בית החולים סורוקה הוא אחד מבתי החולים הגדולים בישראל, אשר מספק מענה רפואי עבור למעלה מחצי מיליון תושבים בבאר שבע והדרום, מה שמביא לעתים לעומסים חריגים ולהמתנות ארוכות בחדרי המיון.

-

בחדר המיון של בית החולים סורוקה נרשמה במהלך שנת 2015, תפוסה עצומה של 134%, כך עולה מדו"ח משרד הבריאות שפורסם בתחילת 2017. באותה שנה התקבלו בבית החולים סורוקה יותר מ-160 אלף פניות לרפואה דחופה, וזמני ההמתנה עמדו על כ-3 שעות בממוצע. עוד עלה מהדו"ח כי כחמישית מהמטופלים בסורוקה (22%) שהו בבית החולים מעל 5 שעות ו-6% מעל 9 שעות. כמו כן, במשמרות הבוקר והלילה נרשם עומס גבוה יותר מאשר בשעות הערב. מאז חלפו שנתיים, ובסורוקה הפיקו לקחים, כך עולה מסקר שביעות רצון מטופלים שפרסם בשבוע שעבר משרד הבריאות.  

סקר משרד הבריאות נערך בקרב 11 אלף מטופלים בחדרי המיון של בתי החולים בארץ. בסקר נבדקו נושאים כגון: שביעות רצון כללית, מתן מענה טוב לפניה, תחושה של מטופל בידיים טובות, יחס וכבוד למטופל, רצף הטיפול, זמני שהיה, ותנאים פיזיים. מהסקר עלה כי מבין חדרי המיון הגדולים בבתי החולים, מוביל מיון סורוקה עם ציון של 74.4%. סורוקה עשה גם  קפיצת מדרגה גבוהה ביותר מהסקר הקודם, עם עלייה של 14%, פי 2 מהממוצע הארצי. יש לציין שמיון סורוקה נותן שירות מדי שנה ליותר ממיליון מטופלים - המספר הגבוה ביותר בארץ.

 יותר מרבע מיליון פניות בשנה לבית החולים סורוקה. צילום: בן שיף

בסורוקה מסבירים כי מדובר בהישג שמתבטא בטיב ואיכות השירות, שהושג באכפתיות ומקצועיות של עובדי בית החולים בכלל וצוות המחלקה לרפואה דחופה בפרט. הודות לתוכניות ייחודיות ותהליכי עבודה שהוטמעו בחדר המיון בשנים האחרונות, הצליחו בסורוקה לקצר זמני שהייה במיון, לשפר את הרצף הטיפולי ולהביא לעליה משמעותית בשביעות רצון המטופלים.

כחלק מתכנית האב של בית החולים, התקבלה החלטה להכפיל את חדר המיון וחדר הטראומה בבית החולים סורוקה. פרופ' אהוד דודסון, מנהל בית החולים סורוקה סיפר בריאיון בלעדי ל'באר שבע נט' על משמעות ההחלטה, שצפויה להוסיף עשרות מיטות אשפוז בחדר המיון במטרה לקצר משמעותית את זמני ההמתנה.

-

צילום ועריכה: שרון טל

מה המצב בחדר המיון כיום, ומה הביא להחלטה להכפילו?

פרופ' אהוד דודסון, מנהל בית החולים סורוקה מסביר כי: "מדובר בחדר המיון העמוס והגדול ביותר במדינת ישראל עם כרבע מיליון פניות בשנה. אנחנו בית החולים המרכזי והגדול באזור. כיוון שקצב הגידול של תושבי הנגב הולך וגדל, ברור לנו שהיכולת שלנו בשטח הקיים ובמספר העמדות הקיימות הולך ומצטמצם, ולכן חשבנו שיהיה נכון להגדיל את חדר המיון".

מה הביא אתכם להחלטה להגדיל במקביל לחדר המיון, גם את חדר הטראומה?

"במבצע "צוק איתן" ראינו שאנו נמצאים כמעט על קצה היכולת בחדר הטראומה, וזו גם הסיבה שהחלטנו על הכפלתו במקביל לחדר המיון. צריך להגיד שגם בתקופות שלום אנו נתקלים במצבים שהם דמויי מלחמה - תאונות דרכים, תאונות בית, וזה מתבטא במספר הפונים שאנחנו צריכים לתת להם מענה רפואי".

מה היחס בין צוות רפואי לבין מספר המטופלים?

"מספר המטופלים בחדר המיון איננו קבוע בכל שעות היממה וגם לא בימי השבוע. 40% מהפניות הן בשעות הבוקר, 40% בשעות הצהריים, ו-20% בלילה. בשעות הלילה עולות מספר הפניות בשנים האחרונות. אנחנו מתאימים את כוח האדם לביקוש ולפניות הללו".

-

מטופלים מתלוננים על עומס רב, על זמני המתנה ארוכים. כיצד אתם פועלים לקצר את זמני ההמתנה בחדר המיון?

"אנחנו מנסים ככל יכולתנו לקצר את זמני ההמתנה למען המטופלים. אנחנו הראשונים בארץ שהנהגנו הודעות SMS למטופל ומשפחתו בשלבים השונים בטיפול - החל מהגעתו ועד קבלת הודעה כשמצוותים לו אחות או רופא. אנחנו משתמשים בטכנולוגיות שמשנות את החוויה כדי להבהיר למטופל שזמנו יקר לנו". ומה הקשיים שלכם במסגרת הזו? "קשור כמובן בתוספת כוח אדם. הוספנו רופאים, אחיות, עובדי מנהל. אנחנו מבצעים מדידה של זמני ההמתנה ומתאימים כוח אדם בהתאם לעומסים בשעות היום. רואים מגמת שיפור בולטת, וכאן זו הזדמנות גם לפרגן לצוות המדהים של סורוקה, אנשים מדהימים שבלעדיהם זה לא היה יכול לקרות".

איפה הפרויקט עומד כרגע?

"הפרויקט בתכנון. אנחנו בשלבים של לצאת למכרז כנדרש ממוסד ציבורי. אני מעריך שנתחיל לראות פועלים על הקרקע ברבעון הראשון של 2018, והעבודות צפויות להסתיים תוך כ-3 שנים". כמה מיטות צפויות להתווסף לאחר ההכפלה? "כיום יש כ-58 מיטות, אנחנו מתכננים להגיע ל-100 מיטות".

איך אתם צופים שהכפלת חדר המיון וחדר הטראומה ישפיעו על היכולת שלכם לתת מענה רפואי לתושבי הדרום?

"אנחנו מגדילים את השטח ואת מספר המיטות וזה נוגע בכל ההיבטים – צפיפות, המרחב האישי, פרטיות החולה. אנחנו פועלים כדי שמטופלים יקבלו מיטה ושבן משפחה יוכל להיות לידם. המטרה היא לאפשר חווית מטופל טובה יותר ועבודה בתנאים שקטים וטובים יותר בחדר המיון".

צילום ועריכה: שרון טל

-

עם הגדלת חדר המיון תזדקקו לצוות רפואי נוסף, אך למשוך רופאים מומחים לפריפריה איננה משימה פשוטה. המדינה הבטיחה 75 מיליון שקלים לרופאים שיעברו לפריפריה, אך רק 35 מיליון שקלים הועברו. איפה הכסף שהובטח לכם? וכיצד בהיעדרו אתם פועלים למשוך רופאים מומחים לפריפריה?

"איפה הכסף צריך לשאול את המדינה. החל משביתת הרופאים הגדולה ב2011, החלה תמיכה להביא רופאים לפריפריה. נכון להיום התקנים שלנו מלאים. לגבי מומחים, זה בעצם התחיל רק לפני שנתיים, הבינו שכדי למשוך לכאן רופאים מומחים צריך לדבר איתם גם בנושא הכלכלי ואנחנו פועלים בנושא הזה. יכולות ההשתכרות הפרטיות של רופא נמוכות יותר בדרום ולכן המערכת הציבורית צריכה לסייע בכך כלכלית. לא ברור משנה לשנה מה עומד לרשותנו ושנת 2017 נראית יותר דלה מהשנים הקודמות".

כרגע נמצא בתכנון בית חולים חדש ביציאה הדרומית מבאר שבע, מה משמעות הבשורה הזו עבורכם?

"קודם כל עדיין לא יודעים מתי בדיוק יוקם בית החולים, זה לא תוך שנים בודדות. כמובן שמדובר בבשורה חשובה עבור הרפואה בדרום, אך אין כוונה שרופאים מסורוקה יעברו לשם, אלא שרופאים ממרכז הארץ יגיעו לעבוד ולחיות כאן. אין ספק שהקמת בית חולים נוסף היא חשובה ותסייע לשיפור המענה הרפואי לתושבי הדרום".

לצפייה בריאיון המלא:

-

בפרק הבא: מהם מבני המחקר החדשים שיוקמו בבית החולים סורוקה וכיצד אלו צפויים לשנות את פני הרפואה בבאר שבע והדרום ?




מצאתם טעות בכתבה? כתבו לנו