גודTALK: בר לוי חולם להיות הנבל המושלם, לא מפחד מסירובים ויוצא לכבוש את המסך
12.09.26 / 11:18
הכירו את הכוכבים הבאים שיצאו מבית הספר למשחק בבאר שבע. פתחנו את העונה החדשה של "גודTALK" עם בר לוי, שחקן צעיר ורעב שלא מפחד לחלום בענק. בראיון כנה הוא מספר על היציאה מאזור הנוחות, חושף מה הגבולות האומנותיים שלו, ומסביר למה הוא מעדיף לשחק את הרע.
אנחנו כאן ב"באר שבע נט" אוהבים לעלות על הבמה (תרתי משמע), ולתת חשיפה לעשייה תרבותית כאן בעיר. אז ישבנו, חשבנו והחלטנו על פינה חדשה - "גודTALK" שמה, במסגרתה נכיר פעם בשבוע סטודנט/סטודנטית או בוגר/ת מ"גודמן - בית ספר למשחק בנגב". בכתבה הראשונה פגשנו את בר לוי, בוגר טרי שכבר משחק בתיאטרון דימונה, חולם להיות הנבל המושלם, כותב סדרה כדי לא להיות תלוי באודישנים, ובטוח שבעוד חמש שנים תראו אותו מרוח על שלטי חוצות.
מתי הבנת שאתה והבמה זה סיפור אהבה? זוכר את הרגע הספציפי שבו נפל האסימון שזה מה שאתה רוצה לעשות בחיים?
"כשהייתי בן ארבע, אמא שלי לקחה אותי לראות את הפסטיגל בפעם הראשונה. אמרתי לה: 'אמא, אני אהיה על הבמה הזאת ואת עוד תהיי גאה בי', ומאז זה לא עזב אותי. בגיל 10 כבר היה לי מנוי לתיאטרון – אני זוכר את עצמי יושב באולם וכולם סביבי מבוגרים. השתתפתי בחוגי תיאטרון, בלהקת צעירי ביאליק, שם הופענו בהצגות בארץ ובחו"ל, ולמדתי במגמת תיאטרון. עשיתי לא מעט קורסים וסדנאות, השתתפתי בפרסומות ובסרטים קצרים, ובהמשך התחלתי ללמוד משחק ב'גודמן'. המשחק מלווה אותי מגיל ארבע ועד היום – זה חיידק כזה שאתה נכנס אליו ולא מצליח לצאת ממנו. גם כשלמדתי פסיכולוגיה באוניברסיטה, המשכתי במקביל להתעסק במשחק, והיה לי ברור שזה מה שאני באמת רוצה לעשות".
אם עכשיו אומרים לך "התקבלת, הכל פתוח" – איזו דמות (מהתיאטרון, מהקולנוע או מההיסטוריה) היית מת לשחק ולמה?
"לשחק את הדמות של קולונל האנס לנדה מהסרט המצוין 'ממזרים חסרי כבוד', שאותו גילם השחקן המדהים כריסטוף ואלץ. נכון, זו אולי דמות 'רעה', אבל אלו הדמויות שהכי כיף לשחק. אני חושב שהוא עשה עבודה מצוינת על הדמות, וכשאני רואה שחקן שעושה תפקיד בצורה כל כך טובה ומפורטת, זה רק נותן לי השראה וכוח רצון לבוא ולחקור דמות מכמה שיותר כיוונים. רק אחרי שראיתי את הסרט הזה בפעם הראשונה, הבנתי שאני אוהב יותר לשחק דמויות רעות מאשר דמויות טובות".
מי השחקן או השחקנית שהיית נותן הכל כדי לחלוק איתם סצנה?
"אניה בוקשטיין. צורת המשחק שלה מעוררת השראה בעיניי. היא תמיד מהפנטת אותי בכל דבר שהיא עושה – בתיאטרון, בטלוויזיה, בקולנוע. היא שחקנית מצוינת שהייתי מאוד שמח לעבוד איתה. מעבר לזה, יש לי תחושה שתהיה לנו כימיה טובה יחד".
איך באמת נראה יום טיפוסי של סטודנט למשחק? ומה הדבר הכי קשוח שקרה לך בלימודים?
"בית ספר למשחק זו רכבת הרים שלא נגמרת. זה להתעורר ליום שלא נגמר, אבל לחזור לשבוע שנגמר בלי שהרגשת. ולחודש הכי לחוץ שחוויתי, בתוך השנה הכי מטלטלת שיש. בינתיים, החיים בחוץ ממשיכים, ואני נמצא ביקום מקביל, משנה מצב רוח בערך כל שעה: רב, צוחק, בוכה, מתרגש, נלחץ, כועס. ומזכיר לעצמי כל יום מחדש שזה הדבר שאני הכי אוהב לעשות, כי בתוך כל העומס הזה - קל לשכוח את זה.
בית הספר האמין בי ונתן לי תפקידים גדולים ומורכבים בהפקות של שנה ג'. האתגר הזה פתח לי הזדמנויות והוביל לתוצאות טובות, אבל גם דרש ממני להתמודד בעבודה מורכבת מול במאי מסוים, ולדעת לגשר על הפערים כדי לעלות עם התוצר הכי טוב שאני יכול, וכן להתמודד עם סיטואציות חברתיות מאתגרות.
לפני שבוע הייתי באודישן ושאלו אותי על עצמי. אמרתי להם: 'החיים שלי מתחלקים ללפני ואחרי שעברתי בית ספר למשחק. זה השיעור הכי מלמד שעברתי, גם מבחינה אישית וגם מקצועית'".
עד כמה רחוק תהיה מוכן ללכת עבור תפקיד? יש גבולות אומנותיים שלא תחצה?
"במקצוע הזה צריך לקחת בחשבון שאתה יוצא מאזור הנוחות, אבל יחד עם זאת, חשוב לדעת מה הגבולות שלך ולא לעבור אותם. הגבול העיקרי שלי הוא עירום מלא. מלבד זה, אני לא מציב לעצמי גבולות. ברגע שאני נכנס לדמות, אני נותן לעצמי הרבה יותר חופש לעשות דברים שלא הייתי עושה בחיי האישיים – כמובן שהכל בהסכמה עם הפרטנרים שלי ובגדר הגבולות שסיכמנו בינינו".
עולם המשחק מלא באודישנים שבהם אומרים לך "לא". איך אתה מתמודד עם סירובים?
"אני לומד לעשות מהלימון לימונערק, ופשוט לא לתת ל'לא' לעצור אותי, אלא להמשיך וליצור. כרגע אני בתהליך פיתוח של סדרת רשת כדי לא להיות תלוי ב'כן' של אחרים. ואסור לשכוח שאחרי הרבה 'לא' מגיע 'כן', וכשאתה מקבל אותו – אתה מעריך אותו ונותן את כל כולך. אני מתרכז ב'כן' שקיבלתי: שיחקתי במספר גדול של פרסומות ותפקידים בסדרות, אני משתתף בהפקה בתיאטרון דימונה, נכנס לחזרות בתיאטראות ילדים ויש עוד פרויקט גדול על הפרק כרגע. אני שמח על כל 'כן', אבל לא מחכה לו – אני ממשיך לעשות. מה ששלי יהיה שלי, ומה שלא, כנראה מתאים יותר למישהו אחר. אני מעדיף להסתכל על מה שיש, וזה המוטו שלי לא רק למקצוע - אלא לחיים".
ועכשיו לכמה שאלות מהירות:
תיאטרון, טלוויזיה או קולנוע?
"טלוויזיה".
ללמוד 20 עמודי טקסט בעל פה או סצנה פיזית שדורשת כושר שיא?
"סצנה פיזית שדורשת כושר שיא".
קומדיה מטורפת או דרמה קורעת לב?
"דרמה קורעת לב".
מסר לאומה: איפה נראה אותך בעוד 5 שנים?
"מככב בסדרת דרמה מרגשת וקורעת לב בכאן 11, בערבים תראו אותי מופיע בקאמרי, ובדרך לקאמרי תראו אותי בקמפיינים על שלטי חוצות. אבל הכי חשוב – שתראו אותי מאושר כמו שאני היום בדיוק. אני יודע שאני בדרך הנכונה, ואני שמח על הדרך שעברתי ועל הדרך שעוד אעבור".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
