ועדת המשנה לענייני הנגב התכנסה: "הפתרון צריך להיות כולל ולא נקודתי"

ועדת המשנה לענייני הנגב של הוועדה לביקורת המדינה בראשות חבר הכנסת שלמה קרעי, קיימה אמש ישיבה בנושא מדיניות ההסדרה של הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב תחת הכותרת 'בין הלבנה להסדרה' וזה ברקע דוח מבקר המדינה 66ג - היבטים בהסדרת התיישבות הבדואים בנגב שפורסם ב-2016. 

"הפתרון צריך להיות כולל ולא נקודתי: להסדיר קודם את ההתכנסות ליישובים מסודרים ואחר כך לתת מענה לתביעות הבעלות" אמר יו"ר הוועדה, ח"כ קרעי והוסיף: "דיון זה הוא אינטרס לאומי להסדיר את היישובים בנגב. עברו חמש שנים מדוח המבקר שמצביע על הקפאה ביישום התכניות. עסקו לא מעט אנשים בבעיות ההסדרה של היישובים ורובם עסקו והתמקדו בתביעות הבעלות – נרצה לדעת מה הסטטוס שלהן ושל תביעות נוגדות. השאלה שצריכה להיות היא כמה אחוזים בסופו של דבר הוסדרו מתוך הפזורה הבדואית בנגב ומהו לוח הזמנים הצפוי". 

ישראל אקשטיין, מנהל אגף לביקורת מערכת הבריאות ממשרד מבקר המדינה הציג מליקויי הדו"ח המצביעים על כך שהחסמים להסדרת התיישבות הבדואים בנגב הם: מחלוקת בין המדינה לבין מקצת התושבים הבדואים בנגב בעניין בעלות על קרקעות, תכנון חסר ליישובים בדואיים ומחסור בפתרונות דיור ותשתיות חסרות ביישובים בדואים מוכרים.

ראש עיריית ירוחם, טל אוחנה אמרה: "צריך לקדם ישוב קבע לפזורת רכמה. מנהל התכנון תומך בזה ונפגשנו עם כל הגורמים. פתחנו ביה"ס שמשרת את ילדי הפזורה מבלי להיאלץ לנסוע ק"מ רבים. זה דבר שנכון לעשות. יש כאלו שחושבים שצריך לחזק התיישבות קיימות ויש ערך למסורת ורגישות להקשרים המשפחתיים ולכן ההצעות שניתנו אינן רלוונטיות וזה לא מתקדם".

ראש עריית רהט, פאיז אבו צבאן הציג את הבעיות בשטח: "יש לנו הרבה בעיות של תביעות בעלות בכל נושא ההסדרה, דבר שמעכב את חיבור רהט לכביש 6. משרד התחבורה גם לא נותן לי מענה. זו חלק מההתנהלות שאף אחד לא יודע מה השני עושה. ברהט יש מחסור בדיור שגורם לבנייה בלתי חוקית - יותר מ15000 צעירים שחסרי דיור, צפיפות גבוהה שגורמת לאלימות במשפחה והתווספות למעגל הרווחה. מבחינת הפיתוח הרשות עושה פיתוח בכמה שכונות אבל זה איטי מאוד והבירוקרטיה קטלנית ואנחנו נלחמים בה כיוון שהיא מייצרת. תסכול ואי ודאות".

סמנכ"ל הרשות להסדרת ההתיישבות הבדואית בנגב, יובל תורג'מן אמר: "המשימות המרכזיות של הרשות זה טיפול בסוגיית ההתיישבות ובהסדרת הקרקע בנגב. בתחום ההתיישבות יש 9 רשויות, 6 מועצות מקומיות ו2 אזוריות- הכוללות את מרבית הפזורה והאוכלוסייה שברחבי הנגב שדורשת פעולות הסדרה. 6 מקומיות יש בהן בצורה מובנית פתרונות הסדרה גם עבור הריבוי הטבעי של המשפחות וגם עבור אוכלוסייה שלא בנתה את בית הקבע ברובם בקווים הכחולים או בסמוך ליישוב. חלק מהאוכלוסייה שנמצאת בתוך העיר הוותיקה צריכה מגרשים עבור הריבוי הטבעי שלה. תכננו קרוב ל150000 יח' דיור, מדובר על היקף תכנון עצום. אנחנו מקבלים סיוע אדיר בקידום תכניות ולוחות זמנים קצרים מאוד. ברמה הארצית לדבר על שינויים כאלה זה לא אפשרי. הרשות ב5 שנים האחרונות עושה תכנונים שאין לזה אחר ורע בכל מקום אחר. זה נותן את הפתרון לאוכלוסייה הבדואית בנגב. שני שליש מהפתרונות מיועדים אכן לריבוי הטבעי של האוכלוסייה הבדואית. בעבר התוכניות שיועדו להסרת פזורה היו תכניות שברובן היו תביעות בעלות, היו על שטח גדול. שינינו את התפיסה לגבי התכנון בישובים האלה. ישוב חדש יהיה בשטח מצומצם. אנחנו נמצאים בשיח עם האוכלוסייה וזה כולל הסכמי מסגרת חתומים מראש על שטח מצומצם שמרביתו קרקע מדינה שמאפשר פינוי של אוכלוסייה. בהסכמי ההסדרה ישנו סעיף שמתייחס להסכם הפינוי שככל שאותו תובע בעלות עושה הסכם עם המדינה בהמשך, הקרקע שמקבל מהמדינה יגרע לו מהתמורות העתידיות שלו. המטרה היא לתכנן שטחים ללא תביעות בעלות".

יו"ר הוועדה, ח"כ שלמה קרעי סיכם את הישיבה: "יהיה דיון נוסף – נרצה לשמוע מה צפוי להיות בעוד 10 שנים בהתאם למדיניות הרשות והנתונים בשטח. עלינו קודם כל להסדיר את התכנסות הפזורה לתוך יישובים מסודרים, תוך עיגון בהסדר ברור מול מקבלי המגרשים שזה בא על חשבון דרישות הבעלות, ואח"כ להשלים את הפתרון לתביעות הבעלות. הפתרון צריך להיות כולל ולא נקודתי. הנושא הזה חשוב לכל אזרחי מדינת ישראל – לכולם מגיע שוויון בחינוך ובבריאות ופתרון ראוי בנושא יעשה טוב לכולנו".