הגיעה העת לחשבונאות סביבתית

$(function(){setImageBanner('eab88896-634f-4044-a6e4-f5ac3b76ae23','/dyncontent/2024/3/21/f0bff0df-977b-40ad-bfa7-e0143f5efecd.jpg',17661,'רבין 0324 אייטם',525,78,false,33743,'Image','');})

נושאים כמו טיפול בפסולת ובסילוק אשפה עולים אל סדר היום הציבורי בדרך כלל אחרי שמציגים בפנינו צילומים של אשפה בחופי הים, בקבוקי פלסטיק צפים ושקיות ניילון שגורמים לחנק יצורים ימיים, אבל הגיעה השעה לעלות כיתה ולהתחיל להטמיע בתודעת הציבור את המושג של חשבונאות סביבתית.

כותב המאמר הוא ניר בר דוד - מנכ"ל פארק דודאים למחזור וחינוך סביבתי בנגב

חשבונאות סביבתית - איך אנחנו כאזרחים אחראיים ונבונים הצופים פני עתיד ומבקשים מחר טוב יותר לילדינו מבחינה סביבתית – פועלים ביום יום שלנו בצורה נכונה. מפחיתים את הצריכה האישית שלנו, מפגינים דוגמא אישית לטובת הדור הבא ומקווים שגם הנהגת המדינה תפעל להשלים את המלאכה מבחינתה. 

כאן המקום לומר מילה טובה לשרה החדשה לאיכות הסביבה על היוזמה והאומץ להשיק תכנית אסטרטגית חדשה עם יעדים שאפתניים שאם יוגשמו יביאו אותנו אל הסטנדרטים הסביבתיים הגבוהים של אירופה. אבל גם הממשלה וגורמי הרגולציה חייבים בהטמעת ערכי החשבונאות הסביבתית.

עולם הטיפול באשפה עומד על שלוש רגליים. הרגל הראשונה נוגעת לנו האזרחים ולאחריות שלנו להפריד אשפה, להפחית צריכה ולחנך את ילדינו בהתאם.

הרגל השניה מושתתת על אתרי הקצה לטיפול באשפה : מטמנות, אתרי סילוק וטיפול בפסולת. אתרים כאלה יש בשפע במדינה, הם מתחדשים בציוד מעודכן ומיטיבים להפריד בין הפסולות ולתת מענה לכמויות האשפה המיוצרות בארץ.

הרגל השלישית והחשובה – היא המיחזור. 

דודאים צילום חזי נקש

למרבה הצער אפשרויות המיחזור בישראל מצומצמות מדי וכך קורה שאנחנו משקיעים זמן אנרגיה ומשאבים נוספים כדי לבצע הפרדה ומיון של פסולת במקור – רק כדי לשוב ולהטמין את הפסולת יחד או לייצא אותה לחו"ל, ברכה לבטלה ממש.

אמנם בארץ קיימים מפעלי מחזור המייצרים חומרי גלם ממוחזרים לתעשייה ולקבלנים, אך העלויות של תהליך של המחזור יקרות מאוד והמדינה צריכה לתת תמריצים למפעלים הללו או לחוקק חוקים אשר יחייבו מפעלים וקבלנים לקנות חומרים ממוחזרים כחלק מתהליך.

המשמעות של כל זה היא יוקר הטיפול בפסולת, שהוצאותיו מושתות עלינו האזרחים. כי ככל שנוכל למחזר יותר נוכל להוזיל את עלויות הטיפול באשפה.

וכאן מגיע תורה של שרת איכות הסביבה החדשה לפעול כדי לתקן את כשל השוק הזה. צריך לייצר מנגנונים של תמיכה וסיוע למפעלי מיחזור, הן של התעשייה הפרטית והן של גופי המדינה.

כאן יכול לבוא לידי ביטוי הצד הרצוי של הרגלוציה. כי כשמפעל מיחזור מייצר מפסולת ביתית ואורגנית קומפוסט משובח – על המדינה לחייב או לתמרץ לכל הפחות את החקלאים לרכוש את הקומפוסט הממוחזר. זה יגדלי הכדאיות של הממחזר ויוזיל לכולנו את העלויות של הטיפול בפסולת.

ומדוע לא לחייב קבלני תשתית להתמש דווקא בחומרי גלם לתשתית שמיוצרים ומופקעים מפסולת בניין שבמקום לטנף שטחים ירוקים ופתוחים מגיעה למפעל מיחזור מקצועי.

פעולות אלו יסייעו להשלים את מעגל המיחזור ויוזילו את עלויות חומרי הגלם למשתמשים.

כל עוד לא יושלם המעגל הזה, וכל עוד לא נסגל כולנו – המדינה וכל אזרח ואזרח – את התבונה להתנהל מתוך חשבונאות סביבתית -  מדינת ישראל תשאר הרחק מאחור בכל הקשור לשמירה על ערכי איכות הסביבה.

 ניר בר דוד צילום דני מולכו

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('a40605fd-37e1-43a5-8da8-12c8339a026f','/dyncontent/2024/3/17/260ec54c-8061-40bc-b317-3feb9c3dde6a.gif',17630,'סמי 0324 אייטם ת',525,78,false,33745,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה