האם הממשלה החדשה תצליח לפתור את הבעיות של הנגב?

לפני כשנה וחצי הוקם לו ''הועד למען הצלת הנגב'', גוף אזרחי התנדבותי ששם לעצמו למטרה לטפל בבעיה שאולי מדאיגה יותר מכל את תושבי הנגב - מצב המשילות ואובדן תחושת חוסר הביטחון.

הועד, שתחילה "טיפל" בבעיה החמורה יותר במובן התודעתי, העלה באופן משמעותי את רמת הפעילות שלו כאשר הוקמה יחידת המשמר האזרחי "סיירת בראל". כמו חברי הועד והסיירת, ישנם לא מעט ארגונים שקמו להם בשנה האחרונה במטרה לקחת את האחריות לידיים, אחריות שהייתה אמונה על שרי הממשלה, לא רק זאת שכיהנה לאחרונה אלא אלו שהפקירו את הנגב במשך שנים. 

מתוך הכעס והתסכול אותו חשים התושבים לאור ריבוי מקרה הגניבות, הטרדות מיניות ואפילו לא מעט מקרי אלימות - עלתה קרנם של אלו אשר הבטיחו פתרונות מידיים לבעיה הקשה, שלעיתים מסתמנת כ-''אם כל הבעיות'' של האזור. עם זאת, בכתבה זאת ננסה לפרט את שאר הבעיות והאתגרים שעומדים בפני חברי הממשלה החדשה, אשר לא מעט מהם הבטיחו כי ישימו על סדר היום את הפריפריה הדרומית והצפונית כמובן. 

נחזור רגע לבעיית הביטחון - במשך שנים בחרו הממשלות השונות להתעלם ''מהחצר האחורית'' של המדינה, והשאירה את המציאות המתסכלת לקבל תפניות שלהם אף אחד לא ציפה (או שכן בעצם). כמות הנשק שמסתובבת במגזר הבדואי, בתוספת ירידה חדה בכמות המתגייסים לצה"ל ואף אלו הזכאים לבגרות - הובילה להתדרדרות מתמדת של הסדר והבטחון במגזר, ולירידה חדה במוסכמות שאפיינו פעם את תושביה הבדואים של הנגב - הישענות על עמדת השייח' וכיבוד החלטותיו בכל הקשור לבעיות פנימיות והרגשת שייכות למדינה.

ממשלות ישראל השונות בראשותם של אולמרט, נתניהו ולפיד וכד' לא באמת התעניינו בכל מה שקורה כאן בדרום הארץ, וכל מה שנשאר כעת דומה יותר לאדמה חרוכה מאשר למקום בו פעם ראה בן גוריון את עתיד המדינה.  

בתקופה האחרונה עוד נעשו נסיונות לחזק את המשילות באזור, אך למען האמת את מירב הקרדיט ניתן לתת למעשה לראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' - שדאג לדפוק על דלתות הממשלה על מנת שיאפשרו את הרחבת הפעילות המבצעית באזור. בתוך כך, כל בר דעת מבין שלבעיה כמו חוסר המשילות אין פתרונות קסם. הרי הצבא לא מתעסק בעניינים בטחונים מקומיים, כך שאל תצפו לראות טנקים נכנסים לרהט וכסייפה. בתוך כך, מחסור חמור בכוח אדם במשטרת ישראל הינה בעיה גדולה בהרבה, שרק הופכת את השטח לדליל יותר בכוחות שיטור. מה שמחזיר אותנו לנקודת ההתחלה של כתבה זאת ולהקמתן של קבוצות המשמר האזרחי השונות באזור באר שבע והסביבה. 

מלבד בעיית הביטחון, רבים באזור הנגב מודאגים ממצב הכבישים באזור. למעשה, מחקרים שונים של ארגון "אור ירוק" אף הראו כי כי כמות הנפגעים מתאונות דרכים בבאר שבע עלה משמעותית בשנה האחרונה. מגמה זאת מתווספת גם לכמות התאונות הבלתי פוסקת באזור כביש 90, שרק השנה גבה לא מעט קורבנות. מצב התשתיות באזור הדרום אינו מזהיר במיוחד, כאשר הבעיה הופכת לחמורה אף יותר כאשר מתקרבים לאזור הפזורה הבדואית. 

בעיית הכבישים גם היא מתקשרת למצב הביטחון הלקוי, שכן טענות קשות מופנות מצב תושבי הנגב כלפי הממשלה, על האופן בו מתבצעת אכיפה כנגד עבריינים בכביש. מספר מקרי מוות בכבישים, כמו אלו של ענת טל וניצן משה ז"ל, שנהרגו לפני כחודשיים - הוגדרו על ידי התושבים כטרור לכל דבר. ההפגנות הרבות שהחלו להתפתח באזור בימים שלאחר התאונה, העלו לדיון את נושא התחבורה, הלא פחות חשוב לעיתים מנושא הביטחון.

אם נישאר בנושא התחבורה, אי אפשר להתעלם משלושת הסוגיות שמעסיקות את תושבי הנגב - קיצור זמני הנסיעה למרכז, פתיחת קו בין בירת הנגב לנתב"ג והקמתו של שדה תעופה אזרחי בנבטים. בשנתיים האחרונות החלו לעלות דיווחים על פיתוח תכנית להקמת רכבת מהירה שתהפוך את זמן הנסיעה בין תל אביב לבאר שבע ל-35 דקות בלבד. בכל הקשור להקמת רכבת לנתב"ג, טען רוביק דנילוביץ' בעבר כי בשיחות שערך עם מנהלי רכבת ישראל, כי '''המגה פרויקט להקמת מסילות מהירות מנתב״ג עד לתחנת באר שבע האוניברסיטה, במסגרתו יוקמו 2 מסילות מהירות בנוסף ל2 הקיימות נמצא בשלבי תכנון וסטוטוריקה''.

בעיות נוספות שמדאיגות את תושבי האזור הוא מצב הדיור, רמת החינוך ומחסור בגופי ספורט ואף גופי תרבות. בנושא הדיור, חתמה רק לאחרונה עיריית באר שבע עם משרד הבינוי והשיכון על הסכם גג, במסגרתו צפויים להיבנות אלפי יחידות דיור בבאר שבע. בעוד הקהל הצעיר עוזב את העיר, ואחוזי ההגירה השלילית בבירת הנגב עלו באופן גדול בשנה האחרונה, לממשלה הקרובה תהיה משימה לא קלה בשכנוע זוגות צעירים מהמרכז לעבור דרומה, ואלו שגרים פה להישאר כאן ולהקים בית.

אז האם הממשלה הקרובה תוכל לפתור את הבעיות השונות עימם מתמודדים תושבי הנגב? לחשוב שיש פתרונות קסם תהווה הבנה שגויה של המצב, וקשה להאמין כי דיבורים בלבד יספיקו.