בריחת המוחות של באר שבע: הנתון המדאיג והמאכזב שחושפת הכנסת

בעקבות ועדת המשנה לענייני הנגב, בראשות חבר הכנסת שלמה קרעי מהליכוד - הציגה לאחרונה הכנסת, כחלק מדו"ח מבקר המדינה, נתונים על בוגרי מוסדות אקדמיים שנשארו לגור באזור באר שבע לאחר לימודיהם, ותוכניות שמטרתן לעודד בוגרי מוסדות אקדמיים בנגב להישאר לגור בו.

בבדיקה שנערכה לגבי מקבלי תארים אקדמיים ממוסדות בבאר שבע בשנים 2017-2010 נמצא כי בין הבוגרים שלא התגוררו בעיר בגיל 18, כלומר אינם מבאר שבע במקור, נמצא כי שיעור הנשארים - אלו נשארו להתגורר בעיר שנתיים לאחר קבלת התואר, היה גדול יותר ככל שהתואר היה מתקדם יותר. כ-8% ממקבלי תואר ראשון, כ-13% ממקבלי תואר שני וכ-23% ממקבלי תואר שלישי.

עם זאת, מתוך הדו"ח עולה תמונת מצב די מדאיגה, אשר מעלה מספר סימני שאלה בכל הנוגע לאטרקטיביות של באר שבע בפני אלו שגדלו בה. על פי הדו"ח, מבין הבוגרים שהתגוררו בעיר בגיל 18, כלומר באר שבעיים במקור, נמצאה תמונה הפוכה: ככל שהתואר מתקדם יותר, כך קטן שיעור הנשארים. כ-85% ממקבלי תואר ראשון עוזבים את באר שבע בסיומו, כ-80% ממקבלי תואר שני וכ-76% ממקבלי תואר שלישי.

מהדו"ח עולה, כי בחירת אזור המגורים, בפרט בסיום הלימודים האקדמיים, מתבססת על מרכיבים רבים ומגוונים. אחד הגורמים המשמעותיים בהחלטה אם להישאר בנגב הוא אפשרויות התעסוקה באזור;  לאורך השנים התקבלו החלטות ממשלה רבות הנוגעות למעטפת הרחבה של פיתוח וחיזוק הנגב, וכמה החלטות ממוקדות כמו הקמת מרכזי צעירים בנגב ובגליל, מתן הטבות למעסיקים בתחום הסייבר בבאר שבע, ותמיכה כספית בתוכניות העוסקות בנושא באזור הנגב המערבי. עם זאת, נראה שכל אלו לא בדיוק מספיקים עבור מסיימי התארים.

בהמשך הדו"ח, נכתב כי ''נראה כי התוכניות להשארת צעירים בפריפריה, ובפרט התוכניות שנועדו להשאיר בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בנגב, כמעט שאינן מלוות בבדיקה סדורה של השפעתן או של הצלחתן, ועל כן קשה להעריך עד כמה השיגו את מטרותיהן. התוכניות שבהן מצאנו נתונים כאלה הן חדשות יחסית, ולכן גם אם הנתונים הקיימים מעידים על הצלחה של התוכנית, הרי שמדובר בהצלחה לטווח הקצר, שכן מוקדם עדיין למדוד את השפעתן לטווח הארוך. למגיפת הקורונה השפעות משמעותיות על כל אורחות החיים במדינה.

''חלק מהשינויים, ובפרט אלה הקשורים לדפוסי העבודה, עשויים להשפיע על ההחלטה של בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בנגב לגבי מקום מגוריהם לאחר סיום הלימודים. הגידול המשמעותי בעבודה מרחוק בעת הקורונה מאפשר לצעירים להישאר לגור באזור, בהוצאות מופחתות לעומת המרכז, אך עדיין לעבוד בחברות שאינן בהכרח נמצאות בקרבה גיאוגרפית למקום מגוריהם. מנגד ייתכן גם מצב הפוך, שבו עובדים יעבדו בנגב אך יגורו במרכז. נראה כי בעת הנוכחית יש מקום לבחון כיצד אפשר לתעל את השינויים שחלו בשוק העבודה בהקשר לש הקורונה להשגת מטרות הממשלה להשארת צעירים, ובפרט משכילים, בנגב''.

אז מה כן יעזור? נראה כי הפיתרון העיקרי הוא כמובן - תעסוקה. כאמור, לאחרונה ערך המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל סקר על עמדות צעירים בפריפריה במשבר הקורונה, והוא פורסם באוקטובר 2020. מהסקר עולה כי 40% מהצעירים בפריפריה מרוצים מהחיים ביישוב שבו הם מתגוררים, בעיקר מהסיבות האלה: קרבה למשפחה, שייכות תרבותית וזהות דתית. 60% מהצעירים פחות מרוצים, בעיקר בשל מחסור במקומות בילוי ותרבות ואפשרויות תעסוקה. בחלוקה לפי אזורים, עיקר החסרונות שציינו צעירים בנגב היו בעיות הקשורות לרמת החינוך ולמחסור באפשרויות תעסוקה.

סקרים אלה מלמדים על החשיבות שצעירים, ובהם בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה, מייחסים לתחום התעסוקה. גם החיבור לקהילה תופס אצלם מקום חשוב. ואכן, שני התחומים הללו עומדים במוקד הפעילות של התוכניות להשארת בוגרי מוסדות להשכלה גבוהה בנגב.