מחקר: תוקפנות וחרדה אצל בכורים מנבאות יחסי אחים שליליים שנה לאחר הלידה

מחקר חדש של אוניברסיטת בן גוריון בנגב מגלה כי התנהגותם של ילדים בכורים לאחר הולדת אח או אחות עשויה לנבא את איכות הקשר בין האחים לאורך זמן, אך גם מצביע על יכולת הורית שיכולה למתן את הפגיעה ולעזור למשפחה לעבור את התקופה המאתגרת בצורה טובה יותר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Social Development.

החוקרות פרופ' נעמה עצבה-פוריה וד"ר פורת יעקב עקבו אחר 117 משפחות ישראליות בשלושה שלבים: במהלך ההיריון, מספר חודשים לאחר הלידה, ושוב לאחר כשנה וחצי. לצד שאלונים, נערכו גם ביקורי בית שבהם תועדו אינטראקציות בין האם לילד הבכור.

מהנתונים עולה כי בעיות התנהגות אצל ילדים בכורים – כמו תוקפנות, התקפי זעם, הסתגרות וחרדה – שנצפו חודשים ספורים לאחר הלידה, מנבאות יחסים שליליים יותר בין האחים כשנה לאחר מכן. אולם לצד זאת נמצא גורם מרכזי שיכול לשנות את התמונה: היכולת הרפלקטיבית של האם. מדובר ביכולת לעצור, להבין את העולם הפנימי של הילד, ולזהות את הרגש או המחשבה שמאחורי ההתנהגות.

במשפחות שבהן האם הצליחה להפעיל חשיבה רפלקטיבית ולעבד עם הילד את תחושותיו, נמצאו יחסים טובים בהרבה בין האחים, גם כשהילד הבכור התקשה בהסתגלות. החוקרות אף מציינות כי דווקא רפלקטיביות – ולא רק רגישות רגילה לצורכי הילד – היא זו שממתנת באופן משמעותי את השלכות ההתנהגות על מערכת היחסים המשפחתית.

פרופ' עצבה-פוריה מסבירה כי השיח הפנימי וההסבר הרגשי של ההורה לילד מסייעים לו להבין את עצמו ולחזק את יכולת הוויסות העצמי. המחקר מדגיש כי סיוע זה חשוב במיוחד אצל ילדים שמפגינים נסיגה או הצמדות יתר להורה בעקבות הלידה.

החוקרות מציעות כי הדרכת הורים לקראת הרחבת המשפחה תכלול עבודה על פיתוח היכולת הרפלקטיבית, ואף מציינות כי גם לאבות יש תפקיד משמעותי בתהליך. לדבריהן, תמיכה זוגית ומשפחתית המבוססת על הבנה רגשית עמוקה של הילד עשויה להפוך את המעבר המשפחתי למאוזן ובריא יותר עבור כל בני הבית.