נאיר את פרשת השבוע - תולדות
19.11.20 / 20:30
עשיו חוזר לביתו עייף ומותש מהמלחמה נגד נמרוד ומריח ניחוחות של בישול, הוא הולך בעקבות הריח עד שמגיע לסיר מרק העדשים שיעקב אחיו התאום בישל. הוא פותח את פיו ומסמן ליעקב קדימה... שפוך את כל הסיר אל תוך הפה שלי.
יעקב מוכן, אך בתנאי שימכור לו את הבכורה (שהוא יהיה הבכור במשפחה) עשיו כבר רעב, מפנטז על המרק, מגיב בזלזול לבכורה ומסכים לעסקה. וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב מִכְרָה כַיּוֹם אֶת בְּכֹרָתְךָ לִי. החלטה גורלית שעלתה לו בעתיד. בעבור נזיד עדשים הוא הפסיד את הירושה להמשיך את שושלת אברהם אבינו והפסיד ליעקב את ברכת יצחק אביו לברכה, לשפע ולהיות העם הנבחר.
הסיפור הזה פוגש כל אחד ואחד מאיתנו כמעט תמיד, אין יום שאנחנו לא מוצאים את עצמינו ברגע של קבלת החלטה, האם לבחור לפי הרגש או השכל, האם להגיב מתוך אינסטינקט או מתוך איפוק ומחשבה, האם לחשוב על ההנאה הרגעית העכשווית או על השכר העתידי.
אם עשיו היה נותן לשכל לשלוט לו על הרעב, הוא היה מתעשת על עצמו ונזכר שיש בידיו זהב ושאין שום היגיון להמירו בנזיד עדשים ואז זרעו היה העם הנבחר ולא זרע יעקב.
הפרשה נותנת לנו טיפ קטן לחיים - אל תהיו עשיו. תנו מקום לרגש אבל שתמיד השכל יוביל אתכם, כי כאשר אנו פועלים מתוך תאווה מסויימת, ההנאה אמנם מיידית, אך היא חולפת ולא נשארת איתנו ולעומת זאת כשאנו פועלים מתוך ערכים ואיפוק, אנו אמנם מפסידים חוויות, אך קוצרים פירות בהמשך ולטווח ארוך מאוד.
זה טיפ שאני לוקח אותו איתי מתוך הפרשה ואתם מוזמנים להעביר את זה הלאה.
כניסת שבת: 16:20
יציאת שבת: 17:24
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
