''הנגב הוא לא השוליים של מדינת ישראל – הוא הלב הפועם שלה''

היום (שני) התקיימה ועידת בן-גוריון השלישית בנגב של המכון למורשת בן-גוריון ומקור ראשון, במדרשת בן-גוריון שבשדה בוקר, בסימן שנתיים למלחמה ובחינת מימוש חזונו של דוד בן-גוריון לעיצוב עתיד הנגב.

בוועידה, שהתקיימה בשיתוף קרן קימת לישראל, קרן מיראז' ישראל, והמועצה האזורית רמת נגב, השתתפו עשרות ראשי רשויות, אנשי רוח, כלכלה וביטחון, מנהיגי ההתיישבות, ואנשי חברה אזרחית. במרכז הדיונים עמדו שאלות הזהות, הפיתוח, והמשילות בנגב – והפער ההולך וגדל בין החזון לבין המציאות בשטח.

מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, איתן דוניץ, אמר בנאומו: “אני מאחל לנו שדווקא היום, כמו בן-גוריון, נדע להרים את המבט — לדבר על חזון, על תקווה, על דרך. ‘על כן נתכנסנו’ צריכה להיות תזכורת לכך שכל דור חייב לנסח מחדש את חלומו. שנמשיך לשאת איתנו את הערכים שבנו את הארץ הזו — חלוציות, ממלכתיות, אחריות חברתית ומחויבות עמוקה לנגב, לא כזיכרון נוסטלגי, אלא כיסודות חיה ומכוונת. חזון אמיתי איננו שייך לעבר — הוא נקרא בשם העתיד.”

בפאנל ראשי הרשויות בהנחיית ערן דורון, ראש המועצה האזורית רמת נגב, השתתפו בין היתר יאיר מעיין, ראש עיריית ערד, וטלאל אל-קרינאווי, ראש עיריית רהט. אל-קרינאווי קרא לשילוב מלא של החברה הבדואית במערכות המדינה ואמר: “הנגב הוא לא השוליים של מדינת ישראל — הוא הלב הפועם שלה. ובתוכו, האוכלוסייה הבדואית היא הלב הפועם של הנגב. מרבית הצעירים רוצים לבנות עתיד ולתרום לחברה, אבל נתקלים במציאות שמונעת מהם עצמאות. אנחנו רוצים משילות, רוצים סדר, רוצים חוק — ודורשים מהממשלה להשקיע באמצעים טכנולוגיים שימגרו את הפשיעה והאלימות. כל יום נהרגים אזרחים, ואנחנו לא מוכנים לקבל את זה עוד.”

ראש עיריית ערד, יאיר מעיין, הדגיש כי שינוי אמיתי בערד ובנגב כולו יבוא דרך חיזוק האוכלוסייה הצעירה והמשרתת: “המילואימניקים ומשרתי צה"ל – חוד החנית של החברה הישראלית – הם אלו שיביאו לשינוי הדמוגרפי בעיר. אנחנו מקצים להם מחצית מהדירות בפרויקטים של מחיר למשתכן, מעודדים יזמים ומשווקים שכונות חדשות. המעבר של קריית המודיעין לנגב יהיה המנוע שיחזק את כל האזור.”

מעיין התייחס גם לקשיים בשלטון המקומי: “יש שבטיות שלא מאפשרת שלטון מלא של ראש עיר בעיר שלו. הממשלה אמנם אישרה תקציבים, אבל הכסף זולג בדרך. אנחנו חייבים ניהול תקין, שוויון תקציבי ותכנון ארוך טווח כדי לשנות את המגמה.”

ראש אסטרטגיית הנגב באוניברסיטת בן-גוריון, פרופ’ מיקי מלול, הדגיש כי לצד פיתוח תשתיות וביטחון, יש לבנות גם סביבת עבודה תומכת שתעודד חדשנות: “ענף ההייטק זקוק לשוק עבודה דינמי ופעיל. כשחברות עוברות לנגב, הן נאלצות לבנות את כוח האדם שלהן מאפס, ללא רשת תמיכה סביבתית. זה פוגע בצמיחה ובחדשנות לטווח הארוך. על המדינה להשקיע באקו־סיסטם שיתמוך במעבר ויחבר בין האקדמיה לתעשייה.”