דוח המבקר חושף: עומס חריג על משרתי המילואים וכשלים חמורים בסיוע לסטודנטים

וח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן על היערכות המדינה למלחמת "חרבות ברזל" מציג תמונה מורכבת ולעיתים מטרידה של מצב מערך המילואים וההתמודדות האזרחית עם גיוס רחב היקף. על פי הדוח, מאות אלפי אזרחים נקראו לשירות ממושך, אך רק חלק קטן מהאוכלוסייה נשא למעשה בנטל – ובהיקפים שלא נראו בישראל זה שנים. לצד העומס המבצעי, מערכות התגמול, התמיכה האקדמית והשמירה על זכויות העובדים קרסו בחלקן אל מול המציאות, ואלפי משרתים נפגעו.

מאוקטובר 2023 ועד יולי 2024 נקראו לשירות כ־318 אלף אזרחים. אולם מבין כלל בני 23 עד 47 שאינם מהחברה הערבית, רק כ־11% שירתו בפועל בתקופה זו. משמעות הדבר היא שהנטל המבצעי והאזרחי התרכז אצל שכבה מצומצמת שנדרשה לשירות ממושך בהרבה מהמקובל: משרת מילואים ממוצע השלים כ־110 ימי שירות בתוך פחות משנה – פי עשרה מהיקפי השירות בשנים רגילות.

הנתונים מעידים כי מערך המילואים המגויס היה צעיר במיוחד: כמחצית מהמשרתים היו בני 30 ומטה, וכאחד מכל חמישה היה סטודנט. לצד זאת, רבים מהמשרתים היו הורים לילדים צעירים – בסך הכול נמנו כ־290 אלף ילדים להורים ששירתו במילואים בתקופה זו. המבקר מתריע כי בשנים הקרובות צפוי השירות להתארך עוד יותר, ולכן שמירה על תגמול הוגן היא תנאי מרכזי להמשך קיומו של מודל המילואים בישראל.

הדוח מתריע מפני שחיקה ממשית במנגנוני התגמול למילואימניקים. התעריף המזערי ליום שירות עלה ל־311 שקלים עד סוף 2025, אך ללא שינוי חקיקה הוא יצטמצם בכ־30% בתחילת 2026. גם מודל השיפוי למעסיקים, שנועד לכסות את עלויות ההפרשות הסוציאליות של עובדים בשירות מילואים, צפוי לפוג – מה שעלול להגביר תמריצים שליליים בקרב מעסיקים.

שיטת החישוב לשכירים, המבוססת על "תקופה נוספת", משתלמת בשירותים קצרים אך כמעט שאינה מפצה תקופות שירות ארוכות. כך, בתקופות של מעל 100 ימי מילואים, התוספת כמעט נעלמת – בדיוק כאשר העול הכלכלי על המשרתים כבד יותר.

הפגיעה בקרב עצמאים קשה עוד יותר: רבים נקלעו לחובות בגלל פערים בין גובה המקדמות לבין הכנסתם בפועל בחודשים שבהם עסקיהם כמעט לא תפקדו. תיקון לנוסחת החישוב הוצע רק בדצמבר 2024, ובינתיים אלפים התמודדו עם חובות לא מוצדקים לביטוח הלאומי.

המשבר האמיתי באקדמיה: היעדר מענה לסטודנטים משרתי מילואים

במערכת ההשכלה הגבוהה התמונה חריפה במיוחד. כ־60 אלף סטודנטים נקראו לשירות מילואים, וכ־10,000 מהם שירתו שלושה עד שישה חודשים. על פי סקר המבקר, כ־73% מהסטודנטים לא הצליחו ללמוד כלל בתקופת שירותם.

הפערים בין צורכי הסטודנטים לבין התמיכה שניתנה בפועל היו גדולים: מוסדות רבים לא סיפקו סיכומים, הקלטות או תגבורים, ולא אפשרו בחינות חלופיות או פריסה מחודשת של חובות אקדמיים. גם בתחום ההחזרים נמצאו ליקויים: חלק מהמוסדות לא החזירו שכר לימוד מלא לסטודנטים שנאלצו להפסיק את לימודיהם, ו־32% לא נתנו החזר מלא של דמי הרשמה.

מתוך 195 מיליון שקלים שיועדו לתמיכה בסטודנטים משרתי מילואים, המוסדות השתמשו רק ב־124 מיליון – והרמות שהושקעו לסטודנט השתנו משמעותית ממוסד למוסד, לעיתים בהפרשים של פי שניים ויותר.

הנתון הקשה ביותר: בשנת תשפ"ד נשרו מלימודיהם 1,423 סטודנטים משרתי מילואים, ומאות נוספים ביטלו הרשמתם או הפסיקו לימודים עקב הגיוס. המבקר מציין כי המל"ג כלל לא אספה נתונים על הקפאות לימודים או על צמצום היקפי קורסים – נתונים חיוניים לקבלת החלטות.

המבקר קורא להנהגת המדינה לגבש תוכנית ארוכת טווח למענים מותאמים למציאות של שירות מילואים ממושך: עדכון מנגנוני התגמול, שיפור הסדרת הזכויות בעבודה, איסוף נתוני נשירה מלאים, תקצוב נכון של תמיכה אקדמית והסדרת החזרים כספיים. בנוסף הוא ממליץ לבחון מודל חלופי שיבטיח פיצוי אמיתי לשירות ממושך ויגן על המשרתים מפני פגיעה כלכלית קשה.

המבקר מסכם: "צעדים אלו ישקפו את מחויבות המדינה למשרתי המילואים אשר הקריבו ומקריבים רבות עבור מדינת ישראל ותושביה".