משרד הבינוי והשיכון החל בפברואר 2014 לחתום עם מספר ערים גדולות ובינוניות על הסכמי גג, במסגרתם הוחלט על הקמת כ-180 אלף דירות ברחבי הארץ. כאשר בדרום הארץ נחתמו הסכמי גג עם, אשדוד על תוספת של 38.7 אלף יחידות דיור, דימונה עם תוספת של 26.2 אלף יחידות דיור, שדרות עם תוספת של 6 אלף יחידות דיור ובבאר שבע הוסכם על הקמת 18.1 אלף יחידות דיור.

כלל הדירות הללו היו צפויות להיבנות עד יוני 2018, אך בפועל היקפי השיווק כפי שהופיעו בכל אחד מההסכמים נמוכים באופן משמעותי. בנוסף לכך גם היקף התקציבים שהועברו עד כה לרשויות השונות, נמוך באופן משמעותי מזה שהובטח במסגרת ההסכמים, כאשר מדובר על פחות ממחצי הסכום שהסוכם במסגרת ההסכמים. על פי מידע שהביא לידיעה כתב גלובס אורי חודי.

צילום ארכיון: שרון טל

אי עמידה בהסכמי הגג עשוי להיות קריטית לחלק מהערים, שכן בחלק מההסכמים שנחתמו מדובר על מספר דירות שעתיד להכפיל ואף לשלש את הקיים. דוגמא לכך היא דימונה, כאשר על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימות בעיר כ-12.1 אלף דירות (נכון ליוני 2017). ואילו בהסכם הגג שנחתם הייתה צפויה דימונה לשלש את מספר יחידות הדיור בה, עם תוספת של 26,222 יחידות דיור, בעוד שעד כה פורסמו רק 1,650 יחידות דיור ושווקו בהצלחה 508 דירות בלבד.

את הסיטואציה שבה נמצאות עכשיו רשויות רבות ייתכן שניתן היה למנוע. אומנם אין יכולת וודאית לחזות מראש את הביקוש המדויק לדירות בכל עיר, אך בהחלט ניתן להעריך ולבחון את היקף השיווק שהתקיים עד כה על סמך נתונים מהסכמי גג וותיקים.

אחד מהסכמי הגג הוותיקים נחתם עם עיריית באר שבע באוקטובר 2015, כאשר במסגרת הסכם זה הבטיחה המדינה שיווק של 18,140 אלף יחידות דיור, אך בפועל עד כה פורסמו רק כמחצית מיחידות הדיור (9,800 יחידות) כאשר שווקו בהצלחה רק 5,039 יחידות דיור.

בעיה נוספת שעשויה להעיב על שיווק הדירות בהצלחה היא הקמת מוסדות ציבור בשכונות החדשות. כאשר גם במקרה זה הבטיחה המדינה תקציב לבניית מוסדות ציבור המסתכם בכ-270 מיליון שקל, אך בפועל הועברו רק כ-28 מיליון שקל. בין הערים שזכו לקבל את התקציב נמצאות: דימונה שקיבלה 337 אלף שקל ובאר שבע שקיבלה 5.2 מיליון שקל לבניית מוסדות ציבור.