מקומם: בוטלה הפעלתן בסופ"ש של קווי הרכבת שבין תחנות ב"ש לנהריה

עם פרוץ המלחמה אישרו במשרד התחבורה את הפעלתן של רכבות בשישי ובשבת במתכונת של מספר רכבות לשעה בשיטת מלא וסע, בימי שישי ב-18:00 ולאורך כל הלילה ובימי שבת בתדירות של אחת לשעה בין השעות 7:00-21:00. הרכבות עברו בשעות הללו בין תחנות באר שבע מרכז לנהריה ועצרו בדרך בתחנת נתב"ג, סבידור מרכז (ת"א) וחוף הכרמל (חיפה).

ההחלטה היוותה שינוי מהותי במצב הקיים בעבור נוסעי תחנות ב"ש, כאשר לפני המלחמה פעילות קווי הרכבות בימי שישי למרכז הופסקה בשעות הצהריים המוקדמות ובימי שבת לא הופעלו רכבות בשעות הערב המאוחרות.

הפעלת הרכבת בימי שישי ושבת שירתה מלבד כוחות הביטחון והמילואים והמפונים מבתיהם גם את האזרחים שנהנו מנסיעה חינמית ברכבת בשעות בהן לא יכלו לנסוע בעבר. ולמרות שהיה בהחלטה משום שינוי בסטטוס קוו הקיים בין דתיים לחילוניים בכל הקשור להפעלת התחבורה הציבורית, בכירים במשרד התחבורה ציינו אפשרות לפיה פעילות הרכבות הכבדות תימשך במתכונת מצומצמת בשבתות גם בעתיד.

אך למרות ההצהרות, בשבוע שעבר הצהירו גורמים ברכבת ישראל כי ככל הנראה הפעלת הרכבות במתכונת הנוכחית של השבועות האחרונים צפוייה להיפסק ואכן ביום חמישי האחרון החליטו במשרד התחבורה לבטל את נסיעת הרכבות בסופ"ש  ונימקו את החלטתם זו בציון מספר קשיים שלא יאפשרו להמשיך את היוזמה. הקושי הראשון אותו ציינו במשרד התחבורה היה הצורך בפתיחת הסכמים קיימים וגיוסם של עשרות עובדים נוספים. כמו כן הדגישו במשרד התחבורה כי מעבר לפעילות בכל ימי השבוע יקשה עד מאוד לבצע פעילות תחזוקה הנעשית לרוב בשבתות.

אך נדמה כי הסיבות הללו אינן מצדיקות את הפסקת פעילות הרכבות בשבת שכן מדובר על בעיות עליהן ניתן להתגבר, כאשר את פעילות התחזוקה ניתן היה לבצע במהלך השבוע בשעות הערב המאוחרות וגיוסם של עשרות עובדים נוספים הוא דבר בר ביצוע. משרד התחבורה ציין סיבה נוספת להחלטה, לפיה מדובר למעשה על החלטת משרד הביטחון שאחראי על הסעת החיילים לפיה אין עוד צורך בהפעלת תחב"צ בסופ"ש, כאשר במשרד הביטחון מיהרו להבהיר כי לא ביקשו כלל להפסיק את הפעלת התחבורה הציבורית בשבת בשום שלב וכי ההחלטה נעשתה באופן בלעדי ע"י משרד התחבורה.

ומכאן עולה השאלה מהי הסיבה האמיתית להפסקת שירותי הרכבות בשבת? גורם המקורב לנושא מציין שמה שעומד מאחוריי ההחלטה הינו חשש ממשי לפיו השארת היוזמה תעורר בהמשך דרישה להרחבת המהלך, ומכך משתמע כי מדובר על עניינים עקרוניים של שמירת שבת.

אך למרות שהרכבת פעלה בשבת, נדמה כי השירות זכה לפופלריות רבה ולביקוש רב מצד נוסעים רבים שמילאו את הרכבות הללו. הרכבות בסופ"ש פועלות החל מה-12 באוקטובר במתכונת של מלא וסע, כלומר כאשר יש דרישה הרכבת נוסעת. תדירות הרכבות בפועל שנעה בין שעתיים לארבע שעות, מלמדת כי קיים ביקוש לשירותים הללו שהופעלו בהצלחה. כך למשל במהלך אחד מסופי השבוע השתמשו בשירות כאלף נוסעים.

המספר כמובן לא מייצג לחלוטין את הביקוש האמיתי לשירותי רכבת בשבת מכמה סיבות. ראשית, אנו בתקופת חירום בה פעילות השגרה שובשה לחלוטין כאשר רבים מתושבי הדרום פונו מבתיהם ורבים אחרים היו ספונים בבתיהם לאור המצב. ולכן במצב שכזה המשתמשים העיקריים בשירותי הרכבת בסופה"ש אלו בעיקר כוחות הביטחון ומגיוסי המילואים, כך שסביר להניח כי בתקופת שגרה רבים אחרים עשויים לבחור לנצל שירות מעין זה. שנית, נדמה כי רבים מן התושבים לא ידעו בכלל על קיומו של שירות הרכבות בשבת לאור כך כי נדמה שדבר קיום השירות לא פורסם יתר על המידה.

אך נדמה שהפעלת הרכבות בשבת מלמדת אותנו דבר אחד חשוב: אין זה נכון לכפות ערכים. הפסקת פעילות הרכבת בשבת מהווה למעשה פגיעה קשה באוכלוסייה גדולה שמעוניינות בשירותי התחבורה ומהווה כפייה של ערכים דתיים במרחב הציבורי שהינה דבר פסול מיסודו.

בכדי להבין את האבסורד בואו נחשוב על אנלוגיה פשוטה יותר הלקוחה מחיי היום יום. כיתה של תלמידים יוצאת לטיול שנתי, 60% מן התלמידים מעוניינים לאכול בארוחת הצהריים פסטה ברוטב עגבניות ו-40% מעוניינים לאכול פסטה ברוטב אלפרדו.

אז מה יאכלו התלמידים? פסטה ברוטב עגבניות או פסטה ברוטב אלפרדו? התשובה היא לא זה ולא זה, כל קבוצה תאכל בדיוק את הפסטה עם התיבול האהוב עליה. כשם שברור לכל שבמקרה הנ"ל אין זה הגיוני שקבוצת הרוב תכפה את ערכיה על קבוצת המיעוט ואין זה הגיוני שכולם יאכלו פסטה ברוטב עגבניות רק משום שזה מה שהרוב רוצה, כך הלכה למעשה כפייה של ערכים במרחב הציבורי פסולה ביסודה ופוגעת בחלק ארי של אוכלוסייה שנפגעת מן ההחלטה.

אך האם אין בהחלטה להפעיל רכבות בשבת משום כפייה חילונית של ערכים חילוניים? כלל וכלל לא, שכן אדם המעוניין לשמור את השבת יכול עדיין לבחור שלא לנסוע ברכבת, ועובד רכבת שיבחר שלא לעבוד בשבת יוכל לבחור שלא לעבוד בשבת שכן לפי חוק שעות עבודה ומנוחה המגן על העובדים היהודים נקבע כי יום המנוחה השבועית יכלול את יום השבת, כאשר הגדרת השבת היא בהתאם למשמעותה במורשת ישראל- מכניסת השבת ביום שישי ועד מוצאי שבת.

וזהו למעשה העיקרון: לתת לפרט את החופש לבחור ולא לכפות עליו ערכים, כאשר במצב שבו הרכבות בשבת לא פועלות האדם המעוניין בנסיעה בסופ"ש לא יכול לממש את זכותו לנסוע בשישי ובשבת כפי שהיה מעוניין, מה שמהווה דה פקטו כפייה פסולה של ערכים במרחב הציבורי, בעוד הפעלת הרכבת בשישי ובשבת עדיין מאפשרת לאותם אנשים שמעוניינים לשמור את קדושת השבת או לנוח בימי שישי ושבת להמשיך ולעשות כן ולא כופה עליהם ערכים חילוניים.

ביטול פעילות הרכבות בסופ"ש מהווה פגיעה רחבה מאוד בציבור גדול של אנשים שבהיעדר אלטרנטיבה של תחבורה ציבורית הולמת ויעילה בכל ימות השבוע נאלצים להחזיק רכב פרטי, שכן בלעדיו קשה עד בלתי אפשר להתנייד במרחב בסופ"ש.

אוכלוסיות מוחלשות כגון סטודנטים או אנשים שידם אינה משגת הם אלו שלרוב צורכים את שירותי התחבורה הציבורית בשל חוסר יכולתם הכלכלית לרכוש רכב ולממן את תחזוקתו ולכן הם אלו שנפגעים בצורה הגדולה ביותר מן ההחלטה.

מלבד זאת, כפייה של ערכים במרחב הציבורי הינה דבר פסול מיסודו ואינה מתקבלת על הדעת, בין אם מדובר בערכים חילוניים ובין אם מדובר בערכים דתיים.

מרכבת ישראל נמסר: "אנו לא מתייחסים לנושאי שבת", בעודם מפנים אותנו לקבל את תגובת משרד התחבורה בנושא