"דור ה-Y שלנו קצת הפך את המסגרות"

למשמע הסיפור הבא, אני בטוחה שראש ממשלת ישראל הראשון, דוד בן גוריון, היה קופץ משמחה ואושר. הכל התחיל כסטודנט אחד, מתן סעד, במקור מירושלים, הבין כי באר שבע היא המקום בו הוא רואה את עצמו גר בה בעתיד הקרוב. מתן בן 29, בוגר תואר שני בתכנון עירוני באוניברסיטת בן גוריון, עסק מאז ומתמיד בפעילויות חברתיות- החל מכך שהוא היה אחד היוזמים של פרויקט "עושים רחוב" ועד לעובדה כי בעבר עבד במדור מעורבות חברתית באגודת הסטודנטים. כיום, מתן הוא אחד מההוגים ורכז הפעילות של קבוצת "הרשת", קבוצה שהוקמה בספטמבר האחרון, של עוד מאות צעירים וצעירות מבאר שבע, שבחרו כמוהו לחיות בעיר מרצון, תוך שהם מייצרים לעצמם מציאות וסביבת חיים שהיו רוצים להתפתח בה.

גם רובין ברששת, אחד המשתתפים הפעילים ב"רשת", בן 26, מסיים תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת בן גוריון, במקור מכפר ורדים, החליט להישאר בבאר שבע לאחר שעשה בה שנת שירות בעיר. "אני אוהב לראות איך הדברים משתנים פה, קל להתאהב בבאר שבע. הבנתי שאני מתכנן להישאר פה כי כיף לי וטוב לי פה, ושאני רוצה להתפתח יחד עם העיר- ואז שמעתי על "הרשת"".

על צוואתו של בן גוריון על יישוב הנגב ועל היישום שלה על ידי חברי "הרשת" אחראי בין היתר מושג חדש שנכנס ללקסיקון החברתי בשנים האחרונות- "דור –Y". מעבר לעובדה היבשה שמדובר בצעירים בגילאים 23-35, על המושג הזה כבר דיברו רבות, ולרוב לא בהקשרים חיוביים. דוגמא מובהקת לכך היא ספרם החדש של תמר ועוז אלמוג, "דור ה-Y- כאילו אין מחר", שם הם מניחים על השולחן את מה שנראה להם כמאפיינים המובהקים של כל אחד ואחת מהצעירים והצעירות המשתייכים לקבוצה זו- עילגות רגשית, הסתגרות מהעולם, מיקוד עצמי, בשלות מעוכבת, תלותיות ומה לא. למרות זאת, מתן ורובין לא מפחדים לאורך כל הראיון להשתמש במושג, וכמו כן, הם גם לא מהססים להכליל עצמם תחת אותו מושג, כשכמובן, במהותם הם מנפצים כמעט כל דעה שלילית שנאמרה בעבר על "דור ה-Y". למעשה, הרעיון מאחורי "הרשת" הוא להוות מעין רשת בטחון חברתית לחיה החדשה הזו שנקראת "דור ה-Y".

אתם מרבים להשתמש במושג "דור ה-Y". אתם באמת מרגישים שאתם מתחברים אליו? הרי זה מושג ששיש עליו סטיגמות שמאירות אותו באור לא מאוד חיובי, שלא נאמר- שלילי

רובין: "אני מאוד מתחבר. מה שבעיקר שונה בדור הזה מהדורות הקודמים הוא שהאדם שם את עצמו במרכז, כשהוא מכוון להגשמה עצמית. יש גם על זה הרבה ביקורת לא טובה, אבל אני מסתכל על מטרת העל- זה דור של אנשים שבאמת רוצים להגשים את עצמם. יש בזה משהו מאוד נכון בעיניי". 

מתן: "זה מושג שמשמש אותי בצורה נוחה, כי זה דור שצריך להבין איך הוא פועל. הסטיגמות על דור ה-Y לא גורמות לי להזדעק. לכל אחד יש אנרגיה מוגבלת, ואני לא רוצה לבזבז את האנרגיה שלי בלהפריך סטיגמות, אני מעדיף להתמקד בעשייה".

בימים אלו כל סטודנט שמסיים את לימודיו ומצטרף למעגל העבודה, נכנס תחת הקטגוריה "משפחה צעירה", קטגוריה שנשענת על כך שבשנים עברו נהוג היה לסיים את לימודי התואר ומיד לאחר מכן להקים תא משפחתי. כיום, בנסיבות השונות, שבין היתר מתקשרות לכך שמאפיין בולט של דור ה-Y הוא הנסיון להגיע למקסימום הגשמה עצמית, הקמת תא משפחתי היא לא בהכרח המטרה הבאה בסדר החשיבות אצל בוגרי השכלה גבוהה. "בעבר היה נהוג שהמסגרת הבאה שאוספת אותך היא התא המשפחתי. כלומר, אם את כבר לא סטודנטית, אז את אמא...", אמר מתן. "דור ה-Y שלנו קצת הפך את המסגרות. אין שם או הגדרה לטווח הזה של בין אי שיוך לאוניברסיטה לבין אי שיוך למסגרת הגן של הילד שלי. באופן טבעי כשאין לטווח הזה שם, גם המענה שיודעים לספק לו הוא מצומצם יותר, כי אף אחד לא מבין שזו תופעה".

הם חקרו את הנושא רבות, ומצאו כי לאותו שלב בחיים, בו צעירים מסיימים את לימודיהם אך טרם הקימו משפחה, יש מאפיינים זהים. "זה שלב מאוד משברי, כי מרצף של מסגרות עוטפות, חברתיות שהיו לך בחיים מגיע הוואקום של אחרי. זה המקום ש"הרשת" נכנסת בו" אמר מתן, והוסיף: "זה שלב ענק, שאף אחד לא יודע איך קוראים לו ואיך מטפלים בו, לכן אנחנו רוצים לייצר איזושהי קהילה רחבה, רשת עירונית של אנשים שירגישו שהם חלק ממשהו".

את הרעיון של "הרשת" הציגו לשלוחה של המודלים הקהילתיים של עמותת "תור המדבר", לאחר שאחת הנציגות של החממה הקהילתית ב"תור המדבר", הילה נהון, פנתה למתן ואמרה לו כי מודל של קהילה רחבה יכול לעורר עניין בבאר שבע. כך "הרשת" הוקמה בשיתוף עם שלושה גופים עיקריים- הרשות לפיתוח הנגב, עמותת "תור המדבר" ומרכז סטארט אפ. כמו כן, ישנם עוד גופים רבים התומכים כלכלית בפעילות של "הרשת"- עמותת "כיוונים", עיריית באר שבע, קרן "שחף", קרן "מונטריאול", קרן "גנדיר", קרן "וושינגטון", פדרציית מונטריאול, הסוכנות היהודית וארגון "ג'וינט ישראל".

"הרשת" התחילה מקבוצת חברים שהלכה וגדלה ככל שעבר הזמן, תוך שהיא מפיקה עוד ועוד אירועים. "הקמנו קהילת תעסוקה שדרכה יכולנו לחפש יחד עבודה. למה שכל אחד יעבור לבד את הסיוט הזה? אז הבאנו יועץ תעסוקתי שיסביר לנו איך כותבים קורות חיים, איך ואיפה נכון לחפש עבודה וכולי" סיפר מתן. המטרה של "הרשת" היא להוות פלטפורמה לכל פעילות שהחברים שבה רוצים לקיים, החל מפרויקטים כמו "יוגה ב"שכונה", עליו סיפרנו לכם לאחרונה, ואפילו עד הפקת אירוע "ספיד-דייט" שהתקיים במתחם we work, שנמצא בפארק ההיי-טק החדש.

בניגוד למודלים אחרים בהם יש מעט מאוד חברים המרכזים ומתפעלים את המיזם, "הרשת" הינה מודל של קהילה רחבה, כלומר, כל מי שחפץ לקחת חלק ב"רשת"- מוזמן. ואכן, לא מעט צעירים וצעירות, בוגרי תארים ותושבים מקומיים, בוחרים לקחת כיום חלק ב"רשת". או יותר נכון, כ-700 אנשים חברים פעילים ב"רשת", ומעגל החשיפה העירוני של הפרויקט הוא מעל ל-3,000 אנשים. כמו כן, בניגוד למרכזי צעירים בערים השונות, כמו מרכז "סטארט אפ" בבאר שבע, שנותנים שירות לצעירים, שמתעניינים במסלולי לימודים, מלגות או בהצעות עבודה, "הרשת" מנסה ליצור קבוצה שיודעת לייצר לעצמה את אותו מענה. "זו קהילה גדולה שאתה חבר בה, אתה יוזם בה ומה שאתה מייצר בה זה מה שיהיה בה- ועל זה היא נשענת" אמר מתן.

לכאורה נשמע כי כל מהות "הרשת" היא לתת מענה לאותם סטודנטים שיוצאים מהבועה הסטודנטיאלית האופיינית לאוניברסיטת בן גוריון, ולהכניס אותם למעין בועה חדשה, סטודנטיאלית לא פחות. אך ההיפך הוא הנכון. מחצית מהפעילים שלוקחים חלק ב"רשת" הינם צעירים וצעירות תושבי העיר, שחשים גם כן בצורך בקהילה חברתית עוטפת בשלב שהם נמצאים בו בחייהם. "אנחנו מדברים על צעירים באופן כללי. חס וחלילה שנהיה הבועה הפוסט-סטודנטיאלית. יש פה המון מחשבה על איך מכניסים ל"רשת" גם צעירים באר שבעים, גם בוגרי אוניברסיטת בן גוריון, גם בוגרי מכללת סמי שמעון, לכדי מקשה צעירה עירונית אחת. אנחנו לא ה'בן-גוריונים' שממשיכים להתבדל עם עצמם" אמר מתן.

אבל אתה לא מרגיש שההמשך של הבועה הסטודנטיאלית הוא תהליך שקורה מעצמו? יש הרבה "פוסט-בן גוריונים" שלוקחים חלק ב"רשת".

מתן: "כמובן שיש. זה מבורך. שיבואו! אבל חשוב להבין שיש גם הרבה באר שבעים שלא קשורים לבן גוריון שלוקחים חלק ב"רשת". באופן כללי אני לא סובל קטגוריזציה. אני חושב שנוח לנו במוח שלנו להגדיר אנשים כדי לקטלג, שזה בסדר, אבל הקטגוריות מייצרות הפרדה מלאכותית, למרות שמדובר באותה קבוצה עם אותם מאפיינים. בכוונה בחרנו בטרמינולוגיה "רשת עירונית של צעירים". "הרשת" מושתתת על עשרות ומאות אנשים שרוצים לקחת חלק פעיל בעיר".

איך מייצרים את האיזון בין מקומיים ללא מקומיים שבחרו להישאר בעיר?

מתן: אנחנו עובדים בצורה מאוד רחבה- אנחנו עובדים עם חברת סטארט אפ, שזה המרכז הצעירים העירוני, אנחנו עובדים גם עם בוגרי אוניברסיטת בן גוריון, אנחנו עושים סיורים שבעקבותיהם מגיעים אלינו אנשים חדשים... כל זה כדי לא להיות קטגוריים. עשינו הרבה כדי לשבור את התבניות האוטומטיות שאנשים יכולים להלביש עלינו".

ומה מיוחד בבאר שבע שבחרתם דווקא בה להקים את "הרשת"?

מתן: "שתי הסיבות שלי לזה הן שבבאר שבע יש תחושה חמה, של אנשים חמים ואוהבים, ושבאר שבע היא עיר מאוד מאפשרת. זה מקום לא מוגמר. כלומר, אם תלכי לירושלים או לתל אביב את מקבלת "חבילות" מוכנות. אם את אוהבת- תקני את זה. באר שבע זו סביבה מתפתחת, יש הרבה מקום להשפיע ולייצר מציאות שהיינו רוצים. צורת החיים פה היא יותר קהילתית מצד אחד, אבל מצד שני היא לא קומונה אלא משהו רחב".

רובין: "אני מרגיש שהקלישאה הזו של "בירת ההזדמנויות" היא הרבה מעבר לקלישאה. זאת עיר שמאפשרת לנו הזדמנויות גם מרמת העירייה ובכלל עם כל הגופים שפועלים פה. יש קסם מאוד מושך, שקשור גם למרקם האנושי. יש פה אווירה של שיח פתוח, יש פה הרבה לאן להתקדם יחד עם העיר, וחשוב לי גם לעשות את החיבורים החברתיים האלה, כדי שבסוף תהיה לי מסגרת, ופה זה מתאפשר".

מה הקושי העיקרי שנתקלתם בו בדרך? אתם מרגישים שיש מקומיים שחשו מעין "יומרה" מצדכם?

מתן: "אני חייבת להגיד שאני די מופתע לטובה. היו אנשים שהעירו לנו על העניין של ה"בועתיות", אבל אחרי שמראים להם את המציאות הסטיגמות נשברות. הקושי הגדול שלנו הוא יותר ארגוני- ההצטרפות המאסיבית של אנשים ל"רשת" דורשת מאיתנו יותר".

דרך אילו פלטפורמות יכולים צעירים וצעירות להצטרף ל"רשת"?

מתן: "כיום יש דף פייסבוק שנקרא "הרשת: באר שבע", שם אפשר לעקוב אחרי הפעיליות שלנו ולהיות חשופים להכל. בנוסף, פעם בשבועיים אנחנו שולחים ניוזלטר למעגל של כ-3,000 אנשים, שמפרט על בדברים שקורים ב"רשת". הוצאנו תוכניית קיץ עם כל הפעילויות שמפרטת על כל המפגשים והפעילויות והחוגים שאנחנו עושים, ואז אפשר לבוא לאחד המפגשים ולהכיר אותנו".