מעורר השראה: עובד הרכבת שדחה את הפנסיה בשביל להירתם ללחימה בעורף

השבעה באוקטובר, כמו לרבים מתושבי מדינת ישראל, הפכו לברמי דוד את התוכניות לגמרי -  לאחר 45 שנות עבודה ברכבת ישראל בתפקידי תפעול שונים ומגוונים, היה אמור להניח את מדי הרכבת ולצאת לפנסיה המיוחלת. כשקיבל את הטלפון ממנהלת משאבי האנוש, הסכים מיד ללא היסוס להקפיא את הפנסיה, ולהמשיך לשרת בארגון שהפך במהלך השנים לחלק בלתי נפרד מחייו.

ברמי דוד (67), מנהל משמרת עיתוק, החל את דרכו ברכבת ישראל בשנת 1978, בזמן שמערכת איתות הרכבות עוד הייתה ידנית, בתור עתק בחטיבת המטענים; תפקיד שדורש עבודה פיזית רבה בחיבור וניתוק הקרונות לפני היציאה למשלוח, ואחריות על בטיחות הנסיעה של רכבות המשא. בסוף אוקטובר היה אמור ברמי לסיים את תפקידו ברכבת ולצאת לפנסיה לאחר 45 שנים של עבודה במסופי המטענים של רכבת ישראל בדרום; צפע, צין ועיר הולדתו - דימונה. אך לאור גיוס של כ-1,000 עובדי רכבת לשירות מילואים שהשאיר את הארגון במחסור של כוח אדם תפעולי, התבקש ברמי לדחות את היציאה לפנסיה.

את הטלפון מעדי ממשאבי אנוש ברמי מספר שקיבל בהפתעה, אך לא היסס ומיד הסכים להאריך את תקופת שירותו. "שאלו אותי אם אני מעניין להישאר, ישר אמרתי כן. עוד בקורס פרישה חששתי מהיציאה לפנסיה כי רכבת ישראל זה כמו משפחה עבורי, ידעתי שאתגעגע לחברים ולעבודה. אם יש משהו טוב שיצא מהמלחמה הזו, זה שקיבלתי את האפשרות להקפיא את הפנסיה ולהמשיך לעבוד בארגון. כרגע גם ככה אין מקום בטוח יותר מאשר להיות בארץ, אני מעדיף לעבוד ולתרום לארגון שאני חלק ממנו מאשר לבלות כל היום מול הטלוויזיה" מספר לנו ברמי.

תקופות מלחמה אינן זרות עבור ברמי, לאחר שעבר מספר מבצעים צבאיים בתקופת עבודתו ברכבת, הוא מספר שמעולם לא זכור לו מצב כמו זה בו אנו נמצאים כיום. את מלחמת לבנון הראשונה למשל, העביר ברמי בשירות מילואים, אך הוא מרגיש שהפעם המצב שונה לחלוטין; "בשבעה באוקטובר היו אצלי הנכדה ובעלה והם סיפרו לי שהייתה חדירת מחבלים ליישובים בעוטף עזה; אמרתי שאני לא מאמין להם, זה היה נשמע לי ממש כמו סרט אימה. ההתגייסות של כמעט 400 אלף אנשי מילואים מדהימה ומרגשת בעיניי, אני שמח שאני יכול לתרום בדרכי לארגון שאני כל-כך אוהב ולמלא את מקומם של העובדים שלנו עד שיחזרו. הפנסיה תחכה".

עד שתסתיים המלחמה וברמי יוכל לצאת לפנסיה לאחר שנים של עבודה ותרומה לקהילה, רכבת ישראל נוקטת במספר אמצעים שמטרתם לצמצם את השפעת המחסור בכוח אדם על השירות התחבורתי. בין היתר, מגייסים ומכשירים בארגון צוותים חדשים בתהליך מואץ, מסיתים כוח אדם ממטה החברה לתפקידים תפעוליים בשטח, מגייסים פנסיונרים ל"מילואים" ברכבת ישראל ומקפיאים פרישות עובדים כמו במקרה של בני וברמי.

הודות לפעולות אלה, הצליחה רכבת ישראל לחזור למעין שגרת חירום; לפתוח מחדש תחנות שנסגרו מאז תחילת המלחמה ולהגדיל את התדירות בקווים השונים. כך למשל, לפני מספר שבועות נפתחו לראשונה מאז השבעה באוקטובר תחנות אופקים ונתיבות כחלק מקו הנגב המערבי. פתיחת תחנות אלו מאפשרת רציפות תחבורתית מדרום המדינה לצפונה, המשמשת בין היתר גם את כוחות הביטחון, ובהמשך צפויה הרכבת לפתוח מחדש תחנות נוספות שנסגרו בעקבות המצב הביטחוני.

לא רק בתחום התחבורה הציבורית ממשיכה הרכבת להשתקם ולהתקדם. בימים אלה ממשיך הארגון להניח מסילות חדשות שיהוו חיבורים אסטרטגיים לנמלי הים החדשים באשדוד ובחיפה, לצד פיתוח והרחבה של תשתיות מסילה ראשיים בדרום. המשך תנופת הפיתוח תאפשר את הרחבת הובלת הסחורות באמצעות רכבות משא של חטיבת המטענים, שתעניק לבעלי עסקים ישראליים אופציות שינוע זולות בהרבה, ויתרמו להנעת הכלכלה ולהוזלת המוצרים המגיעים אל הצרכן בקצה.