שפה ערבית, אותיות עבריות, נייר בן אלף שנה

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('025be845-eb02-4adf-b37c-7694cf0d76b3','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,true,33042,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('025be845-eb02-4adf-b37c-7694cf0d76b3','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,true,33042,'Image','');},7]]);})

אוצר גנוז של מאות אלפי דפים התגלה לפני כ-100 שנים בבית כנסת עתיק בקהיר. בין כתבי הקודש נמצאו גם ספרי חול, מכתבים ורשימות מחיי היום-יום. מדוע נגנזו הכתבים? מי היו היהודים שגנזו אותם? מדוע נכתבו בעברית בשפה הערבית?
משה יגור בהרצאתו "שפה ערבית, אותיות עבריות, נייר בן אלף שנה" חושף אותנו לאוצר הגנוז של יהודי קהיר ומספק גילויים חדשים על חיי התרבות שלהם.

הרצאה ראשונה במסגרת סדרת מפגשים בתערוכה:  "מַכְּתוּבּ - קליגרפיה מסורתית ועכשווית בין מזרח למערב" / במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח תתקים ביום שני, 7 בנובמבר במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בבאר שבע בשעה ב- 10:00 בבוקר. ההרצאה תתקיים על ידי משה יגור תחת הכותרת: "שפה ערבית, אותיות עבריות, נייר בן אלף שנה".

מוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בבאר שבע מבשר על עונה חדשה ומרתקת של מפגשים במסגרת התערוכה "מַכְּתוּבּ- קליגרפיה מסורתית ועכשווית בין מזרח למערב", שתוצג החל מנובמבר 2016 ועד קיץ 2017. 

כתובת דמוית סוס, הודו המאה ה 17. באדיבות מוזאיון ישראל , ירושלים. צילום פטר לני peter lanyi

המפגשים יתקיימו פעם בחודש בימי שני, בשעות 12:00-10:00 ויכללו הרצאה בנושא הקשור בתערוכה בתוספת שיח גלריה או סדנת אמנות וכיבוד קל. בתוכנית יתארחו מרצים מומחים, שירחיבו את הידע ויתנו זווית מבט מרתקת על כתב וקליגרפיה באזורים שונים בעולם, על תרבות ואמנות באסלאם, על חיי היהודים במדינות המזרח וסיפורם של קמעות, תעודות מפתיעות ועוד. בין הסדנאות יוצעו למשתתפים סדנה לקליגרפיה יפנית, התנסות בכלי הקליגרף, וסדנה לכתיבה מסוגננת.

בהרצאה הראשונה, "שפה ערבית, אותיות עבריות, נייר בן אלף שנה" של משה יגור נקבל הצצה לחיי התרבות והיום-יום של יהדות קהיר, כפי שנתגלו בכתבים עתיקים: לפני יותר ממאה שנה התפרסם בעולם קיומה של 'גניזת קהיר' - אוצר של מאות אלפי דפים שנשמרו בבית הכנסת העתיק של קהיר. לצד ספרות קודש נשמרה בגניזה גם ספרות חול, ואף מכתבים ורשימות יום-יומיים, רבים מהם בכתב עברי אבל בשפה הערבית. מי היו היהודים שכתבו ושגנזו מכתבים אלה? באילו שפות השתמשו? מדוע גנזו רשימת קניות בשוק או פרק בקוראן? ומה אנו יכולים ללמוד מכל זאת על חיי היהודים?

משה יגור, הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר במרכז לחקר המרות דת באוניברסיטת בן-גוריון. הוא עוסק בהיסטוריה חברתית של יהודי ארצות האסלאם בימי הביניים, ועבודת הדוקטורט שלו בוחנת את גבולות הזהות של הקהילה היהודית באמצעות ניתוח מקרים של גיור, המרת דת, ושחרור עבדים.

הסדרה מתקיימת בשיתוף עם המרכז לחקר המרת דת ומפגשים בין–דתיים באוניברסיטת בן–גוריון בנגב וביוזמתה של הד"ר קרן אבו הרשקוביץ.

התערוכה החדשה במוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח מציגה את אמנות הקליגרפיה המסורתית בשפה הערבית - מאבני היסוד של תרבות האסלאם -ושילובה באמנות העכשווית. בתערוכה נחשף עולם סודי של קמעות שנכתבו לצרכי הגנה ולריפוי, וצירופי אותיות שיוחסו להם כוחות מאגים. מוצגים מעניינים אחרים הם יצירות בעלות תוכן דתי המציגות דמויות בכתב ציורי, וזאת למרות האיסור האסלאמי על ציור דמויות בהקשר דתי.

לצד אלו, מארחת התערוכה עבודות אמנות עכשווית המשלבות את אמנות הכתיבה. בין האמנים הבינלאומיים המשתתפים: שירין נשאט (ארה"ב/ איראן) שעבודתה מציגה קליגרפיה מחאתית על גוף נשות המהפכה באיראן, וקזואו אישיאי  (ישראל/יפן) ומשלב בין קליגרפיה יפנית למדיטציה. 

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('2b3bd4a7-e3a1-4855-b804-95851be37e03','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,33044,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה