נוער שקוף: כך נזנחו בני הנוער בסיכון בדרום בזמן המלחמה

דוח מבקר המדינה לשנת 2024 חושף ממצאים חמורים על טיפול לקוי ורופף בבני נוער בסיכון ברשויות המקומיות, ובפרט בדרום הארץ. הדוח מצביע על ליקויים מערכתיים חמורים בעיר ערד, אך הדפוסים החוזרים בו מעידים על בעיה ארצית רחבה.

בין הנתונים המדאיגים: בעיר ערד בלבד, 14.1% מבני הנוער היו בטיפול קצין ביקור סדיר (קב"ס) במהלך שנת 2024 – שיעור חריג וגבוה. חרף זאת, רק 13% מהתקציב שיועד למענים בתחום הרווחה לנוער בסיכון נוצלו בפועל בשנת 2023.

לפי הדוח, כ־14% מהילדים ובני הנוער בישראל מוכרים לשירותי הרווחה – כ־440 אלף נכון לשנת 2022 – אך ההערכות הן שפחות ממחצית מבני הנוער בסיכון אכן מוכרים לרשויות. מיפוי ארצי מקיף לא בוצע מאז 2009, וגם אז כלל רק כ־70% מהרשויות המקומיות.

המבקר מתניהו אנגלמן מדגיש כי הפערים בטיפול מתחילים כבר בהגדרה: למשרדי הממשלה – הרווחה, החינוך, הבריאות, הביטחון הלאומי והקליטה – אין הגדרה אחידה ל"נוער בסיכון", והבלבול זולג גם לרשויות המקומיות. כך, כל עיר מגדירה אחרת את המונח ואת טווח הגילאים שאליהם הוא מתייחס.

בערים ערד, קריית מוצקין וקריית גת – הדוח מצא כי רק כמחצית מהמשרות הייעודיות לעובדים סוציאליים בתחום מאוישות בפועל. בנוסף, ברוב הרשויות שנבדקו, לא מופעלים כמעט מענים קהילתיים לנוער. מחוז הדרום כולו, למשל, לא הפעיל בשנה החולפת אפילו מסגרת מפת"ן אחת – מסגרת חינוכית־טיפולית לנוער נושר או מנותק. ברמה הארצית נרשמה ירידה חדה של 52% במספר המשתתפים במסגרות מפת"ן ומית"ר בין השנים 2016–2023 – ירידה המעידה על שחיקה במערכת ולא על ירידה בצרכים.

הדוח מתריע גם על כשל חמור בהתאמת המענים לאוכלוסיות שונות. בערד, שבה כ-60% מהילדים ובני הנוער משתייכים לקהילת גור החרדית, אין כל מענה ייעודי לנוער חרדי. העירייה לא הגישה בקשות תקציב לטיפול במגזר החרדי, אינה מפעילה תכניות מניעה או איתור, ומגיבה רק במקרים קיצוניים – כך שכ-4,500 בני נוער חרדים בעיר נותרים ללא מענה מסודר. גם נוער להט"בי נותר מחוץ לתמונה: בערד לא בוצעה כל פעילות לבחינת צרכיו של נוער זה, ולא מונו עובדים סוציאליים ייעודיים שיתמקדו בו.

השלכות המלחמה – והיעדר רצף טיפולי

המבקר התייחס גם להשפעות מלחמת חרבות ברזל, וציין כי אף על פי שעלתה רמת החרדה בקרב בני נוער בשל חשיפה לתכנים טראומטיים ברשת – מערכת שירותי הרווחה לא מצליחה להבטיח רצף טיפולי בעת חירום. הקריאה של המבקר לרשויות המקומיות חד משמעית:
עליהן לכלול פעולות יזומות לאיתור נוער בסיכון, למנוע הידרדרות ולהבטיח טיפול רב־תחומי ומתואם. הדוח מדגיש את הצורך בדיונים עיתיים, תיאום בין גורמים מקצועיים וסנכרון ברמת מדיניות.

"לא ניתן להסכין למצב שבו רבים מבני הנוער הנמצאים על רצף הסיכון – וברשויות מקומיות מסוימות אף רובם – אינם מוכרים כלל לרשויות המקומיות", חתם המבקר אנגלמן.