"מסעות המזרח": סדרת הרצאות מרתקת על המזרח התיכון מגיעה לבאר שבע



המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח בבאר שבע מזמין את הציבור לסדרת הרצאות מרתקת על המפגשים הבין-תרבותיים אשר נולדו מביקור אמנים, חוקרים ותיירים אירופים ואמריקאים במזרח התיכון החל מראשית המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20

המוזאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח מזמין את הציבור לסדרת הרצאות מרתקת על המפגשים הבין-תרבותיים אשר נולדו מביקור אמנים, חוקרים ותיירים אירופים ואמריקאים במזרח התיכון החל מראשית המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20. סדרת ההרצאות תתקיים בין החודשים ספטמבר 2022 לפברואר 2023 .

למעשה, מפגש זה הניע את התפתחות תיירות הפנאי העולמית. כל מפגש יכלול הרצאה ואחריה שיח גלריה בתערוכה. קפה וכיבוד קל יוגשו בהפסקה. הסדרה הופקה בשיתוף מרכז חיים הרצוג לחקר המזרח התיכון והדיפלומטיה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב והקתדרה העירונית באר שבע.

פירוט ההרצאות

12.9.2022  ירושלים מבעד לעדשה: צלמי אמריקן קולוני רחל לב

המושבה האמריקאית צמחה מקולקטיב קטן שהגיע לארץ הקודש ב-1881 ממניעים נוצריים ובתקווה לגאולה משיחית והתפתחה למרכז תרבותי יוצר בירושלים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. ההרצאה תעסוק במורשת התרבותית שהשאירו חברי הקולקטיב בתחום הצילום, וכיצד היום אספנים, אוצרים וחוקרים משתפים פעולה בניסיון להרכיב את חלקי הפסיפס של התרבות המקומית לפני שנת 1948. בסיום ההרצאה נערוך סיור בתערוכה עם האספן, מר בוקי בועז.

המושבה האמריקאית, ירושלים, מניפות, תחילת המאה ה20. צילום בוקי בועז

 24.10.2022  "בצלאל שלי" – סיפורו של אוסף זאב זליג

בשנת 1906 נוסד בירושלים בית הספר "בצלאל – בית מדרש לאמנות ולמלאכות"  על ידי בוריס שץ. מחפצי האמנות של בצלאל אפשר ללמוד כיצד חזון של איש אחד הפך לגורם מכריע בעיצוב האמנות והאומנות המקומית בארץ ישראל. בהרצאה, יספר האספן זאב זליג על האוסף "בצלאל שלי" אשר ברשותו. התבוננות משותפת על החפצים תתאר כיצד תולדות בצלאל שזורים בתולדות היישוב עוד לפני הקמת המדינה ובשנותיה הראשונות.

 21.11.2022  תסמונת ירושלים: דמיון ומציאות – ד"ר שרון לאור-סירק

זה מאות בשנים ועד היום תיירים וצליינים מגיעים לירושלים, מאבדים זמנית את שפיותם ומכריזים על עצמם כ"משיחים" או כדמויות בעלות משמעות מיסטית דתית. ירושלים נתפסת כ"טבור העולם" בדתות המונותיאיסטיות וכמקום שתתרחש בו אחרית הימים, ולכן היא "קוראת" להם לבוא אליה ולהשאיר בה את חותמם. לתסמונת זו של אי-שפיות זמנית הנעוצה במיקום גיאוגרפי יש עדויות רבות, ומקצתם של הלוקים בה אינם משתחררים ממנה לעולם. בהרצאה נשמע על מספר מקרים של תסמונת ירושלים, אגב מבט על המקומות הקדושים לשלוש הדתות – יהדות, נצרות ואסלאם.

בצלאל, לוח, תחילת המאה ה-20, קרדיט: רן ארדה

 12.12.2022  דרכים עתיקות במדבר סיני: מסחר ועליות לרגל ד"ר עוזי אבנר

דרכים עתיקות רבות חצו את הנגב ואת סיני בעבר, ומקצתן נראות היטב בשטח גם היום. סקר של דרכים אלה מעלה כי מפת הדרכים של המדבר הייתה למעשה קבועה וממוסדת כבר לפני אלפי שנים. הדרכים שימשו לצרכים שונים, למשל למסחר בין-לאומי ואף ל״תיירות דתית״ ולעלייה לרגל נוצרית ומוסלמית כאחד. בהרצאה יוצגו הדרכים והעדויות לשימוש בהן לאורך ההיסטוריה.    

 16.1.2023  מזכרת מארץ הקודש: אלבומי פרחים מיובשים – ד"ר עמי זהבי

אמצע המאה ה-19 היה נקודת מפנה בתיירות ובצליינות לארץ הקודש, בפרט הנוצרית: הן שיפור התחבורה הימית והתקשורת הן כניעת האימפריה העות'מאנית ללחצן של ארצות אירופה לאפשר לנתיניהן לבקר בשטחה תרמו לגידול בתיירות. התיירים חיפשו בארץ הקודש מזכרות שיוכלו לקחת עימם בחזרה לארצותיהם. לפיכך, התפתחה תעשייה מגוונת של מזכרות מסוגים שונים, ופרחים מיובשים היו מרכיב ייחודי בה. ההרצאה תציג את תעשיית הפרחים המיובשים מ-1870 ועד ימינו ואת הסגנונות השונים שהשתקפו בתעשיית המזכרות בכלל, ואת אלבומי הפרחים הכרוכים בלוחות עץ זית בפרט. כמו כן יוצגו החלוצים של תעשייה זו.

 13.2.2023  מלונות המזרח – ד״ר ענבל בן-אשר גיטלר, המכללה האקדמית ספיר

בעידן זה של תיירות גלובלית, רובנו איננו מודעים ל"גילו הצעיר" של מוסד המלון המודרני, בסך הכול פחות מ-150 שנה. הרצאה זו תעסוק בשניים מהמלונות המודרניים הראשונים שנבנו בירושלים: אכסניית ימק״א ומלון פאלאס (כיום מלון וולדורף אסטוריה). לצד החידושים התיירותיים שבהם, כל אחד משני המלונות האלו טומנים בחובם סיפור תרבותי מרתק ומפת דרכים וירטואלית שנטוותה על ידי אדריכלים ויזמים שדמיינו את פניה של התיירות המודרנית, הטמיעו אותה במרקם העיר המתחדשת ובנו בסגנונות ארכיטקטוניים המשלבים מורשת מזרחית וחדשנות.

אלבום פרחים ותצלומים של ארץ הקודש 1907. צילום בוקי בועז

20.3.2023  קיצורי דרך במאה ה-19: אוניות, רכבות ודרכים חדשות באימפריה העות'מאנית – ד"ר צמרת לוי דפני

במאה ה־19 השקיעו הרשויות העות'מאניות בפיתוח התשתיות התעבורתיות ובשיפורן וחיברו מרכזים עירוניים ופריפריאליים ברחבי האימפריה. בעקבות זאת התקצרו זמני הנסיעה בין יעדים שונים ברחבי האימפריה, שופרה ההגנה על שינוע סחורות והתקצר זמן התגובה של צבאות האימפריה כאשר היה עליהם לענות לאתגרים. שיפור התעבורה הוביל בין היתר גם לזרם הולך וגובר של תיירים, צליינים, חוקרים, מתיישבים ואף מנהיגים חשובים כמו הקיסר הגרמני וילהלם השני. במה היו כרוכים שינויים אלו וכיצד השפיעו שינויים תעבורתיים על פני האזור הם שאלות שנבקש לענות עליהן בהרצאה.

24.4.2023  סיפורם של נוסעות ונוסעים לארץ ישראל במאה ה-19 – ד"ר עומרי פז

לאורך המאה ה-19, הגיעו נשים וגברים רבים לטיול במזרח הקרוב ואף פרסמו ספרי מסע לאזור. ארץ ישראל הייתה אחת התחנות במסעם, והם בחרו בה כיעד בשל כמה תהליכים גלובליים. צפון אמריקה ואירופה חוו התעוררות דתית שהובילה לרצון לבקר במקומות הקדושים, האימפריה העות'מאנית עודדה השקעות וחידושים בתחום היזמות החקלאית וכמו כן ייצבה את המרחב מבחינה ביטחונית ופוליטית. בהרצאה נתמקד בארץ ישראל של המאה ה-19. נכיר את הכותבות והכותבים שפרסו את חוויותיהם בפני קהל הקוראים.

 

סדרת ההרצאות תתקיים בין 12.09.2022 – 24.04.2023

ארגון ותיאום אקדמי : ד"ר שרון לאור-סירק

מחיר מפגש: 40 ₪ / לחברי הקתדרה העירוני - 30 ₪.

לברורים והזמנות 8557* www.ine-museum.org.il

רח' העצמאות 60, באר שבע | טלפון: 08-6993535

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה