"מדובר בהטעיה צרכנית תוך ניצול מצוקתם של אבלים בשעתם הקשה"

בימים אלה הוגשו שתי תביעות ייצוגיות על סך כולל של כ-3 מיליון שקלים נגד המועצה הדתית בבאר שבע וכנגד חברת הקבורה האזרחית מנוחה נכונה באר שבע בטענה כי הן גובות בניגוד לחוק, בין 500 ל-600 ₪ מקרובי נפטרים עבור התקנת יסוד למצבה. יסוד זה הוא רשת של קורות בטון, יצוקות בתוך הקרקע המהוות את גבולות הקברים, עליהן יבוצעו המצבות לאחר הטמנת הנפטרים.

התביעה נגד מנוחה נכונה הוגשה לבית המשפט המחוזי לוד, ואילו התביעה הייצוגית המנהלית נגד המועצה הדתית בבאר שבע הוגשה לבית המשפט המחוזי באר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים. התביעות הוגשו באמצעות עו"ד נריה הרואה, חבר בוועדה לתובענות ייצוגיות בלשכת עורכי הדין.

התביעה נגד מנוחה נכונה הוגשה בשמה של עולה מאוקראינה בת 31 שסבה נפטר בבי"ח סורוקה בבאר שבע. כשביקשה לתאם את שעת הקבורה התבקשה להביא לטקס 500 ₪ במזומן. בא כוחה עו"ד נריה הרואה מציין בתביעה כי הצעירה הייתה במצוקה רגשית ללא כל יכולת להתנגד, להתווכח, או בכלל לתהות על פשר הדרישה שכן מדובר בפטירה של אדם קרוב מאוד. בתום טקס הקבורה, בעוד הקברן מלווה את המשפחה בדרכה אל מחוץ לבית העלמין, עצר הקברן וביקש תשלום על סך 500 ₪ במזומן. באותו רגע כל שרצתה הצעירה הוא לסיים את אירוע הקבורה בצורה מכובדת ובלי אי נעימויות או ויכוחים. בקבלה צוין כי התשלום הוא עבור "יציקת בטון".

במקרה אחר, א' ביקשה לקבור קבורה יהודית את אמה. היא פנתה לחברה קדישא באר שבע על מנת שתבצע עבורה את שירותי הקבורה ללא עלות בהתאם לזכותה לפי חוק. ואולם, בחברה קדישא דרשו ממנה לשלם 600 ₪ כתנאי לקבורה, בניגוד גמור לדין. בתה של א' שאלה את הפקידה בחברה קדישא, מהן ההשלכות במידה ולא ישלמו, והפקידה ענתה כי אם לא ישלמו, לא ניתן יהיה לקבוע את הקבורה.

מיותר לציין שא' ובתה היו מאוד מטולטלות רגשית, שכן מדובר בקבורה של אדם קרוב מאוד, ותחת הקושי הזה לא היה בהן כל כוח או יכולת להתווכח עם המועצה הדתית. כל שהן רצו זה לסיים את סידורי הקבורה בצורה מכובדת ומבלי ויכוחים לא נעימים ומועקה רגשית נוספת. ללחץ האמור, התווסף אף הלחץ הנוגע לקביעת מועד קבורה בהקדם, כדי לכבד חברים ושכנים שרצו להגיע ללוויה, ולכן הן לא רצו לגרום לעיכובים נוספים, אלא רק לתאם את שעת הקבורה ולצאת משם. בלית ברירה, א' שילמה לפקידה 600 ש"ח במזומן והפקידה נתנה לה קבלה בגין התשלום. רק בשלב מאוחר יותר ראתה א' כי כלל לא מדובר בקבלה על שם המועצה הדתית, אלא חשבונית מס קבלה של עוסק מורשה מתחום הפיתוח והשיווק.

בא כוחה עו"ד נריה הרואה טוען בתביעה כי מדובר בהטעיה צרכנית בכך שחברת קדישא ומנוחה נכונה גובות תשלומים כתנאי לקבורה, תוך ניצול מצוקתם של אבלים בשעתם הקשה ביותר.

בתביעה נטען כי על פי סעיף לפי סעיף 266 הביטוח הלאומי משנת 1995 ועל פי תקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), התשל"ו-1976 כל גוף המורשה לפי חוק שירותי הדת היהודיים לעסוק בקבורת נפטרים, לא יגבה ולא ידרוש בקשר לקבורה, במישרין או בעקיפין, כל תשלום, לרבות אגרות שירותים לפי חוק שירותי הדת. הגדרת הקבוצות הייצוגיות: "כל מי ששילם בשנתיים האחרונות /או 7 שנים האחרונות (תלוי אם מדובר בחברת קבורה נכונה או חברה קדישא באר שבע) או למישהו מטעמן, תשלומים שלא הותרו במפורש בתקנות הביטוח הלאומי (דמי קבורה), תשל"ו-1976".

בעניין זה יצוין כי הן תשלום לקבלן המצבות עבור "יציקת בטון" והן תשלום ישירות לחברה לענייני קבורה וכל צורה אחרת של גבייה בגין "יציקת בטון" – אסורים לפי דין. מחובתה של החברה לענייני קבורה לבצע בעצמה בהתאם לתקנים ולמפרטים. לחברות הקבורה ישנם הסכמים עם הביטוח לאומי המבוססים על חוק שירותי דת וחוק הביטוח הלאומי ובהם נקבע כי התשלומים מהמוסד לביטוח לאומי מועברים לחברות לענייני קבורה, בתנאי שהחברות לא תגבנה בגין הקבורה כל תשלום שלא הותר במפורש, במישרין או בעקיפין.

כאן המקום לציין כי חברה קדישא באר שבע ומנוחה נכונה הם הגורמים היחידים המבצעים קבורה ללא יהודים וליהודים בבאר שבע המבקשים קבורה ואין להם אלטרנטיבה אחרת. כמו כן, חשוב לציין כי לחברת הקבורה מותר על פי חוק לגבות תשלום עבור קבורת נפטר שלא התגורר בעיר, התגורר באורח קבע בחו"ל, מבקש טקס קבורה או תכריכים מיוחדים למשל, אך גם במקרים אלו אסור לה לגבות עבור יסודות הקבר.

גם מבקר המדינה התייחס לסוגיה זו בדו"ח הביקורת שלו על המוסד לביטוח לאומי שפורסם בחודש מרץ השנה. בדו"ח נכתב בין היתר כי "משרד מבקר המדינה מעיר לביטוח הלאומי כי אסור לגופי הקבורה לגבות במישרין או בעקיפין תשלום עבור יסודות מצבה בחלקות פטורות, יהיה אשר יהיה הגורם שממנו ייגבה התשלום; שכן גבייה מקבלני המצבות עשויה לגרום, בסופו של דבר, לגלגול ההוצאה על המשפחות. על ביטוח לאומי לבחון את עמדתו בכל הנוגע לכספים שגובים גופי הקבורה בעד יסוד מצבה ולשקול אם גופים אלה עומדים בתנאי ההסכם בעניין זה".

"משרד מבקר המדינה מציין כי בחקיקה נקבע שאין לגבות כספים מהציבור בעד הקמת מצבות, אלא אם כן השר לשירותי דת יקבע את תעריפי הקמתן, בהתייעצות עם שר הרווחה. השרים לא קבעו תעריפים כאמור, ומכאן, למועד סיום הביקורת אסור לגופי הקבורה לגבות מהציבור כספים בעד הקמת יסוד מצבה." סכומן של שתי התביעות יחדיו הוא למעלה מ-3 מיליון ₪ והן מתייחסות לקבורות של כ-3700 נפטרים.

תגובת חברת 'מנוחה נכונה באר שבע':

"מנוחה נכונה באר שבע פועלת במדוייק עפ"י החוק ואינה גובה מהמשפחות סכומים כלשהם עבור השירותים שהיא נותנת. נושא בסיס בטון למצבה אינו כלול בסל הקבורה של המוסד לביטוח לאומי ועל פי החוק קבלן המצבות הוא שמשלם לחברות הקבורה עבורו, קבלן המצבות הוא שגובה את זה מהמשפחה כחלק מהמצבה שהוא בונה להם. לצערי כל הפניות שלנו למשרד לשירותי דת ולמוסד לביטוח לאומי לכלול את הרכיב הזה בתוך סל הקבורה נתקל בהתנגדות באשר ישנו פסק דין מלפני עשרות שנים המונע את זה. כאמור אנחנו פועלים בדיוק בהתאם לחוק ולהנחיות המשרד לשירותי דת והמוסד לביטוח לאומי המורים לנו לגבות את התשלום מקבלן המצבות אשר גובה אותו מהמשפחות במסגרת המצבה שהוא בונה להם".