צל"ש השבוע: חטיבת הרדמה וטיפול נמרץ בסורוקה בראשות פרופ' אלכסנדר זלוטניק

$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('80205658-fbd8-4136-a2b6-aaffb8edbe54','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,true,33743,'Image','');},7],[function() {setImageBanner('80205658-fbd8-4136-a2b6-aaffb8edbe54','/dyncontent/2024/3/21/f5c6fbf4-2749-4549-8c62-2139dbde48d2.jpg',17667,'עע יעדים 0324 אייטם',525,78,true,33743,'Image','');},7]]);})

הם נמצאים בכל מקום בבית החולים- בחדרי הניתוח, בטיפול נמרץ, בחדרי לידה, במחלקות הילדים ובשלל פרוצדורות רפואיות בכל התחומים. צל"ש השבוע הולך לרופאי חטיבת ההרדמה וטיפול נמרץ במרכז הרפואי סורוקה, בראשות פרופ' אלכסנדר זלוטניק

פעמים רבות מטופלים בבית החולים לא מודעים לעשייה של המרדימים ולחשיבותם בטיפול בחולה: בהכנה, במהלך ואחרי הניתוח. צוות חטיבת הרדמה  וטיפול נמרץ פועל בכלל התחומים הרפואיים וחשיבותו בהצלת חיים ובסיוע בהתמודדות עם כאב, חיונית לתפקוד הרציף של בית החולים ולמטופלים. על כן צל"ש השבוע של 'באר שבע נט' הולך לחטיבת הרדמה וטיפול נמרץ של המרכז הרפואי סורוקה, בראשות פרופסור אלכסנדר זלוטניק, מנהל מחלקת הרדמה ויו"ר החטיבה להרדמה וטיפול נמרץ.

"עוד בתור סטודנט לרפואה ברוסיה למדתי שנים במחלקת טיפול נמרץ והרדמה, וצברתי ניסיון בתחום", סיפר לנו פרופ' זלוטניק, "הגעתי לסורוקה להתמחות בטיפול נמרץ ולא חשבתי יותר מידי, ההחלטה להיות רופא מרדים הייתה פשוטה עבורי". ואכן לפרופ' זלוטניק ניסיון של 20 שנים בחטיבת ההרדמה. הוא בן 49, עלה מאוקראינה וחי כאן בבאר שבע בשני העשורים האחרונים. הוא הספיק לעשות השתלמות גם בבית חולים בסיאטל במשך שנה, עשה דוקטורט בתחום הגנת המוח ובחמש השנים האחרונות מנהל פרופ' זלוטניק את חטיבת ההרדמה וטיפול נמרץ בבית החולים.

חשיבותו של הרופא המרדים בשגרה היא מכרעת. הרופא בודק חולים המיועדים לעבור הרדמה לצורך ביצוע ניתוחים, פרוצדורות, פעולות פולשניות וטיפולים אחרים הכרוכים בכאבים או בסיכון של הפרעה בתפקודים החיוניים. הוא מעריך את סיכון הפעולה ואת מוכנותו של המטופל לעבור אותה, ונותן הוראות לביצוע בדיקות וטיפולים לקראת הפעולה. עם סיום ההרדמה הרופא המרדים מטפל בחולה בחדר ההתאוששות עד להתייצבות מצבו. בזמן הניתוח עצמו, משגיחים על חייו של המנותח שני רופאים מרדימים ולעתים אף שלושה - הם מטפלים בו במתן תרופות במינון מדויק, בייצוב לבבי ונשימתי בעזרת נוזלים ותרופות ובמעקב אחר מצבו באמצעות פרמטרים שונים כגון לחץ דם ודופק. כמו כן, רופאי החטיבה להרדמה עוסקים בטיפול בחולים בתקופה שסביב הניתוח, בטיפול נמרץ ובטיפול בכאב.

קרדיט דוברות סורוקה

ספר על עבודת רופאי המחלקה בימי שגרה

"אנחנו עושים את כל ההכנות והבדיקות סביב ניתוחים, החל מבדיקת טרום ניתוח ובחירת סוג ההרדמה והכנה לניתוח. אנחנו נמצאים שם גם בחדר הניתוח וגם לאחריו. יש קשר ישיר בין מחלקת ההרדמה ומחלקת טיפול נמרץ, אנחנו עובדים כאמור גם בחדרי הניתוח וגם באתרי חוץ- איפה שיש צורך בהרדמה או בטשטוש אנחנו שם. אם זה למשל בבדיקות כמו MRI, CT, אנגיו, גסטרו, צנתורים ועוד, בטיפולים אצל ילדים או בחדרי לידה. אנחנו תמיד מעורבים וזה דורש מיומנות גבוהה. רופאי הרדמה עובדים גם בטיפול נמרץ וכעת גם ביחידה לטיפול נמרץ קורונה".

כיצד העשייה שלכם כרופאים מרדימים השתנתה בעקבות הקורונה? מהם האתגרים בתקופה זו?

"לאורך כל תקופת הקורונה אנחנו מסייעים בכל הזדמנות, כעת היחידה לטיפול נמרץ קורונה בבית החולים מנוהלת על ידינו בחטיבת ההרדמה וטיפול נמרץ. זה אתגר בשבילנו כי היינו צריכים להוסיף בבת אחת רופאים נוספים, ובאמת כל הצוות התגייס ונענה לצורך, כולם עובדים מאוד קשה. אז בהחלט יש עומס גדול אבל חשוב לציין שאנחנו מסייעים בקורונה בלי לפגוע בפעילות שלנו בשגרה. כל הרופאים המומחים במחלקה התגייסו ועושים גם תורנויות לילה, מסייעים למתמחים וזה לא מובן מאליו. כרגע ביחידה לטיפול נמרץ קורונה יש 17 מיטות והיא מתמלאת, כך שיתכן ונאלץ לפתוח מחלקה נוספת שתהיה באחריותנו אבל גם עם זה נתמודד ונעזור במה שצריך. לבצע ניתוחים למטופלי קורונה זה לא פשוט כי אנחנו צריכים לעבוד בתנאים פיזיים מאתגרים, תחת מיגון מלא אשר מקשה עלינו בעיקר כשיש צורך בביצוע פרודצורות מורכבות ועדינות".

 

לצד האתגרים הרבים בעשייה היומיומית, פרופ' זלוטניק מתייחס גם לשיפורים שנעשו בחטיבת ההרדמה בשנים האחרונות אשר מייעלים את השירות עבורנו המטופלים. כך למשל הוא מתייחס לחשיבות של מתן אלחוש ליולדת בחדר לידה באופן המהיר ביותר. מדובר באלחוש כגון מתן אפידורל לנשים שנמצאות בהליך הלידה על מנת להקל על כאבן ולסייע להן. "עשינו את כל המאמצים כדי לשפר את השירות הזה, הגדלנו את כוח האדם ושינינו את סגנון העבודה כדי להיות יעילים יותר. חטיבת  ההרדמה עשתה קפיצת מדרגה גם במתן טיפול לילדים שזקוקים למשל לטשטוש או הרדמה: הוספנו גם כוח אדם לחטיבת הילדים והם מקבלים את השירות הכי טוב שיש, זו גאווה שלי ושל החטיבה כולה".

אתה חווה במסגרת העבודה שלל אירועים- ספר לנו על אירוע שזכור לך במיוחד וריגש אותך

"יש המון דברים שמרגשים, אבל יש סיפור זכור במיוחד. בתקופת ההתמחות שלי, רופאים מהחטיבה שלנו עבדו גם בניידות טיפול נמרץ של מד"א. עבדתי בתור מתמחה והבאתי לבית החולים אישה מבוגרת עם שבץ מוחי. פתאום ביציאה מבית החולים אני שומע ברשת הקשר של האמבולנס על מקרה של ילד שנמצא ברחוב וינגייט ביציאה מבית החולים, שהפסיק לנשום, מיד אמרתי שאנחנו מגיעים לשם תוך דקה. ראיתי סבתא מחזיקה ילד בידיים שלה שכבר שינה את צבעו ובמצב של דום לב... טיפלתי בו והוא חזר לחיים, הבאנו אותו לטיפול נמרץ ילדים ותוך כמה ימים הוא התאושש. זה היה סיפור משמח. ואז פתאום אחרי חצי שנה הגעתי לבדוק ילדים לקראת ניתוח אף אוזן גרון והם סיפרו על ילד שלפני חצי שנה עבר דום לב וישר זיהיתי אותו ואת המשפחה. הם בכו והתרגשו כל כך להבין שאני אותו רופא שהציל את החיים של הילד שלהם, זה היה מאוד מרגש. כיף לראות שאנשים מודים לנו על העשייה, יש סיפורים שמרגשים אותי בעבודה שלי ואני זוכר אותם עד היום".

לפעמים אנשים לא מבינים את חשיבות עבודתם של הרופאים המרדימים- ספר מדוע תפקידכם חשוב כל כך בטיפול בחולים?

"זה מקצוע מאוד לא פשוט, הוא דורש ידע בתחומים שונים של רפואה, אנחנו לוקחים חיים של בן אדם לידיים שלנו ברגעים מסוימים, זה דורש הרבה הבנה וניסיון. אנחנו צריכים כמובן להכיר את תחום הכירורגיה ברמה טובה, להבין סוגי מחלות וסוגי הרדמה שמתאימים לכל סיטואציה. אלה פרטים קטנים שיכולים להשפיע על התפקוד של אותו גוף במהלך הניתוח ואחריו, זה מקצוע שדורש הבנה, ידע רחב גם במערכת הנשימה. אצלנו בסורוקה הצלחנו ליצור תנאים מעולים להתמחות בהרדמה ובוגרים של בתי ספר לרפואה עומדים בתור כדי להתקבל להתמחות אצלנו וזה לא מובן מאליו. יש הרבה בתי חולים בהם יש מחסור אבל כאן השקענו בשנים האחרונות ואנחנו קוצרים את הפירות. זה מקצוע קשה עם התמחות ארוכה של חמש שנים, דורש השקעה רבה, אבל זה שווה את זה. תחום ההרדמה הוא אחד החשובים בבית החולים כי בלי הרדמה שום דבר לא יעבוד, לא חדר ניתוח או חדר לידה, בכל פעולה יש צורך בהתערבות שלנו ולכן התפקיד שלנו חשוב כל כך. חשוב להדגיש שאצלנו יש כ-85 רופאים, גם מומחים וגם מתמחים, וזה אולי נשמע המון אבל בהתחשב בכמות העשייה זה לא הרבה. במרכז הארץ יש מספר בתי חולים גדולים והפעילות מתחלקת ביניהם, כאן בסורוקה אנחנו מכסים שטח גיאוגרפי ענק של כל הדרום ויש המון פעילות כל הזמן".

מה היית רוצה להגיד לכל צוות המחלקה שלך?

"אני רוצה להגיד שאני מאוד מודה וגאה שיש לי את הזכות לעבוד עם האנשים האלו ואני מודה להם שהם נותנים מענה לכל בעיה שעולה. בחטיבת ההרדמה יש אנשים חזקים, אנשים שמוכנים לתרום ומשקיעים בעבודה, הם מתייחסים למטופלים ועושים את העבודה שלהם בצורה נהדרת, ברמה מקצועית מאוד גבוהה ואני מוריד את הכובע בפניהם. כולנו עובדים קשה ואני מאוד מעריך ומודה להם".

התחלנו שנה חדשה- מה תרצה לאחל לכל הקוראים הבאר שבעים לשנה החדשה?

"אאחל שנה טובה לכולם ובריאות כמובן. אני רוצה לנצל את הכתבה ולקרוא לאנשים לצאת ולהתחסן. ממבט מבפנים על מחלקות הטיפול הנמרץ קורונה מי שלא התחסן קיבל את המחלה קשה יותר וחבל. ברמה האישית אני ממליץ ומעודד להתחסן כדי שנשמור על עצמנו ולא נגיע למצב של מחלה קשה או חלילה מוות. אצלנו גם כל הרופאים מחוסנים הכי חשוב לשמור על הבריאות שלנו".

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('a6df2e33-159b-4376-b768-a17e9fdc8b28','/dyncontent/2024/4/10/1ce44408-1dd9-411b-b3d9-da123a2ff67c.jpg',17729,'עזריאלי 0424 אייטם',525,78,false,33745,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה