שנה חמישית להצלחה: הכירו את הסטודנטים שסיימו בהצלחה את ''התכנית הלאומית''

כל בוגר מוסד אקדמי יודע שהחיסרון הגדול ביותר שלו הוא היעדר ניסיון מעשי בתחום לימודיו. ללא ניסיון זה, קשה מאוד למצוא עבודה בשכר מכובד. על העניין הלא פשוט הזה מצליחה להתגבר בארבע השנים האחרונות, "התוכנית הלאומית להכשרת הנדסאים''.

"חוויה מעולה"

"מהרגע שסיימתי את הלימודים במכללה הטכנולוגית בחודש יולי 2023, עוד לפני שהייתה לי התעודה ביד, החתימו אותי על חוזה כעובד מפעל במחלקת מכשור ובקרה ב'חיפה כימיקלים', שהיום נקראת 'חיפה נגב טכנולוגיות'", מספר דורון בוקובזה, הנדסאי בקרה ואוטומציה ובוגר "התוכנית הלאומית" ומוסיף: "הייעוד של בוגר בקרה ואוטומציה הוא להיות מכשירן, ולהתעסק במכשירי כיול, מדי בדיקה ולחץ, כל מה שהולך לתעשייה. אני כרגע מועמד לתפקיד היחיד בארץ של מנהל המכשור של מתקן האמוניה החדש".

• ואיך העניין מתבצע?

"זה מתקדם בצעדי ענק, והאמת שאני גם דוחף לזה ומקבל פידבקים חיוביים מהמנהלים. היקף הפרויקט הוא בסביבות 20 אלף מכשירים בודדים. על כל מכשיר אני אצטרך לעשות כיול ובדיקה, לדעת מה הפרמטרים שלו וכדומה. התחזית שלנו להקמת המתקן היא שלוש שנים".

• ואיך אתה מרגיש עם כובד האחריות?

"אני רוצה כמה שיותר, אם זה סמכויות, אם זה לקחת על עצמי דברים, אחריות. כמה שיותר, אני מרגיש יותר מסופק".

• כיצד אתה מסכם את החוויה שלך ב"תוכנית הלאומית" ובמכללה הטכנולוגית?

"חוויה מעולה. היומיים עבודה בתעשייה זה אחד הדברים היותר טובים שקרו, כי בתכל'ס אנשים מסיימים את הלימודים ולא יודעים לאן הם מגיעים בעבודה ומה המקצוע בשטח. זה שיש נגיעות כל פעם על מה ובמה אתה הולך להתעסק, ושבעבודה מלמדים אותך דברים שעוד לא למדת בלימודים, אלה דברים מאוד חשובים. לדעתי, זה מעולה. אז, העבודה חד משמעית משלימה את הלימודים התיאורטיים".

"שכר מכובד"

שניים ממשתתפי "התוכנית הלאומית", הלומדים בהתמחות מכטרוניקה, מועסקים בימים אלה, בתחנת הכוח "אורות יוסף" הסמוכה למועצת נאות חובב, וקרוב לוודאי שייקלטו לעבודה קבועה בתחנת הכוח.

הראשון, ולדימיר בולקונסקי, סבור שדווקא שנת הלימודים הראשונה שלו הייתה קשה יותר: "למדנו אז יותר חומר עיוני. השנה, יש לנו לימודים מעשיים, עם מעבדות רבות. אז אתה לומד תכל'ס. במפעל אתה רואה איך החומר התיאורטי שלמדת במכללה בא לידי ביטוי, זה מאוד מעניין, ואני מרוצה מאוד. יש גם תמיכה גדולה מהמרצים במכללה. כולם רוצים שנצליח ונתקדם במקום העבודה שלנו, ומלווים אותנו, במיוחד ראש המגמה למכונות אביחי אביב. גם עדן אריאלי, ראש מדור פרסום, יח"צ וקשרי מעסיקים, מאוד עוזר לנו. אנחנו מתייעצים איתו, אם אנו צריכים משהו, כך שיש לנו גיבוי".

והוא ממשיך: "היו לי כמה ניסיונות לא מוצלחים להתקבל לעבודה, שני ראיונות עבודה, ב-ICL וב'אינטל'. במקרה אחד הפרויקט נדחה, ובמקרה השני דחו אותנו עם המיונים. בינתיים, כבר חתמתי על החוזה עם 'אורות יוסף', והם הרוויחו אותי. אני מאוד מרוצה מ'התוכנית הלאומית' שבעזרתה צוברים המון ניסיון לעתיד, ויכולים למצוא מקום עבודה מתאים מאוד דרך המכללה. באזרחות קשה יותר לאתר או להתקבל למקום עבודה טוב, ואילו פה יש את התמיכה גם מהמרצים שיכולים לייעץ לך אם אתה צריך משהו".

• ותרצה להמשיך לעבוד ב"אורות יוסף"?

"אני מאוד רוצה להמשיך בתחנת הכוח. כרגע, אנחנו עדיין בחוזה של הסטודנט במסגרת 'התוכנית הלאומית'. השאיפה שלנו היא לסיים את החוזה הסטודנטיאלי, להמשיך הלאה ולקבל שכר מכובד".

ואילו קונסטנטין רמזונוב יודע לספר על סיוע רב ערך שקיבל מרכזת הפרט של דיקנאט הסטודנטים, ספיר יונה: "בתחילת השנה באתי לספיר, ואמרתי לה שאני מודה לה מאוד. בקושי מצאתי את המלים להודות לה; ספיר אלופה. אני לא יודע אפילו איך לתאר אותה. בכל דבר שאתה בא אליה, היא תמיד עוזרת, תמיד איתך ותמיד מקשיבה. מרגישים שהיא בצד שלך ושהיא באה לעזור ולתמוך. היא עזרה לי בראיונות עבודה, בהכנת קורות חיים, בקבלת מלגות, בחונכות שאני עושה עכשיו. גם עדן בעניין של התעסוקה שלי עשה עבודה יפה. כשבאתי והראיתי לו שאני רציני, הוא באמת נתן מעצמו ומצא לי מקום טוב, ואני באמת שמח על כך".

קונסטנטין רגיל להצטיין בלימודיו: "סיימתי כסטודנט מצטיין שנתיים ברציפות, גם כבוגר המכינה הטכנולוגית, וגם השנה אני בע"ה אצטיין. אני רוצה אפילו לקבל הצטיינות יתרה, ומפה נתקדם כבר. כשהתחלתי ב'תוכנית', היו לי קצת בעיות, כי אתה יודע, אנשים היום אוהבים לדבר ולא מקיימים, אבל אחרי זה ראיתי שבאמת עוזרים, והדברים מתקדמים. וכשמצאתי את העבודה, זו הייתה החותמת הסופית שבאמת סייעו לי, עם כל התמיכה מסביב, ובמיוחד המלגות שעזרו מאוד. 'אורות יוסף' היא מקום עבודה טוב, למרות שלפעמים, יש עבודה קשה עם 'פטישים ומפתחות'. לכן, אני חושב שהעבודה שם לא מתאימה לכל אחד, אבל יש בה תנאים טובים. הם משקיעים בנו ונותנים יחס טוב, וזה באמת שווה למי שמתאים. אני רואה את העתיד שלי בתחנת הכוח, אבל הכל תלוי במה יציעו לי. לא אלך לעבוד בכל סכום; כיום, אני יודע מה אני שווה. אני מקווה שהכל יהיה בסדר".

"יותר ניסיון"

אודי עינת, העובד בחניכה שלו בהתמחות מכטרוניקה בחברת "אקרשטיין" שבירוחם, מרגיש שהוא ממצה את יכולותיו במסגרת התוכנית: "אני מאוד מרוצה מהמפעל ומהעבודה. זה באמת נותן לי להגשים את עצמי וליישם את מה שאני לומד בשטח. היו הרבה דברים שלמדנו בהיבט התיאורטי, ואז יצא לי לראות וליישם אותם דברים במפעל. ואם היו לי שאלות מדי פעם, אז הייתי פונה למרצה שלי, ראש המגמה למכונות במכללה אביחי, ושואל אותו. יש לי מלווה במפעל שנותן לי את המשימות ומראה לי איך המפעל עובד. צברתי הרבה יותר ניסיון, בעקבות העבודה המעשית ב'אקרשטיין' והראייה שלי איך הדברים נעשים בשטח. קיימת אינטגרציה בין המכללה למעביד שלי, כשהמטרה היא שאצליח, אתקדם ויהיה לי יותר ניסיון מעשי מאשר תיאורטי. אני הולך להשתלב אצלם בעבודה במפעל, כשאסיים את החוזה של התוכנית".

גם אודי נעזר בשירותיה של ספיר יונה: "אחרי שלא עברתי שני ראיונות עבודה, דיברתי עם ספיר, והיא עשתה לי סימולציה ומפגשים של מה צריך לעשות בריאיון אישי, והביאה לי דגשים. הרי, אנשים לא נולדים עם הכישורים לעבור ראיונות קבלה לעבודה. זה לא קל ומאוד מלחיץ. אני חושב שמה שעשיתי עם ספיר היה אחד הדברים שפיקסו אותי לריאיון העבודה המוצלח ב'אקרשטיין'. בנוסף, קיבלתי גם מימון מלא כמעט של הלימודים מהמלגות של 'התוכנית הלאומית'".

"המון עזרה"

ואחרונה חביבה, בוגרת המגמה לכימיה בתוכנית, אוראל בן שלוש, שעובדת במפעל "קמהדע" ומשתפת: "בלימודים במכללה הטכנולוגית היה לי ממש טוב. קיבלתי המון עזרה מצד המרצים שלי ומצד כל הגופים במכללה. לא התביישתי לבקש עזרה. תמיד נתנו לי הרגשה טובה, וכל הזמן היו פנויים אליי ורצו לעזור לי ושאצליח. זה התבטא יפה מאוד בציונים שלי ואני חושבת שגם באהבתי למקצוע. בהכנה לראיונות עבודה המרצה שלי, ד"ר מיכל שיימן, ראש המגמה לכימיה, ממש עזרה לי, שלחה קורות חיים שלי להרבה מקומות, ולפני שנקלטתי לעבודה ב'קמהדע', שאלה אותי כל הזמן אם יש איזו עבודה באופק והתעניינה בשלומי".

את ההתמחות שלה עשתה אוראל במעבדה התחושתית שבמפעל "אסם" לייצור מזון: "היה לי שם מאוד טוב, ולמדתי הרבה דברים על חומרי גלם ומוצרים מוגמרים. לפני שהתקבלתי ל'קמהדע' שהוא מפעל תרופות, עברתי בע"ה בידוק רפואי, ואני כבר עובדת שם כמה חודשים. אני עדיין לא יודעת ממש את העבודה על בוריה, אבל אני מרגישה שאני מתפתחת ושאני כל הזמן לומדת מהעבודה שמאוד מעניינת אותי, וממש טוב לי בסביבה של אנשים נחמדים מאוד. אני לומדת ממש טוב על כל מכשור עדכני מאוד. אז גם מהבחינה הזאת אני מרגישה שזה נורא מלמד".

"התוכנית הלאומית" לתעסוקה בטוחה

"התוכנית הלאומית להכשרת הנדסאים", המופעלת במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע ותיכנס בשנת הלימודים התשפ"ה העתידה להיפתח ב-3.11 השנה לשנתה החמישית, היא תוכנית ייחודית המשלבת לימודי הנדסאים לצד אפשרות להתנסות מעשית בשכר בחברות מובילות.

מטרת התוכנית לבסס ולמסד מסלול הכשרות טכנולוגיות עדכניות המתאים לעולם העבודה המשתנה ולשילוב מהיר של סטודנטים במקצועות טכנולוגיים נדרשים בתעשייה. המשתתפים ב"תוכנית הלאומית" לומדים באחת מ-3 מגמות הלימוד: כימיה, מכונות בהתמחות מכטרוניקה ובקרה ואוטומציה. כבר בתום שנת הלימודים הראשונה שלהם, הם יכולים ליהנות מחניכה במסגרת עבודה בשכר במפעל או חברה העוסקים בתחום שלמדו. החניכה שבסיומה מגיש בוגר התוכנית דו"ח התנסות על עבודתו כתחליף לעבודת גמר סטודנטיאלית, מתבצעת בהיקף של 300 שעות עבודה במהלך יומיים בשבוע. בסיום לימודיהם, יכולים בוגרי התוכנית להיקלט לעבודה באותו מפעל או חברה, כאשר שנת הניסיון שצברו מעניקה להם יתרון גדול על פני בוגרי תואר הנדסאי אחרים.

משתתפי "התוכנית הלאומית" נהנים מליווי אישי, מקצועי ומנטלי צמוד, באמצעות פסיכולוגית רכזת פרט ומנהל פיתוח קשרי מעסיקים המשבץ סטודנטים למקומות העבודה המתאימים להם, מארגן סיורים מקצועיים, מתאם הרצאות אורח בתעשייה ומדייק את החניכה של הסטודנטים בתעשייה. בנוסף, מקבלים הסטודנטים ליווי צמוד של חונך מהתעשייה ומנחה מטעם המכללה הטכנולוגית ואפשרות לקבלת מלגת לימודים עד 100% מימון לשכר הלימוד הבסיסי לחיילים משוחררים, בכפוף לעמידה בקריטריונים ולתנאי האגף והקרן לחיילים משוחררים במשרד הביטחון.