מחשבת אושר מחדש

טוהר מימון היא ילידת באר שבע, בת 26, סטודנטית לתואר שני במנהל עסקים שבמקצועה עוסקת בתחום השכר וכיום עובדת באינטל. טוהר מעידה על עצמה שהיא "גרושה כרווקה" מאחר ונישואיה הסתיימו לאחר כחצי שנה. במהלך הגירושים חיפשה טוהר דרך לפרוק אמוציות וכעסים על המצב בו הייתה נתונה ומצאה מזור באימוני הכושר, זאת לצד תחביב הכתיבה שפיתחה כבר בגיל צעיר מאוד. על סיפור חייה וספר השירה החדש שהוציאה סיפרה לנו בראיון אישי. 

את לא עוסקת בתחום הכתיבה לשם הפרנסה, אז איך קרה שהוצאת ספר שירה?

נכון, הקריירה שלי שונה לגמרי מהתחביב שלי שעם השנים הפך לחלום וכן הגשמתי אותו. מגיל מאוד קטן אמא שלי הרגילה אותי לקריאת ספרים ועד היום אני תולעת ספרים (מאוד אוהבת לקרוא). בגיל 10 התחלתי לכתוב יומן אישי ואני זוכרת שכמעט כל יום כתבתי את מה שעבר עלי במשך היום ועם השנים היומן הזה הפך לסיפור קצר שכתבתי במחברת וחלמתי להיות כמו הסופרים של אותם ספרים שקראתי.

בגיל 16 וחצי נרשמתי לאתר "מקושרים" שהיה אז וראיתי שיש שם מקום שאפשר לכתוב ואנשים יקראו את מה שאני כותבת, מאוד התחברתי ללשונית "המגירה" שהיתה שם – קטעי שירה שאנשים כותבים והחלטתי שאני רוצה לשתף. התחלתי לכתוב קטעי שירה ושיתפתי שם כל תקופה שיר אחר, יחד עם זאת את כל השירים שכתבתי שם העתקתי למחברת שעד היום היא שמורה אצלי כמזכרת.

מאז אני לא מפסיקה לכתוב על כל דבר, אם זה על הסובבים אותי, אם זה על עצמי וכן ובעיקר להעצמה, לאו דווקא נשית, אני כותבת בלשון נקבה מטעמי נוחות ואולי מעט פמיניסטיות שנהייתה לי עם השנים. 

את מרגישה חובה כלשהי בחשיפת הסיפור האישי שלך, כדי שנשים אחרות ימצאו השראה וכוחות דרכך?

בוודאי, בחיים לא חשבתי שאגיע למצב בחיי שאוציא ספר עם השירים שלי, לא היה בי מספיק אומץ, פחדתי שיצחקו עלי. אנשים בכלל לא ידעו שאני כותבת חוץ מאמא שלי שתמיד ידעה שיש לי זיקה ואולי מעוד כמה קרובים שידעו שזהו תחביב שלי. בספר שלי יש המון שירי העצמה, כל אחד שחפץ לקרוא בו יכול לקחת את השירים לעולם שלו.

במהלך השנתיים הקשות בחיי הבנתי שיש המון נשים עם מקרים הרבה יותר קשים משלי מבחינת אלימות במשפחה שנשארות באותו מקום ומפחדות או שאין להן את הגב הכלכלי/הנפשי לקום ולעזוב את המקום שמכאיב להן ומקטין אותן. אני אומנם לא הייתי במקום הזה במהלך הנישואים הקצרים שהיו לי, אבל תמיד ידעתי שאני לא אהיה במקום שיכאיב לי ושארגיש נחותה או נשלטת ובטח ובטח שחשבתי על העתיד ופחדתי להביא ילד לעולם שבו הוא עשויים לסבול.

אני מקווה שהספר יגיע לאותן נשים ויחזק אותן וייתן להן את האומץ לקום ולעזוב את האדמה הרועדת שעליה הן עומדות כל יום. ובפניה אישית אוכל לומר, אל תפחדו מהלבד והתהליך למרות שהוא קשה. 

ספר השירה שלך חושף את חייך האישיים, האם היו בך חששות מהחשיפה הכה אישית הזאת?

עוד כשהוריי ליוו אותי לבית הדין הרבני לאחר אותו לילה היו בי חששות, חששות להיות עם טייטל כבד כשאני בעצמי עודני ילדה. החששות מהמשפטים הפליליים החששות מהסביבה, החששות העיקריות הגיעו כשחזרתי ל"שוק הרווקות" והבנתי כמה אני לא מסוגלת להיות בזוגיות עקב החששות שלי ובלי לשים לב הרסתי כל קשר שהתחלתי עקב הפחד ש"אולי גם הוא יהיה כמוהו".

עם הזמן חזר לי הביטחון בגברים, התחזקתי ובהחלט הכתיבה והספורט עזרו לי, האימונים בפן הפיזי והכתיבה בפן הנפשי, הוצאתי לדף את כל מה שהרגשתי. למשל, כניצחתי בבית משפט כתבתי את השיר "ניצחון האמת", כשהבנתי שהגיע הזמן לחבק את העבר ורק ללמוד ממנו כתבתי את "דלתות הנפש" וכשהבנתי שאני מוצאת את ברירת המחדל שלי בלהיות לבד ולא לנסות אפילו להיכנס לזוגיות כתבתי את השיר "טובה מדי בלהיות לבד".

החששות שהתמודדתי איתן במהלך הכתיבה היא פרסום השיר הראשון שכתבתי כשחזרתי לכתוב בפייסבוק ולקבל פידבקים על הכתיבה שלי. כשפירסמתי את השיר הרבה אנשים הגיבו לי תגובות טובות והתחלתי במקביל לכתוב באתר "My pen" שגם שם אנשים לא הפסיקו לשלוח לי הודעות כמה הכתיבה שלי מחזקת ויפה. בנקודה זו הבנתי, שאת החששות אני מחבקת כי הם חלק בלתי נפרד מהחיים שלי אבל אני גם פותחת להם את הדלת להמשך המסע שלהם לאדם הבא והתחלתי לפרסם יותר שירים שלי וכן פניתי לעורכת ספרותית שליוותה אותי במהלך כל הוצאת הספר.  

איפה אפגוש אותך בעוד עשור?

בעוד עשור? שאלה טובה. אני יכולה לשאוף ולנסות להגשים זאת, שבעוד עשור, אהייה עם ספר שני או שלישי שהוצאתי, כבר עכשיו אני עובדת על השני. במקביל אני רואה את עצמי נשואה, אמא אוהבת ונאהבת, לאחר קניית בית, בדרגה בכירה יותר בעולם העבודה. ומי יודע אולי הכתיבה תהפוך לעבודה שלי ואעשה הסבת קריירה.

לסיום, יש מסר שחשוב לך להעביר?

היום אני טוהר חדשה, הרבה יותר חזקה ודעתנית והכי פתוחה לאהבה, רוצה לאהוב ומאמינה שיש גברים טובים. עם זאת, החלטתי לא לחזור על אותן טעויות ואני שואפת לזוגיות בריאה ושוויונית.