שמירה על שגרת ילדנו בזמן מלחמה – האם זה אפשרי?

בסוף חודש דצמבר 2023 פורסם באתר החדשות ''N12'', כי כ-48 אלף ילדים בגילי חינוך התגוררו ביישובים שפונו מכוח החלטת הממשלה, מתוכם, 17,725 ילדים בגיל הרך (עד 6). זאת, בנוסף למשפחות הרבות שהתפנו עצמאית.

אכן בשנים האחרונות מערכת החינוך, בעל כורחה, שינתה פניה והתאימה את עצמה למצבי החירום הללו באמצעות למידה מרחוק. אבל האם כששוב תפס אותנו מצב חירום, המערכת החינוכית באמת הייתה מוכנה לכך?

מחקרים מראים כי עוד בתקופת הקורונה, היה היעדר הכשרה והתנסות מוקדמת של רוב המורים בישראל בהוראה מרחוק. עם הבנת המצב וחומרתו, עברה מערכת החינוך למתכונת למידה מרחוק על ידי שירותי התקשורת של חברת zoom האמריקנית, אך כבר אז עלתה הטענה כי המפגשים מרחוק בין מורים לתלמידים מתקשים לחולל למידה משמעותית.

בשנתון הסטטיסטי "ילדים בישראל" 2023, פרסמה המועצה לשלום הילד כי בשנת 2022, 873,000 ילדים, שהם 28.2% מסך הילדים בישראל, חיו בעוני. דבר המוביל ליצירת פערים בנגישות התלמידים לאמצעים טכנולוגיים, מה שעשוי להוביל לכך שתלמידים רבים שאינם מתחברים כלל לשיעורים המתוקשבים ולא בהכרח מבצעים את המשימות הנדרשות, יפלטו ממעגל הלמידה.  זה בנוסף לקושי של המורים ללמד ולזכות לתשומת ליבם של הילדים כשהקבוצה היא גדולה, על החשיבות של האינטראקציה האישית שהילדים כבר לא זוכים לה ועל הקשיים הטכניים והרגשיים של ההורים והילדים כאחד. אלו שקרוב לוודאי, גדלו בימים אלה.

מחקרים שונים שבדקו את אופן השימוש בטכנולוגיה בחינוך בשנים האחרונות, מצאו כי למרות המודעות לתועלת שבשילוב טכנולוגיות התקשוב, השימוש בטכנולוגיה לצורכי הוראה ולמידה נמצא עדיין בראשיתו. מחקרים העידו על הקושי לנהל שגרת למידה מרחוק בהיעדר מחשב או אמצעי קצה אחר כטלפון נייד או מחשב כף יד לכל ילד במשפחה. עוד העידו כי תלמידים רבים אינם מתחברים כלל למפגשים המתוקשבים או שאינם מבצעים את המשימות המתוקשבות ולבסוף, יכולתם של המורים להעריך את איכות הלמידה נפגעת גם היא.

ישנם מחקרים נוספים שמראים כי השימוש בטכנולוגיה של למידה מרחוק מאפשר להפוך את הלימודים למעניינים, לאינטראקטיביים ולמהירים יותר מאשר למידה פנים-אל-פנים. אך למרות הפוטנציאל העצום של למידה מרחוק, נתונים שעלו מדוח מבקר המדינה שפורסם ב-2021 העידו כי 55%-80% מהתלמידים לא התחברו לתכנים הדיגיטליים ולמשימות המתוקשבות באתרי התוכן, בקביעות או בכלל וכי 22% מהתלמידים לא השתתפו במרבית המפגשים המקוונים או בכולם.

יש לציין כי בתחילת פרוץ המלחמה הנוכחית משרד החינוך הודיע כי הקצה 10,000 מחשבים ניידים לצורך חלוקה לתלמידים ולצוותי הוראה. אך על פי דו"ח נתוני המפונים שפורסם ב"מקור ראשון", בסוף דצמבר 2023 כ-48 אלף מבין המפונים היו תלמידים בגיל חינוך, אז האם 10,000 מחשבים באמת מספיקים?

מנהלי מחלקות חינוך ובתי ספר, טענו עוד אז שהלמידה מרחוק צריכה לתפוס תפקיד מרכזי יותר במערכת החינוך בפריפריה הדרומית, חלקם הביעו תקווה שמשבר הקורונה יגרום להאצה של תהליך זה.

בשל נסיבת כאלה ואחרות עבור הדור הנוכחי, שגרת חירום הפכה להיות חלק מהנורמה, למלחמה יש השפעה מדאיגה קרב הילדים, בדוח שפרסמה המועצה לשלום הילד עולים נתונים מדאיגים. בסקר ארצי מייצג להורים לילדים בגילאי 12-2 כ 84%- מההורים דיווחו על מצוקה רגשית של ילדיהם. אין זה סוד שיש קשר בין תחושת פרודוקטיביות ושמירה על השגרה לבין בריאות נפשית ולצערנו, מצבי חירום הפכו להיות חלק מהשגרה. בהתאם לכך, עלינו לקדם את שמירת השגרה והלמידה מרחוק הנגזרת ממנה, בצורה המטיבה ביותר עבור ילדנו תוך יצירת תנאים אופטימליים עבורם.

המשבר כהזדמנות: המשבר הנוכחי מלמד אותנו כי השקעה בשיפור מערך הלמידה מרחוק בימי שגרה עשויה להיות בעלת ערך רב בתקופות חירום. לכן, לדעתי, יש צורך במדיניות הקצאת משאבים כלכליים ללימוד מרחוק בזמן חירום לצמצום הפערים הלימודיים שיאפשר מספר פתרונות.
כגון לימוד מרחוק בקבוצות קטנות יותר מאשר כיתה שלמה, מתן שעות פרטניות לתגבור הילדים בשעות אחר הצהריים, השתלמויות קורסים, פיתוח ויישום הנחיות הוראה למורים לייעול למידה מרחוק ומתן מענה טכנולוגי למשפחות מעוטי יכולת.

מלחמת חרבות ברזל רק מלמדת אותנו כי המחר במדינת ישראל איננו צפוי, בפני ילדנו ניצבת התמודדות ריגשית ונפשית מורכבת ועלינו להקל עליהם ולו במעט את ההתאקלמות לשגרת החירום החדשה שלהם. עלינו לעזור להם לנרמל את הלא נורמלי.