"מביקור לביקור הבנתי שאני רוצה להישאר בישראל"
01.12.20 / 17:32
שמריה בן אברהם, במקור ריי קולינס, עלה מארצות הברית במסגרת תכנית ״זינוק בעלייה״ של ׳נפש בנפש׳ וקק״ל, בעיצומה של מגיפת הקורונה והתחיל את חייו החדשים במושב באר מילכה סביב הנוף המדברי. בראיון ל'באר שבע נט' הוא מספר: "הקהילה כאן כל כך מיוחדת- אין כמותה בשום מקום אחר בעולם"
"זה היה תהליך ארוך, אפשר ממש לקרוא לזה מסע. ב-2010 חלה נקודת המפנה- אחת השבתות שעשיתי לפני שנים רבות בבאר מילכה הייתה עבורי פשוט כל כך מיוחדת ורוחנית, שזה היה למעשה אחד הניצוצות המרכזיים שגרמו לי לעלות ולעבור את תהליך הגיור", סיפר ל'באר שבע נט' שמריה בן אברהם, "גר פה חבר קרוב שלי כבר שנים רבות, לאחר שעלה מדרום אפריקה. לכן ביקרתי פה מספר פעמים לפני כן ונחשפתי לנגב ולאותה שבת מיוחדת. כשביקרתי באותה שבת הקמנו פה יקב, ממש מאפס. זו היתה הפעם החמישית שביקרתי בארץ – ומאז החלטתי לעלות ולהישאר כאן".
על אף הקשיים שמערימה על כולנו מגיפת הקורונה, יש כאלה שדווקא מנצלים את המצב כדי לעשות שינוי משמעותי בחיים. אדם כזה הוא שמריה בן אברהם, במקור ריימונד קולינס, שעלה לארץ במסגרת תכנית "זינוק בעלייה" של 'נפש בנפש' וקק"ל, בשיתוף משרד העלייה והקליטה, הסוכנות היהודית, ו- JNF-USA. שמריה בן 54 מרוד איילנד ארה"ב, עשה עלייה למושב באר מילכה. ישראל תמיד הייתה בין המקומות המובילים שבהם רצה לבקר, וכאשר ביקר פעם ראשונה ב-2009 ולאחר מכן התנדב בבאר מילכה, הבין שהוא מעוניין להתגייר ולעבור לכאן. הוא לקח שיעורי עברית ויהדות עוד לפני כן, ועבר את תהליך הגיור במרץ 2019 באופן סופי.
בשנת 2009 התנדבת בבאר מילכה, ההתנדבות במושב גרמה לך להבין שאתה רוצה גם לחיות בו?
"כמו שאמרתי הקמנו יקב ממש מההתחלה ועד הסוף ביחד – מערכות ההשקיה, גדר, השתמשנו בשני טריילרים לביצוע התהליך ושתלנו את הכל ממש מאפס. ככל שהזמן עבר מביקור לביקור הבנתי שהגעגוע מדכא ושאני רוצה להישאר בישראל".
מה כל כך מצא חן בעינייך בדרום?
"בביקורים הקודמים שלי אמנם טיילתי כמעט בכל מקום- מרמת הגולן היפהפייה, הגליל, חיפה והכרמל, תל אביב, נתניה ירושלים ועוד- אך כמעט ולא ביליתי בנגב. למעשה רק בביקור השלישי שלי, כשהתנדבתי במושב כאן לשלושה חודשים, זכיתי להכיר את הנגב היטב וגם את חברי הקרוב בועז. הוא גר כאן כבר מספר שנים ורצה לשתול איתי יחד יקב. אני מאוד אוהב את מזג האוויר המדהים פה– אני במקור מסקוטלנד וגדלתי באירלנד, ולאחר מכן גרתי עוד כ-30 שנה בארה"ב, אז מזג האוויר הנפלא פה בכלל מודגש יותר בשבילי".
עלית לאחרונה לארץ בזמן תקופת הקורונה, איך התחושות? היה לך חשוב להשלים את העלייה למרות המגיפה?
"לפני כשנה וחצי, כשהגשתי את בקשת העלייה דרך נפש בנפש, עוד לא פרצה הקורונה. כמובן שכשאתה עובר מצד אחד של העולם לצדו השני מדובר בשינוי גדול. אבל ברגע הגשת הבקשה הייתי כל כך מאושר. לא היה אכפת לי, ולא ראיתי שום הגיון בלדחות את העלייה בגלל המגיפה. זה רק העלה אתגר נוסף, אבל סמכתי על כך שיש לי חברים טובים פה בארץ".
מה אתה הכי אוהב בלהיות ישראלי? איך החיים כאן בארץ עד כה?
"אני אוהב את הכל, במיוחד את מזג האוויר החמים. תמיד יש עבודה לעשות ביקב – אם זה מכונות לתקן ולשפר, או להחליף דברים. בנוסף, אנחנו מטפלים גם בכל מיני תהליכי הפקת שמנים מפרחים כמו לבנדר, שיש להם לאחר מכן שימושים רבים. הדבר האהוב עלי ביותר בלהיות ישראלי הוא שאני סביב חברים כל כך טובים שהם כמו משפחה בשבילי. הקהילה כאן כל כך מיוחדת – אין כמותה בשום מקום אחר בעולם. הכל מבוסס על קהילתיות ומשפחתיות, זה מאוד ייחודי בעיניי".
על תכנית ״זינוק בעלייה״ של ׳נפש בנפש׳ וקק״ל –
״קק״ל גאה להיות שותפה, ביחד עם ארגון "נפש בנפש״, בפרויקט לאומי לעידוד העלייה וההתיישבות בנגב ובגליל", אמר רוני ויניקוב, מנהל החטיבה לגיוס משאבים בקק״ל, "קק״ל חרטה על דגלה ערכים של דאגה וסיוע לתושבי הפריפריה וחיזוק ההתיישבות בנגב ובגליל. העולים החדשים מחזקים את הפריפריה ותורמים רבות לחוסנה של מדינת ישראל״.
הרב יהושע פס, מייסד ומנכ"ל "נפש בנפש" הוסיף: "שמנו לעצמנו למטרה את עידוד התיישבותם של עולים חדשים בדרום, בצפון ובבירת ישראל, זאת הודות לקק"ל ושותפינו לדרך. אנו רואים בכך לא פחות ממשימה ואחריות לאומית וזוכים לראות את פירות עמלנו בכל עת, בייחוד לאור הגידול המרשים בהתעניינות בעלייה שאנו עדים לו בחודשים האחרונים. מרגש כל פעם מחדש לשמוע על בחירתם של יהודי צפון אמריקה להגיע ארצה כדי להפריח את השממה ובבניית חייהם, משפחותיהם וקהילתם בנגב".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
