בניינים מפוארים על חשבון מורשת: על המאבק שנעלם מתחת לרדאר של תושבי באר שבע

מתחם ברגמן, אחד המבנים העתיקים בבירת הנגב - נמצא כעת בסכנת העילמות ממשית. זאת לטובת בנייתו של קומפלקס מגורים יוקרתי, אשר צפוי לכלול כ-500 דירות שהתפרסו על מגדלים של 24 קומות כל אחד.

המרכז ההיסטורי, שבו ממוקם גם ''המכון לחקר הנגב ואזורים צחיחים'', היווה את הבסיס להקמתה של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. במתחם ברגמן, קיימים כעת מבנים ייחודיים וצמחייה עשירה וייחודית הקיימים במקום. המתחם והמבנים הוגדרו לשימור והושם דגש מיוחד על שימור מרבית העצים הקיימים במתחם, חלקם בעלי ערכיות גבוהה מאוד לאור ההיסטוריה הבוטנית של המקום. הפיתוח במקום מבוסס על מספר מבנים קיימים המסבים את השימוש שלהם למבני ציבור.

התכנית מציעה בינוי לאורך שדרות רגר המאופיין בבינוי מסד של כ-3 קומות המלווה את הרחובות הראשיים, ומגדלים של כ-24 קומות המייצרים דופן ומקצב. את הדופן הבנויה משלים מבנה תעסוקה, שיתנשא לגובה מקסימלי של כ-24 קומות, מעל מסד מסחרי לאורך רחוב רגר. בחלקו הדרומי של המתחם (בין רחוב שז"ר והשלום) מוצע תא שטח עבור מבנים ומוסדות ציבור המאופיין בבינוי בן 3 קומות עם חזית מסחרית ומגדל של כ-20 קומות אל מול בניין העירייה ושכונה ג'. את המשך דופן רחוב השלום משלים אזור מגורים המשלב בנייה מרקמית עד 8 קומות ומבנה מגורים עד 24 קומות.

כמו כן, מתוכננים במתחם מבני ציבור, מבני חינוך ומסחר המלווה את רחובות רגר ושז"ר ומבני משרדים. בנוסף מציע המתחם השלמה לציר הולכי רגל עירוני המחבר בין התחנה המרכזית באר שבע, דרך קריית הממשלה ובתי המשפט לכיוון האוניברסיטה וביה"ח סורוקה. החלל המרכזי של המתחם, המוקף במבני המגורים והתעסוקה, מתוכנן כמרחב ציבורי מוטה הולכי רגל, המשלב שטחים פתוחים עם מבני ציבור ומעט פעילות מסחרית.

אז איפה השימור? לטענת מתנגדי התכנית, חלקם מתוך הוועדה לשימור אתרים וחלקם אזרחים פרטיים - בניית המגדלים תהיה רמיסה של ההיסטוריה המקומית בבאר שבע ואף מה שחלקם הגדירו "יריקה בפרצופם של מקימי העיר". תמנה עורב, פעילה חברתית מוכרת בבירת הנגב ואחת מיוזמות המאבק, כתבה מכתב נוקב לראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ' בו כתבה: ''המכון היה הבסיס להקמת אוניברסיטת בן גוריון, אותה אוניברסיטה שמוותרת עליו בקלות רבה מדי. עיריית באר שבע ואתה בראשה יכולים למנוע את ההרס של ההיסטוריה שעשה המכון''.

''מכל העולם עלו לרגל לבאר שבע, למכון לחקר הנגב, כדי ללמוד מהמדענים שעבדו במכון על הפיתוחים וההמצאות שלהם. במתחם, שננגס ע"י העיר באר שבע במשך השנים, התקיים מחקר על הגמלים ע"י פרופ' ראובן יגיל ז"ל; צמח החוחובה הגיע למכון ולאחר מחקר של שנים הפך את ישראל להיות יצרנית שמן החוחובה הגדולה בעולם; המצאת הממברנה לאוסמוזה הפוכה, ע"י פרופ' סידני לוב ז"ל, נעשתה במכון; מחקר על שיח הצבר; מחקר בהידרופוניקה ומחקרים רבים אחרים שעדיין נעשים בשטח המכון בבאר שבע''.

עוד הוסיפה עורב: ''אני תמהה בליבי מה בן גוריון היה אומר ואיך היה מגיב על הרעיון להרוס את המכון שהיה בבת עינו. שכן, בן גוריון הרי ראה בנגב את עתיד מדינת ישראל. "בנגב", כפי שכתב "יבחן כושר המדע והמחקר היהודי ועל אנשי המדע והמחקר שלנו שומה להתרכז בשדות מחקר חדשים". החרבת המכון לחקר הנגב, הצמחייה הייחודית וכל היסטוריית המחקרים שנעשו שם כדי לבנות עוד מגדלי מגורים (שאפשר לבנות במקומות אחרים) תהיה חרפה לעיריית באר שבע ולאוניברסיטת בן גוריון. אני מפצירה בך להתנגד להרס ולחפש מקומות חלופיים, כמו שידעת לעשות בעבר, לבניית מתחמי מגורים.

באתר מנהל התכנון, תועדו מספר התנגדויות נוספות למיזם השנוי במחלוקת, בהן גם של ממלאת מקום מנהל מחוז דרום במועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, מריה מצרפי, שכתבה: ''באר שבע היא בירת הנגב, עיר בתנופת בניה מאוד גדולה ומרשימה, אולם המיקום המיוחד של המכון לחקר הנגב אינו רק פיסת נדל"ן, אלא מהווה פרק דרמטי בהפיכתה של באר שבע לעיר אוניברסיטאית תוססת''.

עוד הוסיפה מצרפי: ''אנו רואים חשיבות רבה לפתיחתו של המכון לחקר הנגב לציבור הרחב על מנת שהציבור והתושבים יילמדו ויכירו את כל ההמצאות והפטנטים שתרמו לפיתוח הנגב והעולם. המתחם הינו אתר מורשת בעל ערכים מקומיים, לאומיים ובינלאומיים וככזה הוא ראוי לקבל הזדמנות נוספת למימוש הפוטנציאל הגלום בו. זהו התגשמות חלומו של בו גוריון שחזה והקים את המקום, ואין להרוס מורשת חלוצית וציונית כזאת ממעלה ראשונה עבור תוספת עוד כמה יח"ד. אנו תקווה שגם אוניברסיטת בן גוריון רואה ומבינה את החשיבות של המקום כחלק מהמורשת שלה ושל החוקרים שעמלו על הפיתוחים ושינו מכאן את העולם, זה המקום בו היא התחילה וממנו צמחה. המורשת המדעית של המכון זכתה להכרה והוקרה בכל העולם, וראוי לכבד את הערכים שלאורם הוקמה – חדשנות, ישימות, יזמות וחלוציות. מן הראוי לשמור ולהנחיל ערכים אלה לדורות הבאים ולא למחוק אותם או להתעלם מקיומם''.

כאמור, ב-28.12 התקיים דיון בוועדה המחוזית, דיון אותו מגדירים הפעילים כקריטי להמשך המאבק. במידה ותחליט הוועדה לא לקבל את המלצות המתנגדים, נראה כי זמנו של המרכז ההיסטורי עומד על זמן שאול, שכן נראה שבניית עוד מגדלי יוקרה הינם מהווה יחסי ציבור הרבה יותר טובים משימור של ההיסטוריה המקומית.

מעיריית באר שבע נמסר בתגובה: ''מתחם ברגמן נמצא בלב המרכז האזרחי של באר שבע. תוכנית מתחם ברגמן מבוססת על שימור ליבת המתחם, מרבית העצים וחלק מהמבנים. פיתוח המתחם בשימושים מעורבים של תעסוקה, מגורים ומסחר יחבר את מתחם ברמן לשכונות העיר ולמרכז האזרחי המתפתח ויפתח את המתחם לציבור שיוכל להכיר את ההיסטוריה המיוחדת של הקריה למחקר חקלאי בנגב. התוכנית מאזנת בין שימור העבר לבין הפיתוח העתידי בדומה לפרויקטים דומים בארץ ובעולם. שמו של דוד ברגמן והעשייה ההיסטורית החשובה תונצח במקום באמצעות פתיחת המתחם לציבור, ותאפשר הכרה אמיתית להיסטוריה ולעבר של המקום והתרומה הרבה לבאר שבע ולנגב. הבקשה להפוך את המקום לאתר מורשת בינלאומי בבדיקה''.