זוכי המכרז ברקפות גילו: השכונה החדשה צפויה להיות שכונה מעורבת

שכונת רקפות החדשה שצפויה להיבנות בשנים הקרובות בבאר שבע, יש שיגידו - אמורה למעשה לסמן יותר מכל את התפתחות העיר: שכונה חדשה, לבעלי מעמד סוציו-אקונומי בינוני עד גבוה, שיכולים להרשות לעצמם להשיג דיור איכותי וחדש. 

בעלוני הפרסום השונים שהופצו ברשתות וגם כאן בבאר שבע נט - שכונת המגורים 'רקפות' בת כ-4,150 יח"ד בתמהיל בינוי מגוון הכולל מבני מגורים מדורגים, בנייה רוויה לאורך שד' רגר, מתחמי מגורים בשיפועים בינוניים, מתחמי מגורים לאורך רחובות ראשיים ומגורים צמודי קרקע. עוד בשכונה מוקדים מרכזיים עם מוסדות ציבור ומסחר, שטחי מסחר ומשרדים, תשתית דרכים, תיירות ונופש לצד שטחים ציבוריים פתוחים רציפים והמשכיים לרווחת הציבור, תוך שמירה על נחל הכובשים ונחל עשן.

עם זאת, אל בניית השכונה מתלווים בחודשים האחרונים המון ביקורת, על האופן בו בחרה העירייה להתרחב החוצה ולאו דווקא לפתח את השכונות הישנות הקיימות במרכז העיר. על נושא זה כתבנו לא מעט במערכת האתר, אך ניכר כי כעת יש נושא חדש ובוער על הפרק.

השבוע פרסמה רמ"י כי 490 הצעות הוגשו למכרז בו שווקו בהצלחה 165 מגרשים לבנייה נמוכה/צמודת קרקע של 165 יח"ד. על פי הגדרות המכרז, על כל מגרש בגודל של כ-355-747 מ"ר לבנייה עצמית של יח"ד אחת צמודת קרקע, הזוכים ישלמו לרמ"י על הקרקע סכומים הנעים בין 400,000 – 830,855 ש"ח (לא כולל מע"מ והוצאות פיתוח). 

תושבים אשר זכו במכרז ונכנסו לגלות בפרסום שהופץ לציבור מי יהיו שכניהם - גילו להפתעתם כי כרבע מ-165 הזוכים במכרז הינם תושבים ערבים. כאמור, בבאר שבע ישנה קהילה מוסלמית גדולה, ובבחירות האחרונות אף הוקמה רשימה ראשונה מסוגה שניסתה להיבחר למועצת העיר. מטרת הקמתה בין היתר, כפי שטען בזמנו בשיחה עם באר שבע נט, מקימה - עו"ד שחאדה אבן-ברי, היא לספק מענה ושירותים לאלפי התושבים המוסלמים החיים בעיר. ולמרות זאת, את חלק מזוכי המכרז ברקפות, זהות שכניהם העתידית הובילה לתהיה בנוגע לעתיד השכונה וצביונה.

ד', אחת מהזוכות, מספרת לבאר שבע נט כי הופתעה לראות שרשימת הזוכים מעורבת במיוחד מבחינה זו: ''אני ובעלי נרשמנו למכרז ושמחנו כל כך לגלות כשזכינו. עם זאת, בפעם הראשונה שפתחנו את הקובץ המלא של הזוכים וראינו כי לא מעט מהזוכים הינם ערבים, זה גרם לנו שנייה לתהות כיצד תיראה השכונה. אין לנו בעיה עקרונית בשום צורה לגור ליד ערבי חלילה ושלא יישמע כאילו אני גזענית - איך אין ספק שמדובר בסיטואציה מורכבת שאם ואכן כך יהיה הדבר - העירייה תצטרך לדעת איך לטפל בזה''.

אז האם העירייה יודעת כיצד בכלל לטפל בתושביה הלא יהודים? ובכן, אחת הטענות של הרשימה המתמודדת בבחירות האחרונות, היא כי ברשות המקומית אין שום מענה כלשהו לבעיות התושבים הערבים - מחינוך ועד דת. נגיד, העיר באר שבע אינה נחשבת למעורבת, כך שאין לרשות שום הכרח לקיים אישזהן התאמות לשאר אוכלוסיות המיעוט שבה, בעיקר זאת הערבית, אך קשה להתעלם מכך שמדינת ישראל כולה באופן די תמוה, כלל לא יודעת כיצד להגדיר לגמרי עיר מעורבת. 

בדו"ח מבקר המדינה משנת 2022 אשר בחן את הערים המעורבות בישראל ואופן התנהלות העיריות שבהן, המליץ מבקר המדינה למשרד המשפטים, משרד הפנים והמשרד לשוויון חברתי ''לשקול לקבוע הגדרה למונח "ערים מעורבות", ובמסגרת זאת יבחנו את הצורך להגדיר גם מועצות אזוריות מעורבות, בשים לב לשירותים המוניציפליים שאותם הן נדרשות לתת לכלל תושביהן''.

בחזרה לשכונת רקפות: ג', אשר הוא ואשתו זכו בקרקע במכרז הנוכחי שפורסם השבוע, טוענים בפני באר שבע נט כי גם להם אין שום חשש עקרוני לגור בסמוך לשכניהם העתידיים, אך הדגישו כי אם העירייה לא תדע לנהל את זה נכון, זה ייצור בעיות חמורות: ''מה ייקרה כשהם ייבקשו להקים מסגד בשכונה, או לפתוח בית ספר לדוברי ערבית. הרי הם יהיו תושבים בעלי זכויות כמו כל אחד אחר. מה רוביק יעשה אז?''. תושב אחר טוען: ''יש פה הזדמנות או למשהו חדש ושונה או לחיכוך בלתי נגמר שייגמר בפיצוץ''.

כאמור, העיר באר שבע ידועה במשך השנים בתור אחת הדוגמאות הטובות לסטטוס-קוו ביחס לכל קבוצות האוכלוסייה המתגוררות בעיר, יש שיגידו באופן מעורר השראה: חילונים לצד דתיים, להט"ב, חרדים, שמאלנים וימנים, יהודים וערבים - בירת הנגב שימשה תמיד בתור מקום חם לכל הקבוצות השונות באשר הן. אז כיצד תיראה השכונה החדשה והאם היא תהפוך אכן למעורבת? ובכן, נגיד כי מבדיקה עם רמ"י, עולה כי כל משתתף במכרז אשר שילם את מלוא הסכום על הקרקע בה זכה, רשאי לעשות בה כרצונה ויכול אף למכור אותה ברווח מיד לאחר מכן. אז האם כל הזוכים, יהודים וערבים - אכן יגורו בשכונה. ימים יגידו, אך אין ספק שאנחנו עומדים בפני תקופה מאתגרת במיוחד.

נכון לצאת הכתבה ולמרות פנייתנו - תגובת עיריית באר שבע טרם התקבלה.