"רק רוצה לדעת מי האחים שלי"

שחר לוי נולדה בסורוקה לפני 23 שנים, שם ננטשה על ידי אמה כאשר זהות אביה אינה ידועה. בגיל ארבעה שבועות נמסרה למשפחת אומנה שלאחר 11 חודשים הפכה למשפחה המאמצת שלה איתה היא נמצאת עד היום ולצידה הקימה משפחה משלה, כאשר כיום שחר נשואה. 

אולם, חייה של שחר מעולם לא היו שלמים, בגיל 20 היא הרגישה שזה הזמן לפתוח את תיק האימוץ שלה ולאחר חששות רבים ניגשה לשירות למען הילד, שם החל לדבריה סיפור החיפוש שלה אחר משפחתה, סיפור שלא הגיע לסיומו עד היום.

"תמיד ידעתי שאני ילדה מאומצת זה לא היה משהו מוסתר או מבייש, גדלתי לתוך זה, זה נושא פתוח בבית הכל בשקיפות ממש. כשהתבגרתי חשבתי לפתוח את תיק האימוץ אבל בגיל 18 זה עדיין היה נראה לי משהו שגדול עליי והמתנתי, פתאום בגיל 20 הרגשתי שאני מוכנה ושאני חייבת לעשות את זה, אז בשנת 2017 פתחתי את תיק האימוץ שלי ובעצם באותו יום שפתחתי את התיק נודע לי שיש לי שני אחים שנולדו בשנת 89 ו-91 בבית החולים סורוקה בבאר שבע" סיפרה שחר לבאר שבע נט.

בשלב זה הסיפור רק החל להסתבך, בשירות למען הילד לא אפשרו לשחר לגלות את זהות אחיה בטענה לחיסיון, אך פרטי האם הביולוגית נמסרו לה והמידע שקיבלה טלטל את עולמה. "עם פתיחת התיק נודע לי שהאמא הביולוגית שלי ילידת 73, הייתה נרקומנית בזמן שהייתה בהיריון איתי ומיד לאחר הלידה השאירה אותי בבית החולים ונעלמה, בגיל ארבעה שבועות ההורים המאמצים שלי לקחו אותי כמשפחת אומנה, ואחרי 11 חודשים קיבלו צו אימוץ. כל ה-11 חודשים האלה מסתבר שסבתא שלי נלחמה בשירות למען הילד, כדי לקבל עליי את האפוטרופוס, אך בית המשפט לא אישר זאת".

עם המידע שקיבלה שחר היא החלה לחפש את בני משפחתה בדרכים אלטרנטיביות דרך הרשתות החבריות, שם פרסמה פוסט ובו כתבה: "אשמח שתשתפו!!!! בבקשה תעזרו!!! מחפשת את שני האחים שלי נולדו בבאר שבע בבית החולים סורוקה אחד נולד בשנת 91 השני נולד בשנת 89 שני האחים שלי גדלו אצל דוד שלהם ביחד. הם צריכים להיות בני 30 ו 28 ממוצא מרוקאי גדלו בבאר שבע לא יודעת איפה הם היום אשמח שתשתפו וכול מידע הכי קטן שיש אשמח שתגידו!!! זה חשוב לי ממש ואלה כול הפרטים שיש לי כרגע בתקווה שאצליח למצוא עוד מידע!!! אם אין לכם מידע שתפו אולי למשהו אחר יהיה מידע מסוים תודה רבה".

על דברים אלו הוסיפה שחר לספר כי "השירות למען הילד לא מוכן לספק לי שום מידע מעבר למידע המאוד דל שמסרו, הם אומרים שזה חוק במדינת ישראל ושרק פנייה מצדם תאפשר קשר, אבל אחים שלי הם לא מאומצים אז אין כל סיבה הגיונית לחיסיון הזה. אם אני אמשיך להמתין אני בחיים לא אמצא אותם, כי אין להם תיק בשירות למען הילד, הם לא מאומצים".

כמו כן, עם המון תהיות וחששות מספרת שחר: "אמרו לי שאם אני רוצה קשר עם המשפחה שלי אני צריכה לפנות לעובדת הסוציאלית והיא תיצור קשר עם השירות למען הילד והם יעשו את כל התהליך, אבל הם לא מוכנים לומר לי אם היא עדיין באותו מצב בו היא נטשה אותי, אם זה לא יסכן אותי ליצור קשר, פשוט שום מידע מעבר. בהתנהלות הזאת השירות למען הילד פשוט מקשה על ילדים מאומצים כמוני, אני רק רוצה לדעת מי האחים שלי".

על מחיר החשיפה אמרה שחר: "נכון, מדובר בחשיפה קשה, אבל אני כבר לא יכולה לשבת בשקט, אני אעשה הכל שהשירות למען הילד יבין שאני ועוד הרבה מאומצים כמוני כבר לא ילדים ואנחנו רוצים לפגוש את האחים שלנו".  

אם אתם מזהים את פרטי המשפחה או חושבים שיש לכם דרך לסייע לשחר אנא פנו אליה במייל: [email protected]

משרד העבודה והרווחה מוסר בתגובה:

"לצד ההבנה לרצון של שחר למצוא את אחיה הביולוגיים, על-פי סעיף 30 לחוק האימוץ, המאומץ רשאי לקבל את 'פנקס האימוץ' ששם מצוינים פרטי ההורים הביולוגיים והמפגש עם יתר חברי המשפחה חייב להיעשות דרכם בלבד. השרות למען הילד מחויב לפעול בהתאם להוראות החוק ולפיכך לא ניתן לפנות לבני משפחה אחרים שלא דרך ההורים הביולוגיים. נציין כי לכל אדם שמורה הזכות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה".