אחריות הורית משותפת
10.02.22 / 18:38
אחד הנושאים המרכזיים בתהליך הגירושין הוא חלוקת זמני השהייה של הילדים בין הוריהם. בעבר לחלוקה זו הייתה השפעה משמעותית ואף מכרעת על דמי המזונות וכן על הקשר האישי והרגשי של כל אחד מההורים עם ילדיו.
חברי וועדת שניט (מרץ 2005) אשר בראשה עמד פרופ' דן שניט, התבקשו לבחון את אופן יישום הכללים הקבועים בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בנוגע למימוש ההורות ולקביעת המשמורת וחלוקת זמני השהות בעת הגירושין.
שניט דיבר לראשונה על "אחריות הורית משותפת" שאין משמעותה בהכרח חלוקת זמן מגורים שווה של הילד עם כל אחד מהוריו". מושג האחריות ההורית לטעמו "משקף את המחויבות הכוללת של שני ההורים למילוי צרכי חייו המגוונים של ילדם, למעורבות אישית של כל אחד מהם בכל הנוגע לגידולו, חינוכו ודאגה למכלול ענייניו ולקיום קשר אישי, ישיר וסדיר עמו. פירוד או גירושין לא אמורים לפגוע במימושה של האחריות ההורית של כל אחד מההורים, כתוצאה מהפרידה והמגורים הנפרדים, דבר שדורש שיתוף פעולה ביניהם".
יחד עם זאת, מוסיף שניט, "חשוב לסייג ולציין, כי העיקרון לפיו האחריות ההורית נותרת משותפת גם לאחר גירושין או פירוד, אינו קובע בהכרח שחלוקת זמן המגורים של הילד עם כל אחד מהוריו תהיה שווה. חלוקת זמן המגורים תיקבע לפי שיקולי טובתו של הילד".
אז מי יקבע מהי טובת הילד?
השאיפה היא - שני הוריו!
במקרה שבני הזוג הגיעו לכותלי בית המשפט שיכריע בסוגייה זו כל צד יטען , באמצעות עורכי דינו, לטובת הילד על פי תפיסת עולמו וכפי שהוא רואה אותה, כאשר, לעיתים, שיקולי שליטה, נקם ואף אינטרסים כלכליים, יהיו הבסיס לטענות אלו.
בחדר הגישור, עם זוגות שבוחרים להסדיר את הגירושין שלהם בהליך של בניית הסכמות משותפות, המושג "אחריות הורית משותפת" ממשיך ומבטא באופן טבעי בחירה זו.
אחריות הורית משותפת היא למעשה תפיסה ערכית ורגשית, המתבססת על האפוטרופסות הטבעית של כל אחד מההורים, ולפיה הגדרת ההורות הינה שיוויונית, ללא קשר לחלוקת זמני השהייה ומזונות הקטינים.
גם אם הילדים לא ישהו באופן שיוויוני – עדין הנוכחות ההורית של שני בני הזוג תהיה משמעותית בחייהם של הילדים, ואף אחד מהם לא יאבד את מקומו הייחודי מולם. כאשר בני הזוג מתחברים לתפיסה של אחריות הורית משותפת, הסכם הגירושין שייחתם לאחר הליך גישורי, יבסס באופן טבעי את הקשר ההורי ממקום יותר מודע, אחראי, אשר מגלם שיתוף פעולה, שבו כבוד הדדי לתפיסה החינוכית של הצד השני, גיבוי ותמיכה גם למערכת השיקולים שלו.
ההסכם למעשה הופך להיות מעין "חזון הורי משותף" המתייחס לכל היבטי החיים כמו חינוך, בריאות והתפתחות אישית, ונותן מקום לדעותיו וערכיו של כל אחד מהצדדים באופן שווה. כך לכל אחד מבני הזוג משמעות שווה בחייו של הילד, כל אחד מהם מקבל מקום שווה, לוקח אחריות, יוזם ומעורב בחייו של הילד, וכן לכל צד מנדט ויכולת השפעה שווה.
כאשר זוג מצליח לייצר הסכם ברוח האחריות ההורית המשותפת, זה לא רק מחייב אותם, אלא מעניק להם תחושת שותפות בגידול הילדים גם אם משני בתים. הילדים מצידם זוכים לקבל חזית ערכית אחידה לאורה הם גדלים כמו שקיפות, גמישות, יושרה, עזרה, ערבות הדדית, וכן שיעור חשוב בתקשורת טובה וצמיחה מתוך מצבי משבר, מה שיוצר באופן טבעי תחושת ביטחון שלווה והעצמה
הכותבת היא מגשרת עסקית ומשפחתית, מתמחה בגישור לגירושין וגישור "משפחה חדשה" - להורות משותפת וקהילת הלהט"ב. שותפה במרכז גישור עם עו"ד שירי מלכה, בעלת אחד המשרדים המובילים בתחום משפחה, ניהול הון פרטי וניהול סיכונים משפחתיים בעסקים.
מנחת קורס גישור בסיסי בקבוצת הגושרים, מתנדבת במרכזי גישור קהילתיים. חברה בארגון המגשרים.
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
