מירי תמנו משחזרת את הדקה הארוכה בחייה
19.10.18 / 08:30
בליל רביעי האחרון פגעה רקטה בבית מגורים פרטי בבאר שבע. הפגיעה הותירה את בני משפחת תמנו ללא בית או רכוש, אך במזל גדול ולאור תושיית אם המשפחה הפגיעה הסתכמה ברכוש ולא בנפש. כעת, משחזרת האם מירי תמנו את הרגעים הדרמטיים של אותו לילה קשה
בליל רביעי, בשעה 3:39 נשמעה אזעקה ברחבי באר שבע, אזעקה שהצליחה להפתיע רבים מתושבי העיר, בניהם מירי תמנו האם שביתה נפגע מפגיעה ישירה בביתה והרס אותו כליל. כעת, לאחר יומיים סוערים משחזרת אם המשפחה מירי תמנו (39), בפני כתב כאן 11 איציק זוארץ, את הדקה הכי ארוכה בחייה, בה הצליחה להציל את ילדיה ואת עצמה מאסון כבד. "בשניות הראשונות שמעתי את האזעקה מתוך שינה, חשבתי שזה בתוך חלום, או שאולי אני מדמיינת את האזעקה, אבל התעשתי והבנתי שזה לא דמיון ולא חלום זה אמתי".
"רצתי מיד לחדרים של הילדים, שלפתי את שני הילדים הקטנים לקחתי אותם לכיוון המדרגות ואמרתי להם רוצו מיד למקלט. בנתיים חזרתי מהר לחדר של הבן הגדול להוציא אותו מהמיטה והילד האמצעי עלה שוב ואמר 'בלעדיכם אני לא יורד' משכתי את כולם איתי ומהר ירדנו למטה למרחב מוגן. סגרתי את הדלת מיד, באותה שניה שהתיישבנו היה בום כזה חזק ונהיה חשוך. מיד הבנתי שזה אצלי, כל הפעמים הקודמות היינו שומעים שריקה או יירוט, הפעם לא שמענו כלום זה היה מיד פיצוץ חזק. רק מהרעש וההדף אתה מרגיש שזה אצלך. אבל לא רציתי להגיד לילדים כלום".
למרות שמירי מנסה לשמור על קור רוח ולא להחדיר בילדיה חרדות, הבן האמצעי מבין את שאירע ופורץ בבכי: "הילד האמצעי דידוש התחיל לבכות אמר 'אימא זה בבית שלנו, הגיטרה שלי השירים שלי. מה עכשיו לא יהיה לנו בית?'". אך גם באותם רגעים האם מירי לא מאבדת עשתונות וממשיכה להחדיר בילדיה תחושת רוגע, שלווה ואמונה: "אמרתי לו 'אז מה? אתם חבורת הקסם שלי אף אחד לא יפריד בינינו. הקדוש ברוך הוא מגן עלינו, אין מה לדאוג'. הם נשארו ככה בוכים ושוב אמרתי 'אתם לא בוכים, אין מה לבכות, אנחנו בריאים אנחנו בסדר'. המשכנו לשבת בחושך חיכינו, חיבקתי את שלושתם ונישקתי את ראשם".
הדקות עוברות ומשפחת תמנו שכל העת יושבים בחשכה מנסים להיחלץ מהחדר המוגן, אך ללא הצלחה: "באנו לצאת, אני מנסה לפתוח את הדלת ולא מצליחה, הילד הגדול ניסה גם הוא, אבל כל הרסיסים והאבנים דחפו את הדלת פנימה. באותו רגע הוא הבין ואמר 'אימא החלון עף, תודה שהצלת אותי'. מיד התקשרתי לאחותי אורה ואמרתי לה 'אורה זה אצלי'. עוד הייתי מבולבלת ונסערת". לאחר מספר דקות הגיעו למקום צוותי הצלה שהצליחו לחלץ את בני המשפחה: "באו בלשים ואנחנו היינו ליד החדר ולא יכולנו לצאת, הם פשוט שלפו אותנו. הכל היה מעורבב, הכל היה שחור, נכנסתי להיסטריה. כשהוציאו אותנו עוד דיברתי על החפצים שאני צריכה לקחת איתי, שאין לי בגדים לילדים, עדיין לא הבנתי. אבל האיש שהוציא אותנו אמר לי 'גברת אין לך מה להישאר כאן את צריכה לצאת'".
מספר רגעים אחרי החילוץ, תגובות הסביבה מבהירות למירי שעדיין לא מעכלת את שקרה, כי היא מנעה אסון כבד מאוד: "באותו רגע כולם עטו עליי ואמרו שמנעתי אסון, לא ראיתי את ההרס, לא ידעתי מה קרה. חשבתי 'אוקי נפגע הבית, החלון ויסדרו אותו'. אבל אמרו לי לא נשאר לך קירות, לא נשאר כלום".
הקשבה להוראות פיקוד העורף מצילות חיים!
כעת יומיים לאחר המקרה מירי מעבירה מסר חשוב לכל התושבים: "אני לא מרגישה שאני גיבורה, אני חושבת שזו המחויבות שלנו לשמור על הילדים. חייב לנסות לשמור ולהגן על עצמנו, כי אם לא הייתי פועלת כפי שפעלתי, אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה. אולי הייתי שליחה של הקב"ה, להעביר מסר שחייב להישמע להוראות פיקוד העורף! גם אם נראה לכם או נדמה לכם שזה חלום, פשוט להיכנס למקלטים! אם לא הייתי נכנסת וסוגרת אחריי, היו אבדות בנפש ואסון מאוד גדול אני מרגישה שהקב"ה איתי ומוכיח שיש השגחה".
נותרו ללא רכוש: "פתאום אתה קם בבוקר ואין לך כלום"
כעת, כאשר היא שוהה באופן זמני במלון וצפויה לקבל דירה זמנית, מירי מתארת את החשש מהחיים שאחרי, כאשר היא וילדיה איבדו את כל רכושם ולפניהם דרך ארוכה ולא פשוטה לשיקום חייהם: "הכי קשה שאין לך בית. פתאום הצלילים של הילדים משחקים בחדרים ובחצר, נשארים רק בזיכרון ומבינים שייקח זמן עד שזה יחזור. מעולם לא ביקשתי עזרה, תמיד ניסיתי להסתדר עם הקיים ופתאום אני מוצפת מכל עבר. זה משהו מטלטל, אתה לא יכול להיות אתה, הפכת להיות מישהו שלא בחרת. עכשיו אני עדיין מנסה לבנות הכל מחדש, דברים אלמנטריים, פתאום אתה קם בבוקר ואין לך אותם, זה פשוט לארגן את עצמך מחדש".
בימים אלו נאלצת מירי להתמודד עם שאלות ילדיה, שככל הנראה יזכרו את היום הזה למשך זמן רב. ובמקביל ממשיכה לנסות לבנות את חייה מחדש ולא מפסיקה להודות לכל מי שעזר ועדיין עוזר לה: "הילדים ראו את ההרס ושאלו אותי שאלות רבות, הבן האמצעי אמר 'אימא כולם אומרים שאת גיבורה, אבל באמת איך ידעת שיש מלחמה? ומה עם הדברים שלי, הספרים?' ניסיתי להסביר שלא ידעתי, פשוט צריך להישמע להוראות פיקוד העורף. כרגע כל מה שאנחנו רוצים זה לישון בשקט, רוצים את השגרה שלנו ושהילדים יהיו שמחים ובריאים".
בנתיים אני רוצה לחשוב שנסתדר, שזה עוד אתגר בחיים. חשוב לי להודות לקב"ה, לעם ישראל ולשכנים המקסימים שאין כמוהם, כולם עוזרים, כולם בלי יוצא מן הכלל. אחרי שהכל קרה התחבקתי עם השכנה שלי היא אומרת חמדולילה ואני אומרת ברוך השם. קרה לי נס וזה הכי חשוב נס גלוי וכל עם ישראל ראה את הנס הזה, אז חשוב שיראו ויזכרו להישמע להוראות פיקוד העורף".
לאסוף מחדש תכולת בית ומוצרי צריכה בסיסיים.
המוצרים שיוכלו לסייע למשפחה לשקם עצמם בשלב זה ואף בהמשך, הם: כלי רחצה, שמפו, מרכך, סבון, נייר טואלט, מגבונים, מברשת שיניים, משחות שיניים, מגבות, ביגוד במידות 12-16 עבור בנים, גרביים, ביגוד לאישה, היגיינה נשית, מצעים למיטות, שמיכות, חומרי ניקוי, כלי ניקוי, מגב, דלי, כלי מטבח וקופסאות. כמו כן, נדרשים גם מוצרי מזון: קרקרים, קורנפלקס, שימורים, ריבות, ממרח שוקולד, חטיפים, שתייה ומוצרי מזון יבשים.
אם אתם מעוניינים לסייע באופן כספי תוכלו לבצע העברה בנקאית: בנק לאומי סניף 924 חשבון 40150/87
דרכי התקשרות לסיוע נוסף: בת המשפחה אורה תמנו 058-6678518 או שכנת המשפחה נורית 050-2029695
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
