דוגמה לכולנו: הזוג מרהט שהחליט לאמץ ארבעה ילדים

$(function(){setImageBanner('8f480cbe-5722-46e5-b0c2-1c739c1d028b','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33743,'Image','');})

זוג נשוי מרהט, קיבלו אתמול אות הוקרה מקהילת האימוץ של ישראל. השניים החליטו לאמץ ארבעה ילדים ולהעניק להם בית חם ומשפחה, זאת למרות החששות מצד החברה המוסלמית בה הם חיים

זהו סיפורם של ג' ומ' מרהט אשר קיבלו על כך השבוע (שלישי) אות הוקרה בכנס הארצי של משפחתא, קהילת האימוץ של ישראל. "בחרנו לאמץ ארבעה ילדים ולתת להם סיכוי לחיים טובים יותר. זה לא היה קל – בטח לא בחברה בה אנחנו חיים, אבל זה היה שווה כל רגע. לא רק ששינינו את המסלול של ילדים אלה, הם שינו את חיינו מהקצה עד  הקצה", כך מספרים בני הזוג- ג', בן 44, ומ', בת 43, ערבים מוסלמים מהיישוב רהט על ההחלטה לאמץ ארבעה ילדים.

אנשים מדהימים, עם לב ענק. צילום: פרטי

נשארים ביחד

אז איך הכל התחיל? ג' ומ' הכירו בשידוך משפחתי. הם ראו אחד את השנייה מספר פעמים אבל מספרים שידעו מהרגע הראשון שזו תהיה זוגיות מלווה באהבה. למרות שהקשר ביניהם נולד בשידוך כנהוג בחברה המוסלמית הדתית, האהבה ניצתה ביניהם מהרגע הראשון והם נישאו. שלושה חודשים אחרי החתונה התברר לג', האבא, שיש לו בעיה פיזיולוגית, שמונעת ממנו להביא ילדים לעולם. הוא התייעץ עם קרובי משפחה, שהזהירו אותו שלא יספר למ', אולם החליט לספר לה בכל מקרה. "למרות שנקשרתי אליה, לא רציתי לגרום לה צער שלא תוכל ללדת. הבנתי שאין לי מה להציע לה, ולכן הצעתי לה שנפרק את החבילה. היא אמרה לי: 'בשום אופן אני לא עוזבת. אנחנו בעל ואישה ואנחנו נתגבר על הכל'. זו לא אמירה מובנת מאליה – בטח לא בחברה שלנו", משתף ג'.

אחרי שהחליטו להישאר יחד למרות זאת, שניהם עברו טיפולי הפריה שלצערם לא הצליחו. הם בחרו שלא לפנות לבנק הזרע מכיוון שכמוסלמים זה לא מקובל, לכן המסלול היחיד בשבילם היה אימוץ ילדים. "באיסלם זו לא החלטה פשוטה, ולכן פחדתי מאוד מהתגובות של הסביבה. לשמחתנו, הסביבה קיבלה אותנו ואפילו התייעצנו עם משפחה מרהט שאימצה ילד, ובני המשפחה הפנו אותנו לעובדת סוציאלית בירושלים, שהיינו צריכים לנסוע אליה במשך שנתיים, אבל זה היה שווה כל רגע", נזכר ג'.

עושים טוב

העובדת הסוציאלית הכינה אותם לכך שייתקלו בהתנגדויות לאימוץ, אבל את שניהם זה לא עניין. "אמרתי לעובדת הסוציאלית שאם ירצו או לא ירצו – אני מביא ילד. החלטתי להגיד לבני משפחתי: 'אם אתם מקבלים את הילד, טוב. ואם לא, אני לא מקבל אתכם'", אומר ג'. בכדי לדעת האם מ' וג' עומדים בקריטריונים לקבלת ילד, השניים עברו תהליך ארוך של קורסים וסדנאות רבות. כשהתקרב רגע האימוץ, אותם לא עניין מהו מוצאו של הילד, אולם לבסוף קיבלו ארבעה ילדים ממוצא מוסלמי כמוהם.

בני הזוג מקבלים אות הוקרה מבני סוויל בכנס החמישי של משפחתא, צילום באדיבות משפחתא קהילת האימוץ של ישראל

מה המסר שלכם עבור זוגות אחרים שלא מצליחים להביא ילד לעולם?

מ': "אני רוצה להגיד שמי שלא יכולים להביא ילד, שיאמצו ילד. ככה הם יעשו טוב לילד אחר".

ג': "שיאמצו ילד, כי זה דבר חשוב לעשות משהו טוב לעולם, ושלא יסתכלו אם הוא לבן או שחור. ילד זה ילד. תאמצו כמה שיותר, כי זה ייתן לכם לאהוב את החיים. כל ילד הגיע למשפחה עם בעיה מסוימת, אבל מבחינתנו הם המלאכים שלנו, שום דבר לא היווה עבורנו מכשול. מאוד חשוב שמשרד הרווחה יקיים סדנאות על אימוץ במגזר. אני מסתכל על הילדים שלנו ורואה שהם יגדלו, בעזרת השם, ויהיו אנשים טובים שיעזרו לחברה. אנחנו שינינו את המסלול של הילדים האלה, וכעת אני מקווה שהם יגיעו רחוק בחיים".

כיום, שנים אחרי, בני הזוג מגדלים את ילדיהם באהבה. עוד בדרך לפני כשלוש שנים, עבר ג' אירוע של שבץ מוחי, אולם הוא הצליח להתגבר עליו ולהמשיך בחייו. היה חשוב לבני הזוג לא להסתיר מהילדים את העובדה שהם מאומצים, ומאוד ברור להם שכשהילדים יגדלו הם ירצו לפגוש את הוריהם הביולוגיים. "בסופו של דבר הם יידעו, אז למה להסתיר מהם? אם בגיל 18 הילד יכול לפתוח את תיק האימוץ, אז לפני כן הוא לא בן אדם עם רגשות?", מסביר ג'. הוא מוסיף ואומר כי הם מדברים איתם על כך באופן פתוח, והם יודעים שהם לא באו מהרחם של האימא. "אמרנו להם שהרחם של אימא מקולקל, ולכן אימצנו אותם", משתף ג' בדרך המקורית בה בחרו לספר להם.

ילדים זה שמחה

אין ספק כי בזכות אימוץ ארבעת הילדים, התחזק מאוד הקשר בין השניים, ושניהם מודים כי הילדים המאומצים גרמו להם לאהוב עוד יותר את החיים. "אני אימא רגילה שאוהבת את הילדים יותר מהחיים שלי. כל מה שרציתי זה שיהיו לי ילדים, שהחיים של ילדיי יהיו טובים, ואני אהפוך אותם לבני אדם", מספרת מ'. לפני שאימצו את בתם, המאומצת השלישית, נאמר לשניהם שהילדה אינה ברת אימוץ כיוון שהאימא הביולוגית שלה רוצה לפגוש אותה ולהיות איתה.

התקופה הזו הייתה לא פשוטה עבור בני הזוג, "חיינו איתה תקופה ארוכה בתחושה שאולי כל רגע ייקחו לנו אותה. באיזשהו שלב האימא הביולוגית שלה רצתה לראות אותה, וכמובן שלא התנגדנו כי אימא זה אימא", נזכרת מ'. היא מספרת כי הם הגיעו למפגש כמה פעמים, חיכו מספר שעות אבל היא לא הגיעה. "בשלב מסוים נאמר לנו שאנחנו לא חייבים להגיע יותר. באותה תקופה הרגשנו שהעולם חרב עלינו, ופחדנו לאבד את הילדה, אבל עד כמה שזה היה מאוד קשה, רציתי שהילדה תפגוש את אמה. כשזה קרה, שמעתי את הילדה בוכה ומבקשת להיות אתנו. המפגש גרם טראומה לה ולנו, ובמשך שלושה ימים היא לא רצתה לעזוב אותנו", מספרת מ' על הרגעים הקשים. יחד עם זאת, הם התגברו על הקשיים וכעת מגדלים את ילדיהם באהבה ובשמחה.

על כן, בשל האימוץ מעורר ההשראה, קיבלו כאמור בני הזוג אות הוקרה מקהילת משפחתא. הקהילה מאגדת תחת קורת גג אחד את כל קהילת האימוץ בישראל: הורים מאמצים, ילדים מאומצים וגם הורים ביולוגיים. לכן בכנס הארצי שהתקיים בסימן תיק האימוץ קיבלו השניים את הכבוד. ג' ואשתו מ' התרגשו לקראת קבלת אות ההוקרה, אבל שניהם גם הרגישו שלא עשו דבר יוצא דופן. "אימצנו את הילדים כדי לזכות במשפחה ולהטיב עם חייהם. במשפחתא אמרו שרוצים לתת לנו אות הוקרה כי עשינו פריצת דרך בחברה שלנו, ובשבילנו זה כבוד גדול", אומר ג'.

אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתים בפרסומינו צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש באמצעות כתובת המייל:[email protected] 



$(function(){setImageBanner('8b40fea2-af79-4a11-9e23-150a8ddee395','/dyncontent/2024/12/2/ec01fc17-6600-46e6-9b9b-487e45d04e92.jpg',18776,'כיוונים 1224 אייטם',525,78,false,33745,'Image','');})
 
 
x
pikud horef
פיקוד העורף התרעה במרחב אשדוד 271, אשדוד 271, אשדוד 271
פיקוד העורף מזכיר: יש לחכות 10 דקות במרחב המוגן לפני שיוצאים החוצה