יום הזיכרון מנקודת המבט של האחים השכולים
14.04.21 / 11:20
בשנת 2017 הוקמה עמותת "האחים שלנו", במטרה ליצור קהילה תומכת עבור האחים והאחיות השכולים בישראל. העמותה מקיימת מפגשים פיזיים ווירטואלים יחד עם האחים השכולים על מנת להנציח את אלה שאינם, ולשמוע על רגעי הכאב והשמחה, על ההתמודדות, התקווה והגעגוע. בשבוע האחרון התקיימו מפגשים רבים, ביניהם גם מפגשים בבאר שבע.
השיח סביב השכול במדינת ישראל מייצר מפגש מיוחד אשר חוצה תפיסות, מגזרים, עדות ודתות. סיפורם של האחים השכולים מעולם לא סופר בצורה נרחבת, ולכן קמה העמותה "האחים שלנו". האחים מביאים זווית ייחודית ואישית, חוויות וחלומות משותפים, רגעי שטות והומור, התמודדות בתוך המשפחה והחיים עם התואר "אח שכול", ואת כל אלו משתפים עם המשתתפים במפגשי העמותה.
בשבוע האחרון, התקיים מפגש בבאר שבע, בו צליל ביטון (24), תושבת באר שבע, שיתפה את סיפורה כאחות שכולה למידן ז"ל. מידן נפל בקרב במבצע "צוק איתן", כשפצצת מרגמה שנורתה מרצועת עזה התפוצצה בשטח הכינוס בו שהה. איתו נפלו רב-סמל עדי בריגה, סמל ראשון אליאב אליהו חיים כחלון ורב-טוראי נירן כהן. "כשזה קרה הייתי בת 17 ומידן היה בן 20. מאז שהודיעו לנו על הבשורה אנחנו בקשר עם הצבא והמשפחות ועושים במקום הנפילה אזכרה פעם בשנה" אומרת צליל. "מידן היה חבר ממש טוב, גם כאחות קטנה לא הרגשתי פער במעמד בינינו, היינו יושבים יחד עם חברים שלו, הולכים לים ולקולנוע והרגשתי חלק. לשבעה הגיעו המון אנשים וכולם אמרו עליו שהוא היה חבר טוב. זו התחושה שהוא נתן לאנשים".
צליל משתפת על ההתמודדות שלה כאחות שכולה: "בשלוש השנים הראשונות הייתי במקום של לדאוג לכולם ולהיות החזקה, הייתי מחלקת טישו בימי זיכרון ואזכרות, התנהגתי כאילו זה לא הסיפור שלי. לאחר שלוש שנים התפרצה לי פוסט טראומה, מחשבות וחרדות, עברתי טיפול. ניסיתי כמה שאפשר להמשיך בחיי. כמובן שיש נפילות. יש לילות וימים שהגעגוע צף ומרגישים חוסר מאוד גדול בלב, אבל רוב הזמן חיים רגיל" בשנה האחרונה, החליטה צליל לקחת חלק בפעילות העמותה מתוך רצון לדבר ולשתף.
הבית שאירח את המפגש היה הבית של עמית צור, תושב באר שבע שלוקח חלק בעשיית העמותה כרכז. "זו השנה השנייה שאני לוקח חלק בארגון הזה. התאהבתי בעשייה ובמשמעות, האחים שלנו זוהי משפחה גם עבור האחים והאחיות השכולות וגם עבור המתנדבים". אומר עמית.
"המפגש שהיה ביום שלישי היה מוצלח מאוד. אני מניחה שכולנו היינו בסביבות אותו הגיל, והרגשתי שיש פתיחות. היה לי חשוב לייצר פתיחות ושלא יתביישו לשאול שאלות גם אם זה קשה וחודרני, למזלי זה הצליח" אומרת צליל. "כמשפחה אנחנו חיים בסימן בחירה בחיים, מידן היה דמות מאוד דומיננטי מצחיקה ואופטימית, היה מסמר הערב בכל מקום שהוא הגיע. כמשפחה לקחנו את זה איתנו לדרך. הבחירה להמשיך הלאה, היא אמנם נשמעת קלישאתית ומאוד קשה ליישם אותה ביום יום, אבל הייתי רוצה לשאוף להמשכיות, למקום של אופטימיות".
אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected]
