"במקרה של תאונה עם רכב כבד הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול"

"במקרה של תאונה עם רכב כבד הסיכון לפגיעה קשה וקטלנית גדול. נהגי המשאיות והרכב הכבד שנדרשים לעבוד על הכביש במשך שעות ארוכות בניגוד לחוק הם כפצצה מתקתקת ובכל רגע עלולים לגרום לתאונה רבת נפגעים", אמר ארז קיטה, מנכ"ל עמותת אור ירוק.

ואכן בשנת 2020 התרחשו בכבישי ישראל 1,565 תאונות דרכים במעורבות של רכב כבד  מתוכן 70 תאונות דרכים קטלניות (בהן נהרג לפחות אדם אחד) ו-286 תאונות קשות, כך עולה מנתוני עמותת אור ירוק המבוססים על נתוני הלמ"ס. על פי הנתונים, בתחום הערים והישובים אירעו, כאמור, בשנת 2020 - 774 תאונות במעורבות רכב כבד, מהן 20 תאונות קטלניות ו- 128 קשות. 774 תאונות דרכים במעורבות רכבים כבדים (טנדר, טרנזיט ומשאית במשקל 3.5 טון ומעלה) אירעו בשנת 2020 בתחום העירוני – מחצית מכלל תאונות הדרכים עם רכב כבד בשנה זו,

בבאר שבע, בשנת 2020, אירעו 32 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים. בעשור האחרון (2011-2020) אירעו בעיר 490 תאונות דרכים במעורבות כלי רכב כבדים, מתוכן שש תאונות קטלניות (בהן לפחות אדם אחד נהרג). בירת הנגב במקום הרביעי בערים והיישובים בהם אירעו מירב התאונות עם כלי רכב כבדים.

עוד עולה מהנתונים כי בעשור האחרון (2011-2020) אירעו למעלה מ-23 אלף תאונות דרכים במעורבות רכבי משא כבדים ברחבי המדינה, מהן 1,024 היו קטלניות – למעלה מ-100 תאונות קטלניות (בהן לפחות הרוג אחד) בשנה בממוצע.

"לאחר מאבק ממושך של עמותת אור ירוק אושרו התקנות לשימוש בטכוגרף הדיגיטלי שימנע מנהגים מקצועיים לעבוד שעות רבות מעל המותר ולסכן את החיים של כולנו בכביש", הוסיף קיטה, "חבל שנאלצנו לחכות כל כך הרבה שנים לאישור של מכשיר שכבר בשנת 2006 אושר לשימוש באירופה. מדובר באביזר בטיחות מציל חיים מהמעלה הראשונה ולא  ברור מדוע עד כה נמנע השימוש בו בישראל".

מאפייני המשאיות – המשקל הרב, הנקודות המתות אשר מקשות על זיהוי אופנועים ומרחק העצירה הארוך, מגבירות את הסיכון למעורבות בתאונת דרכים. אחת הבעיות של נסיעת משאיות בתוך התחום העירוני היא כי אין להן מקום חניה מסודר. כך, נוצר מצב שבו נהגי הרכבים הכבדים נאלצים לחנות במקומות מסוכנים, בסביבת האוכלוסייה, בין היתר בקרבת ילדים.

בנוסף, להערכת אנשי מקצוע, חסרים אלפי נהגי רכבים כבדים בישראל. התוצאה של מחסור קשה זה היא שעות עבודה ארוכות במיוחד של נהגי המשאיות. מעסיקים רבים אינם מקפידים על חוק שעות עבודה ומנוחה וכתוצאה ישנם נהגי רכבים כבדים שנוהגים ברציפות במשך 14, 16 ואפילו 18 שעות.  

אחד הכלים האפקטיביים למעקב אחרי שעות עבודה שלא כחוק או נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, הוא הטכוגרף הדיגיטלי שהשימוש בו אושר לאחרונה בכנסת וצפוי להיכנס באופן רשמי לשימוש החל מחודש יוני 2021. הטכוגרף הדיגיטלי מתעד את פעולות הנהג כגון: מהירות הנסיעה, מרחק נסיעה ונתונים נוספים. הטכוגרף מאחסן תיעוד דיגיטלי של פעילויות הנהג ושל הרכב בזיכרון הפנימי שלו, וגם באופן נפרד על כרטיס חכם שיש ברשות הנהג.

ארז קיטה הוסיף: "במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים חייבים לנצל את התקנות החדשות ולבצע רפורמה שלמה בכל הקשור להסדרת תחום הרכב הכבד בישראל. יש להכשיר ולגייס נהגים חדשים ואיכותיים, לצמצם את שעות הנהיגה הרבות ולהגדיל את מערך האכיפה לתקינות כלי הרכב הכבדים. אסור להחמיץ את ההזדמנות הזאת שיכולה להביא להפחתה משמעותית בתאונות הדרכים עם כלי רכב כבדים. חייבים לפעול ליישום תקנת הטכוגרף הדיגיטלי והגברת המודעות והאכיפה. רק כך נוכל למנוע תאונות מיותרות ולהציל חיים".