ד"ר אורי רוביו: "נכנסתי לתפקיד מנהל מחלקה פנימית בזמנים מאד מאתגרים, יש אחריות רבה"

ד"ר אורי רוביו החל את דרכו כמתמחה צעיר במחלקה פנימית א' במרכז הרפואי סורוקה, לכן כשמונה למנהל המחלקה בחודש נובמבר האחרון בעיצומה של מגיפת הקורונה הוא מספר שחווה סגירת מעגל אישית. בראיון ל'באר שבע נט' מספר מנהל המחלקה החדש על העשייה בבית החולים והאתגרים השונים איתם מתמודד, על הערכים שחשוב לו להעביר לצד המטרות שהוא שואף להשיג בתפקיד החדש.

"לפני יותר מחצי שנה, הוצעה לי האפשרות להתמודד על התפקיד של ניהול מחלקה פנימית א', ולאחר חשיבה לא ארוכה, קיבלתי החלטה להגיש מועמדתי ולשמחתי זכיתי במכרז", סיפר ד"ר רוביו, "היתה בזה גם סגירת מעגל מבחינתי שכן את דרכי כסטז'ר ולאחר מכן כמתמחה צעיר עשיתי בפנימית א', בה גדלתי והתמחיתי ולכן במידה מסוימת חזרתי הביתה". ד"ר רוביו, היום בן 49 תושב להבים, בזוגיות עם אדוה ולהם שישה ילדים. בחודש נובמבר האחרון החל את תפקידו החדש כמנהל פנימית א' בבית החולים והוא אחד ממנהלי המחלקות הצעירים ביותר. "קודם לכן שימשתי כסגן מנהל המכון ההמטולוגי ומרכז מרפאת המיאלומה הנפוצה במרכז האונקולוגי- תפקיד שאני מחזיק בו גם כיום, וממשיך לטפל בחולים המטולוגיים, בעיקר חולי מיאלומה".

אתה אחד ממנהלי המחלקות הצעירים בבית החולים, איך התחושות בתפקיד החדש? שמח על ההישג עבורך ברמה האישית?

"ללא ספק אני צעיר בתפקיד מנהל המחלקה, לגבי הגיל- כבר לא כל כך צעיר, בכל מקרה התחושות בתפקיד הן של אחריות רבה, תפיסה כוללת של ניהול במספר רמות- בראש ובראשונה של הטיפול בחולים ווידוא כי הטיפול בהם מיטבי, בנוסף ניהול צוות גדול ומגוון מרופאים בכירים, רופאים מתמחים, סטז'רים וכמובן סטודנטים לרפואה מכל השנים. כמנהל אני אחראי יחד עם מנהלת הסיעוד של המחלקה, הגב' עליזה מרדכי, לכל המתרחש במחלקה. זוהי למעשה ממלכה קטנה שמתרחשים בה תהליכים רבים ותדירים. קבלת חולים עם תחלואה מגוונת, לעיתים צעירים עם מחלה חדשה ומסוכנת כמו אירוע לבבי ופעמים רבות גם חולים מבוגרים וקשישים בסוף חייהם. זהו עולם ומלואו, רב אתגרים ועניין. ללא ספק הרופא הפנימאי נדרש כיום לידע רב ולאיכויות גבוהות מאד על מנת להתמודד עם חולים מורכבים, עם מחלות מדיסציפלינות שונות והיכולת לטפל בחולה השלם".

נכנסת לתפקיד בשנת 2020, שנת הקורונה, ספר על האתגרים היומיומיים בתפקיד ובמחלקה

"נכנסתי לתפקיד מנהל מחלקה פנימית בזמנים מאד מאתגרים בלשון המעטה עבור המחלקות הפנימיות בארץ. בכל בית חולים כולל בסורוקה, הוסבו מחלקה או שתים מבין הפנימיות למה שמוגדר פנימיות קורונה, טיפול נמרץ פנימי הפך לטיפול נמרץ פנימי קורונה וברור שכעת כל שאר העומס של קבלת חולים שאינם חולי קורונה נופל על פחות מחלקות ולצערי גם פחות כוח אדם. למרות שבתחילת התפקיד הוטל עלי להתכונן להסבה למחלקת קורונה, הדברים לא יצאו לפועל ופנימית א' מתפקדת כמחלקה פנימית רגילה וממשיכה את הטיפול בכל החולים עם מחלות פנימיות ביניהן  מחלות זיהומיות, מחלות לב וריאה ומחלות אונקולוגיות. יש להדגיש שמערכות בית החולים סורוקה, לשמחתנו הרבה לא הגיעו למצב של קריסה או אי-ספיקה נוראית, למרות שללא ספק העומס הוא משמעותי, המחלקה מתמלאת כל לילה מקצה לקצה. שיטת העבודה מכוונת לשחרור חולים המיועדים לשחרור מהר ככל הניתן וזאת על מנת לפנות מקום לחולים חדשים. אני מדגיש, אנחנו לא משחררים חולים טרם הזמן ואם צריך יום אשפוז נוסף לצורך ברור דחוף או בגלל שמצבו של החולה קשה – אזי יישאר באשפוז. אבל ככלל כל יממה אנחנו משחררים כשליש מחולי המחלקה ומקבלים מספר דומה בלילה. מצב כזה מהווה עומס קשה מאד ושוחק!".

הזכרת את העומס הרב שיש על הצוותים הרפואיים והמתמחים, אתה מרגיש את זה כמנהל מחלקה? מהי עמדתך בנושא המאבק?

"צריך להבין, התקנים של המחלקה פנימית תוקננו ב-1976 והותאמו לאוכלוסיית מדינת ישראל דאז. שום תוספת תקינה או עדכון לא נעשה מאז ומיותר לציין שאוכלוסיית מדינת ישראל גדלה פי 2 לפחות מאז. בישראל קיימות 111 מחלקות פנימיות, כך שיש סיכוי שכל אדם במדינה יאושפז לפחות פעם אחת במהלך חייו במחלקה פנימית, עכשיו תעשו את החשבון לבד לגבי עומסים ולחץ. מה שתיארתי אגב- זה בזמן שיגרה. דמיינו עכשיו מה קורה בזמן מגיפת הקורונה. שמחלקות נסגרות לטובת חולי קורונה בלבד ואז בצורה פשוטה כל העומס מתחלק על פחות פנימיות רגילות. לכן אין ספק שעל המדינה להזרים כספים רבים ומשאבים למערכת רעבה על מנת לרווח את השורות ולאפשר רפורמה במערכת כפי שמציעה ועדת טור-כספא".

המטופל במקום הראשון

ד"ר רוביו שם בראש מעיניו את הטיפול בחולה, כשזה אחד מהערכים שחשוב לו להעביר לכלל הצוותים עליהם הוא אחראי במחלקה. "הערכים שעליהם מנהל מחלקה פנימית משתית את דרכו הם רבים, אבל בחזון המחלקה הדגש שלנו הוא על מצוינות בטיפול בחולה ויישום דגש רב על חווית המטופל והמטפל", אומר ד"ר רוביו, "חולים רבים במהלך הקריירה נוגעים בך ואתה זוכר אותם, כי משהו היה מיוחד בהם ופעמים רבות גם בבני משפחתם שמלווים אותם".

האם יש מודל לחיקוי ממנו אתה לומד?

"מכל מלמדי השכלתי ואני לוקח דוגמאות לחיקוי מפרופ' יעקב הורוביץ המנהל המיתולוגי של פנימית א', שהיה המנהל כשאני הייתי מתמחה וממנו למדתי איך לבדוק חולה, את הצמא האינסופי לידע ולימוד. גם מד"ר רפי בהם, סגן מנהל פנימית א' בדימוס ומהרופאים הוותיקים בסורוקה, מהם למדתי על הדאגה לחולים ואת הערכיות והמצפון שמציבים את החולה לפני כל דבר, ומד"ר איתי לוי מנהל המערך ההמטולוגי בסורוקה, למדתי את הענווה, החריצות, המוסריות בטיפול בחולים והידיעה שכולם שווים".

אילו מטרות הצבת לעצמך להשיג עם כניסתך לתפקיד?

"כניסה לתפקיד מנהל מחלקה מחייבת דבר ראשון תקופת למידה ותצפית שמאפשרת הבנה עמוקה של המחלקה, ניתוח החוזקות והחולשות בה ומשם אפשר להתחיל לעבוד. הנהלת בית החולים לבקשתי הקצתה לי ייעוץ ארגוני של מר אביחי אלבז, וכך יחד עם צוותים מובילים במחלקה יצאנו לדרך של בנית המחלקה ועיצובה בהתאם להגדרת החזון שלנו. מעבר למצוינות בטיפול, שמנו דגש על חווית המטופל ופנימית א' משתתפת בפיילוט ארצי של בחינת תהליך הקבלה למחלקה וטיובו. בנוסף, בססנו תוכנית לימוד לסטודנטים ולמתמחים על מנת לשפר מאד את תהליך הלמידה ולבסוף מתוכננת תוכנית מחקרית על מנת לקדם הידע הרפואי ולאפשר למי מרופאי שיהיה מעוניין בכך לנהל מחקרים ולפרסם".

עם הגעת החיסונים אנחנו מסתכלים על שנת 2021 ביותר אופטימיות, מה היית רוצה להגיד לקוראים הבאר שבעים?

"אין ספק שמכל ההתערבויות שנעשו, החיסונים יהיו הגורם העיקרי שישנה את התמונה ויוציא אותנו מהמגיפה. יש להגיד באומץ שהאחריות לכך וגם בראש האינטרסים של כולנו לוודא שרוב האוכלוסייה מתחסנת. מעבר לכך, כמי שהעתיק את חייו לבאר שבע ולדרום לפני 25 שנה, אני אומר שיש לנו בית חולים מהטובים בארץ, יש לנו אנשים וצוותים נפלאים, מרופאים, דרך אחיות, עובדות סוציאליות וכוחות עזר. החום ובלתי אמצעיות מאפיין אותם והוא ייחודי בצורה ברורה לנו. אני גאה להיות בבית החולים סורוקה, גאה על הזכות לנהל את פנימית א' ומקווה להמשיך לתת ולעזור לאנשי הדרום ולכל אלו שנזקקים לסעד ורפואה".