשארת האוכלוסיה הבוגרת בעיר. עד אז – יהיה קשה עד בלתי אפשרי".