לומדים יותר ומשיגים פחות

דוח לשנת 2020 שמפרסם ארגון ה- OECD (אשר מתייחסים ברובם לנתוני 2019 וחלקם האחר מתייחס לשנים 2018 או 2017). סוקר שורה של תחומים, כגון: הוצאה לאומית לחינוך, גידול טבעי, הוצאות ציבוריות ופרטיות על החינוך, גדול כיתות, שכר מורים, היקף שעות הלימוד ושיעורי ההשכלה. בחלק מהתחומים ישראל רושמת יתרון ברור ביחס למדינות ה- OECD  ומנגד היא רושמת גם כמה פערים ביחס למדינות הארגון. 

ממצאי הדוח מצביעים כי מערכת החינוך בישראל מובילה במספר תחומים על פני ה- OECD, כך למשל בתחום ההשכלה הגבוהה. בישראל אחוז המשכילים גבוה יותר מהממוצע של ה- OECD. כמו כן, ישראל היא מבין המדינות הבודדות שחוק חינוך חובה מתחיל מגיל 3, ולכן שיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן הוא גבוה מאד ביחס למדינות האחרות. ההשקעה בגיל הרך היא בעלת ערך חינוכי מכריע, ולכן בעניין זה הצהירו זה מכבר שר החינוך, יואב גלנט ומנכ"ל המשרד, עמית אדרי,  כי יש להעביר אל משרד החינוך את הפיקוח והחינוך על גילאי לידה ועד 3 כדי להבטיח רצף חינוך וסטנדרטיזציה חינוכית גבוהה בעבור ילדי ישראל. 

לצד ממצאים אלה מערכת החינוך בישראל רשמה בתחומים אחרים פערים ביחס ל- OECD . כך למשל, הכיתות בישראל צפופות יותר והתלמיד בישראל לומד יותר מתלמיד ב- OECD. עוד נושא שנרשם בו פער לחובת ישראל, שכרם של המורים, המורים בישראל מרוויחים פחות מהמורים ב-OECD  . שר החינוך אמר בעניין זה כי המורים ראויים לתגמול על עבודתם החשובה ולכן מגיע להם שכר גבוה יותר. במסגרת הדיונים על הסכם שכר חדש למורים, בכוונתו לקדם את הנושא.

להלן עיקרי ממצאי הדוח:

• שיעור הצעירים בגילאי  6-17 בישראל הוא השני בגודלו (אחרי מקסיקו). שיעור הגידול בישראל בין 2010 ל 2018  הוא הגבוה ביותר ועומד על 15.5% לעומת גידול בשיעור של  0.2% ב-OECD. 
  
  
• הכיתות בישראל צפופות יותר – ממוצע התלמידים בכיתה ביסודי בישראל: 26.4 לעומת ה- OECD  21.1 תלמידים בכיתה. בחטיבות הביניים: ממוצע התלמידים בכיתה בישראל: 28.2 לעומת ה- OECD : 23.3.
  
  
• שיעורי הלמידה בישראל גבוהים בגילאי 3-5 גבוהים יותר – קבוצות הגיל 3-5 לומדים בשיעור של 100% ואילו ב-  OECD  .87.5% ילדים. מתוך 38 מדינות רק ב- 3 מדינות חל חוק חינוך חובה מגיל 3, ובהן מדינת ישראל.
  
  
• לומדים יותר – תלמידי היסודי וחטיבות הביניים בישראל לומדים יותר שעות מהתלמיד הממוצע של ה- OECD: התלמיד ביסודי בישראל לומד 154 שעות בשנה יותר מהתלמיד הממוצע של ה- OECD  (ישראל: 958 שעות OECD : 804). גם תלמיד חטיבת הביניים בישראל לומד יותר. מדובר ב- 62 שעות נוספות (ישראל: 984 OECD : 922 שעות שנתיות). היקף השעות הרב במתכונת הלמידה הנוכחית לא הוכיח את האפקטיביות שלו, שכן הישגי התלמידים של ישראל במבחני פיזה לשנת 2018 הצביעו על ירידה.
  
  
• מגדר: יותר מורות נשים ממורים גברים – שיעור המורים הגברים המלמדים במערכת החינוך בישראל הולך וגדל עם העלייה בשכבות הגיל. אולם,  עדיין שיעורם קטן מאד ביחס לשיעור המורות, ובכלל ביחס לשיעור המורים הגברים ב- OECD . כך למשל מורים גברים בקדם יסודי (ישראל: 0.6% ה- :OECD 3.5%) מורים גברים ביסודי  (ישראל: 14.3% ב- :OECD 17.7%), מורים גברים בחטיבות הביניים (ישראל: 21.3% ב- OECD  32.5%) ומורים גברים בחטיבה העליונה (ישראל: 29.5% ב- OECD : 40.3%).
  
  
• במשרות הניהול שיעורם של הגברים גבוה יותר גם בישראל וגם ב- OECD , אך בישראל שיעורם נמוך יותר ביחס למדינות הארגון. ביסודי (ישראל: 29.4% ב- OECD  35.4%), חטיבת הביניים  (ישראל: 39.2% ב- OECD  35.4%) ובחטיבה העליונה (ישראל: 50.1% ב- OECD : 52.9%).
  
  
• הגידול בשכרם של המורים בישראל גבוה יותר משל המורים ב- OECD   - לאורך 5 השנים האחרונות (2019-2014) חל גידול מתמיד בשכרם של המורים בישראל, יותר מאשר בשכרם של המורים ב- OECD , כך למשל בחינוך היסודי שכרו של מורה בישראל (בגילאי 25-34) גדל ב- 15.1% לעומת 7.4% אצל מורה המקביל לו ב- OECD , כך גם בגילאים הגבוהים יותר בשלבי החינוך האחרים. למשל בחטיבת הביניים שכרו של מורה בישראל (גילאים 55-64) גדל ב- 24.7% לעומת המקביל שלו ב- OECD  ששכרו גדל ב- 2.6%.
  
  עם זאת, עדיין שכרם של המורים בישראל נמוך ביחס לעמיתיהם ב- OECD  (בגילאי 25-64) בכל שכבות הגיל, למעט בחינוך הקדם יסודי. בקדם יסודי גננות וגננים מרווחים יותר מעמיתיהם בארגון  ב- 3% (ישראל: 40,029$ OECD : 38,677$), אך ביסודי  עובדי ההוראה מרווחים פחות מעמיתיהם בארגון ב- 6% (ישראל: 41,258$ OECD : 43,942$). בחטיבת הביניים עובדי ההוראה מרווחים גם הם פחות בשיעור של 5% (ישראל: 43,947$ OECD 46,225$). בחטיבה העליונה עובדי ההוראה בישראל מרווחים פחות בשיעור של 6% (ישראל: 46,694 OECD : 49,778$).
  
  
• שכר מנהלים – שכרם של המנהלים בישראל בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה גבוה מזה של עמיתיהם בארגון. ביסודי (ישראל: 73,109$ OECD : 67,365$), בחטיבת הביניים (ישראל: 71,558$ OECD : 73,404$) ובחטיבה העליונה (ישראל: 80,648$ OECD : 79,531$).
  
  
• ההוצאה הלאומית לחינוך –  לאורך 5 השנים (2017-2012) ההוצאה של ישראל על חינוך היתה הגבוהה ביותר 4.4% לשנה לעומת ממוצע ה- OECD  שההוצאה שלו עמדה  לשנה 1.6%. כמו-כן, ההוצאה פר תלמיד בישראל גבוה מזו של ה- OECD , בישראל: 2.4% לעומת ה- OECD : 1.4%. בתוך כך, ישראל דורגה במקום ה- 4 בהוצאה לחינוך ובגידול מספר התלמידים.
  
  
• הוצאה ציבורית ופרטית על חינוך - במהלך 5 השנים (2017-2012) ההוצאה הציבורית על חינוך היא פי 7 גדולה יותר ביחס להוצאה הפרטית. אמנם המדינה הגדילה באופן משמועתי את השקעותיה בחינוך, אך לאורך אותן שנים ההוצאה הפרטית גדלה יחסית יותר (פרטית: 40% ציבורית: 32%).
  
  ההוצאה הציבורית (2012: 40.4 מיליארד ₪  2017: 53.5 מיליארד ₪ ), ההוצאה הפרטית (2012: 4.8 מיליארד ₪  2017: 6.7 מיליארד ₪) .
  
  עוד עולה מהדוח כי ההוצאה של משקי הבית בישראל דומה לזה של ה- OECD (ישראל: 7.9% OECD:8.0%). שיעור ההוצאה עדיין לא גבוה ביחס למדינות אחרות. נתון זה מציב את ישראל במקום ה- 14 מתוך ה- 38 מדינות. לעומת שיעור ההוצאות של גופים פרטיים בישראל על חינוך גבוה מאלו שב- OECD (ישראל: 3.2% OECD: 2.3%). נתון זה מעלה את ההוצאה הפרטית לחינוך בישראל לשיעור גבוה מזה של ה- OECD.
  
  
• מדינת ישראל עתירת השכלה – אחוזי המשכילים בישראל בעלי תארים על תיכוניים ואקדמאיים גבוה באופן משמעותי מזה של ה- OECD (ישראל: 50.2% OECD: 38%). גם הנשים בישראל משכילות יותר מהנשים בארגון ה- OECD (ישראל: 57.3% OECD: 51.3%). הדוח מצביע כי שיעור בעלי ההשכלה הנמוכה בישראל נמוך מזה של ה- OECD, כך למשל בעלי השכלה נמוכה עד חטיבת הביניים (ישראל: 17.9% OECD: 25.1%), השכלה עד לחטיבה העליונה (ישראל: 36.5% OECD: 44.6%). 

- הסל שנבחר ע"י EAG לצורך חישוב נתוני השכר ב-EAG 2020 הוא שער החליפין Private consumption. PPP=4.191 (כח קניה מקומי) נמדד על-פי יכולת הצריכה הפרטית של האוכלוסייה בינואר 2019. נתון זה חשוב לצורך ההשוואה בין ישראל למדינות ה- OECD.          

שר החינוך, יואב גלנט: "מערכת החינוך היא "המנוע הראשי" של המשק הישראלי ותנאי לקיומה של מדינת משגשגת וחברה מתקדמת. מאז כניסתי לתפקיד שר החינוך הובלתי מדיניות ברורה של גמישות ניהולית ופדגוגית למנהלים ולמורים. אני מאמין מנהלים ובמורים שלנו ומוכן להקנות להם יותר משאבים וסמכויות כדי שייצרו מרחב עבודה חינוכי משוחרר ופתוח. אני מאמין שהדבר יוביל לשינוי בעיצוב דמותו של התלמיד ובמפת ההישגים הלימודיים של מדינת ישראל.

נגיף הקורונה אשר עלול להיות איתנו בשנה הקרובה, הביא איתו גם הזדמנות לשינוי משמעותי במערכת החינוך, ולראייה, רוב התלמידים ילמדו השנה בקבוצות קטנות של חצאי כיתות, כאשר ב-90% מבתי הספר לומדים למעלה משלושה ימים בשבוע. משרד החינוך ישקיע השנה סכום תקדימי של כ- 1.2 מיליארד ₪ בתשתיות טכנולוגיות ובתקשוב בתי ספר ורכש אמצעי קצה. ברוח הזאת אמשיך למלא את שליחותי למען ילדי ישראל. שליחות המבוססת על ההבנה כי המשימה שהוטלה עלינו היא החשובה מכל: לסלול את הדרך לחינוך והשכלה לשם דור העתיד של ישראל". 

מנכ"ל  משרד החינוך, עמית אדרי: "ישראל מובילה בשיעור הלומדים שלה, ומבין המדינות הבודדות בעולם שחינוך חובה הוחל בה מגיל 3. היכולת של מערכת החינוך בישראל להחזיק את תלמידיה מוכיחה את מחויבותם ומסירותם של המנהלים והמורים כלפי התלמידים. לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו של הילד, ולכן  המשרד בראשות השר ימשיך לעשות כל מאמץ כדי לצרף אל מערכת החינוך גם את הגילאים הנמוכים יותר מלידה ועד 3. מקומם אצלנו במערכת. זו מערכת שיודעת לייצר סטנדרטים חינוכיים גבוהים תחת בקרה ופיקוח".