בקרוב יפתח מרכז למשפחות נפגעות אובדנות בב"ש

משרד העבודה והרווחה יקים בשנת 2017 ששה מרכזי סיוע מרחביים למשפחות נפגעות אובדנות בעלות של 13 מליון ₪ בשנה. זאת בנוסף לשני מרכזי סיוע מרחביים שהקים ופתח הקיץ בחיפה ובתל-אביב, בעלות של 2 מיליון ₪ בשנה, וכבר טיפלו עד כה בכ-60 משפחות נפגעות אובדנות. ששת המרכזים החדשים יוקמו בערים: נצרת, חדרה, אשקלון, ירושלים, טירה ובאר שבע.

שמונת המרכזים צפויים לטפל בכ-400 עד 500 משפחות חדשות מדי שנה, המצטרפות לאלפי משפחות נפגעות אובדנות בישראל, ועלות הפעלתם תעמוד על כ-15 מיליון ₪ בשנה. זאת במסגרת תכנית "מיתרים" בהובלת משרד העבודה והרווחה שנוסדה לפני שנה, בהתאם להחלטת ממשלה מדצמבר 2013, על הקמת תוכנית לאומית לטיפול באובדנות בשיתוף משרד הבריאות.

בכל מרכז יפעל צוות מקצועי של עובדים סוציאליים מיומנים בטיפול בטראומה ושכול, לאיתור והגשת מידע למשפחות בהן אירע מקרה התאבדות של בן משפחה, ויפנה לטיפול פרטני, זוגי ומשפחתי באחת מכ-80 תחנות לטיפול במשפחה ברחבי הארץ. בנוסף מפעילה התכנית קבוצות תמיכה טיפוליות.

במהלך הטיפול מסייעים העובדים לבני המשפחה בהתמודדות הקשה בתקופת המשבר הראשונית ובהסתגלות לחיים לצד הכאב הגדול על האובדן. עד כה הכשיר משרד העבודה והרווחה למעלה מ-100 עובדים סוציאליים במסגרת קורס ייחודי שפיתח המשרד לטיפול בשכול, המתבסס על ידע רב שנצבר בנושא בארץ ובעולם. המרכזים יטפלו מדי שנה גם בכ-500 משפחות נוספות שאיבדו את יקירהן במקרים של רצח והריגה ותאונות דרכים.

מנתוני פרסום אובדנות בישראל – מרץ 2016 שערך משרד הבריאות, עולה כי החל ממחצית שנות התשעים נרשמה ירידה ניכרת בשיעור ההתאבדות בישראל (מגיל 15 ואילך), משיעור מתוקנן לגיל, שעמד על 11.2 התאבדויות לכל 100 אלף נפש בשנת 1994, לשיעור של 6.3 לכל 100 אלף בשנת 2013.

עוד עולה מהפרסום כי בשנת 2013 נרשמו 372 התאבדויות, מספר ההתאבדויות הנמוך ביותר משנת 2008. כמו כן עולה כי כ-78% מכלל ההתאבדויות בשנת  2013 היו של גברים, בהשוואה לכשני שלישים בראשית שנות השמונים. בנוסף מראים הנתונים כי שיעור ההתאבדות עולה עם הגיל (בעיקר בקרב גברים) והשיעור לצעירים עד גיל 45 נמוך בהשוואה לשיעור בקרב גילאי 75 ומעלה.

על פי הפרסום, בעשור שבין השנים 2003-2001 לבין 2013-2011, עיקר הירידה בהתאבדויות בקרב גברים נרשמה בגילאי 24-15. שיעור ההתאבדות בקבוצת גיל זו ירד בכמחצית, מ-11.7 התאבדויות לכל 100 אלף נפש בשנים 2003-2001, ל-5.7 לכל 100 אלף נפש בשנים 2013-2011. בקרב נשים נרשמה עיקר הירידה בגילאי 75 ומעלה, מ-7.9 לכל 100 אלף נפש בשנים 2003-2001 ל-4.1 בשנים 2013-2011.

כמו כן עולה מנתוני ארגון הבריאות העולמי המובאים בפרסום, כי בשנים 2013/2014 (או הנתונים האחרונים הזמינים משנים קודמות) ישראל מדורגת במקום השני הנמוך בשיעור ההתאבדות, הן בקרב גברים והן בקרב נשים, בהשוואה ל-28 מדינות באירופה. כשמעליה במקום הראשון הנמוך יוון ומתחתיה במקום השלישי הנמוך איטליה. במקום האחרון עם שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר בדירוג, הן בקרב נשים והן בקרב גברים, נמצאת ליטא.

בשנים 2013-2011 ההתאבדות היוותה כאחוז מכלל הפטירות בגילאי 15 ואילך; 1.5% בקרב זכרים ו-0.4% בקרב נקבות. בקרב קבוצת הגילים 24-15, התאבדות היוותה כ-13% מכלל הפטירות; 15% בקרב זכרים ו- 11% בקרב נקבות. עוד עולה מהנתונים כי שיעור ההתאבדויות מכלל מקרי האובדנות, הכוללים נסיונות התאבדות והתאבדויות, גבוה בזכרים לעומת נקבות.

כך, בשנת 2013 שיעור ההתאבדויות היווה כ-9% מכלל מקרי האובדנות; כ-15% ממקרי האובדנות של זכרים, לעומת כ-3% ממקרי האובדנות של נקבות. כמו כן עולה כי כי שיעור ההתאבדויות מכלל מקרי האובדנות עולה משמעותיתי עם הגיל; בעוד שיעור ההתאבדויות מכלל מקרי האובדנות בקרב בני נוער בגילאי 17-15 עמד על כ-1%, בגילאי 75 ומעלה עמד השיעור על כ-22%. על פי הפרסום אופן ביצוע ההתאבדות השכיח ביותר בכל הגילים הוא תלייה או חנק ואח"כ נשק לסוגיו. אופן הביצוע האחרון נמצא במגמת ירידה.

בשנת 2013 שיעור המתאבדים בקרב יהודים ואחרים היה גבוה כמעט פי שלושה לעומת ערבים והתפלגות ההתאבדויות לפי גיל המתאבדים נמצאה שונה בין הקבוצות. כך, שיעורם המתוקנן לגיל של מתאבדים יהודים ואחרים עמד ב-2013 על 7.9 לכל 100 אלף נפש לעומת שיעור הערבים שעמד על 2.8 לכל 100 אלף נפש. כרבע מהתאבדויות בקרב ערבים היו של צעירים עד גיל 25, זאת לעומת כעשירית מההתאבדויות בקרב יהודים באותה קבוצת גיל. לעומת זאת, 21% מההתאבדויות בקרב יהודים היו בגיל 65 ומעלה, ואילו בקרב ערבים התאבדויות בקבוצת גיל זו היוו 2%.

כשליש מההתאבדויות בישראל בעשור האחרון היו של עולים חדשים. כך, 117 מקרי התאבדויות מתוך 342 בקרב יהודים ואחרים שנרשמו בשנת 2013 הן של עולים חדשים. מהם 100 ילידי בריה"מ לשעבר שעלו משנת 1990 ו-15 ילידי אתיופיה שעלו משנת 1980. שיעור המתאבדים בקרב עולי בריה"מ לשעבר גבוה כמעט פי שניים לעומת קבוצת יהודים ואחרים ללא עולים, ובקרב עולי אתיופיה השיעור גבוה פי ארבעה לעומת יהודים ואחרים ללא עולים (השיעור האחרון מהווה ירידה בהשוואה לשנים 2006-2004).