גל האלימות בקרב בני נוער בעיר: חברי המועצה מזהירים – "הילדים מפחדים לצאת מהבית"

ישיבת מועצת העיר באר שבע שנערכה השבוע הפכה לזירת דיון סוערת סביב נושא אחד שמעסיק הורים, מחנכים ותושבים רבים בעיר: גלי האלימות של בני נוער במרחב הציבורי – בפארקים, בקניונים, ליד סניפי תנועות נוער ואפילו בקרבת בתי הספר.

חברי מועצה ואנשי מקצוע שהשתתפו לאחרונה בוועדת הביטחון העירונית, דיווחו בישיבה על שורה של אירועים אלימים: קטטות במרכזי קניות, תקיפות בני נוער בפארקים, אירועים סמוך לסניפי תנועות נוער כמו "אריאל" ומוקדי פעילות נוספים בעיר. לדבריהם, חלק מהמקרים התרחשו רק בימים האחרונים.

חבר המועצה, גדי מזוז, תיאר את השיחות שהוא מקבל מהורים, אמר בישיבה: "לא חשוב אם זה בגרנד, בעזרא או בתנועת אריאל – ההורים מתקשרים בוכים. עורכי דין, רופאים, אנשים מן היישוב. הם מספרים שהילדים חטפו מכות ושואלים: ‘מה עושים?’. הם צועקים עליי בטלפון, ולא כי הם כועסים עליי – הם פשוט חסרי אונים."

לדבריו, תופעת האלימות התפשטה למרחבים שבעבר נתפסו כבטוחים עבור בני נוער: "הילדים שלנו והנכדים שלנו רוצים לצאת לתנועת נוער, או לקפוץ לקניון לקנות משהו, או סתם לשבת בפארק – והם חוששים. אנחנו, כרשות, כחברי מועצה וכוועדת ביטחון, חייבים לחשוב איך נותנים ביטחון לילדים וביטחון להורים''. הוא קרא לקיים ישיבה משותפת וחריגה של ועדת הביטחון עם ועדת החינוך, משרד החינוך וגופים מקצועיים נוספים, כדי "לעצור את הסחף".

ראש העיר רוביק דנילוביץ' התייחס גם הוא לתופעה, ואישר כי העירייה והמשטרה מכירות היטב את חלק מהכנופיות הפועלות בעיר: "מדובר במעשים חמורים מאוד. שוחחתי אתמול בלילה עם מפקד התחנה ועם גורמי הביטחון. המשטרה תפסה את רובם – חלקם קטינים, חלקם בני 14–17. בית המשפט משחרר אותם, כי הם קטינים. תופסים אותם פעם, פעמיים, שלוש – ועכשיו הם שוב בחוץ. אם המערכות לא יעבדו ביחד – רווחה, חינוך, אכיפה וענישה – אי אפשר יהיה לעצור את זה."

ראש העיר הדגיש כי יש צורך בשילוב בין אכיפה לבין טיפול עומק: "אנחנו בודקים העברה למוסדות מתאימים לנוער בסיכון. יש בארץ מוסדות שיודעים לטפל בבני נוער כאלה, וגם להרחיק אותם מהמרחב הציבורי כשצריך. הם לא יכולים לשוטט בקניון, לא ליד תנועת הנוער ולא להטריד אנשים ברחוב."

דנילוביץ' חזר מספר פעמים על כך שהבעיה חורגת מגבולות העיר: "אני אומר את זה כל הזמן – אם מדינת ישראל לא תתעורר, זה יהיה יותר גרוע מ־7 באוקטובר. זה לא אירוע נקודתי של באר שבע, זה קורה ברמלה, לוד, יפו, בצפון ובמקומות רבים אחרים. זה אירוע לאומי." לדבריו, גם כאשר המשטרה והעירייה פועלות, ללא שינוי במערכות המדינה – המצב רק יחמיר: "כשאין הרתעה – המקרים יתפשטו. אנחנו יכולים לתפוס, אבל אם אין חקיקה מותאמת, אם בתי המשפט לא נותנים כלים, ואם אין מסגרות מספיקות לנוער עברייני – הכול נופל בין הכיסאות."

ראש העיר קרא לגבש פנייה משותפת של העירייה, נבחרי הציבור המקומיים וראשי רשויות נוספים לכלל השרים וחברי הכנסת: "זה מאבק של כולם – צריך חקיקה חדשה לנוער אלים, טיפול בהסדרת ההתיישבות הבדואית, שינוי עומק במדיניות האכיפה. אם המדינה לא תיכנס בזה בכל הכוח – לא נצליח."

חבר המועצה, עו"ד אמנון כהן, שנשמע לאורך הדיון כקול ביקורתי ונוקב כלפי התנהלות המדינה והמשטרה, טען כי השטח "בוער": "העיר הזאת הולכת לאיבוד מבחינה דמוגרפית וביטחונית. ילדים לא יכולים ללכת לקניון בשקט. יש פרוטקשן בשוק, יש עסקאות שחורות. אנחנו מקבלים תחושה שאין ביטחון בסיסי ברחוב."

אמנון קרא לחיזוק דרמטי של הנוכחות המשטרתית: "צריך עוד תחנת משטרה, עוד שוטרים, יותר ניידות. לשים שוטרים ליד בתי הספר, ליד הקניונים, לעמוד שם פיזית. אם צריך – להציק לעבריינים עד שיבינו שאין להם מה לחפש כאן."

במהלך הדיון התייחס ראש העיר גם לפעילות סיירת הביטחון העירונית, שהוקמה בין היתר בשל מחסור ארצי בשוטרים: "כל הרעיון של הסיירת נולד מתוך מצוקה – אין מספיק שוטרים. ביקשנו להקים כוח עירוני שיגיע ראשון לזירות, יעצור אירועים ויתרום לתחושת הביטחון. יש לנו קבוצת ביטחון מצומצמת, ואנחנו מקבלים כמעט מדי יום דיווחים – כולל סרטונים – על תפיסות של הסיירת: נשק קר, איומים, אירועים אלימים." דנילוביץ' הודיע כי בכוונתו להציג בפני הנהלת העיר תמונת מצב מלאה של פעילות הסיירת: "ביקשתי להכין דו"ח מסודר: לפי ימים, שעות, מיקומים, סוגי אירועים וטיפול. אחרי שתראו את הנתונים, נשב יחד ונחליט איך מחזקים את המענה."

סגנית ראש העיר ואנשי מקצוע נוספים ציינו במהלך הדיון כי עוד לפני ישיבת המועצה כבר זומנה ישיבה מיוחדת עם הנהגת ההורים, אגף הביטחון, הרלב"ק (הרשות לביטחון קהילתי) ונציגי מערכת המשפט, במטרה להנגיש לתלמידים מידע על הסכנות המשפטיות בנשיאת כלי תקיפה ועל הגבול בין "קטטה" לעבירה פלילית חמורה. עוד צוין כי הדיון הבא ברלב"ק יוקדש כולו לנושא "קטעי הדרך" – הדרך מבית הספר הביתה, אל מרכזי הבילוי ואל תנועות הנוער – במטרה למקד את המשאבים במוקדי החיכוך המרכזיים.