"אני אבא לבנות ואני מוטרד"

הכל התחיל בהליכה של אחרי ארוחת שישי משכונה ד' לפארק הסופרים, "מקום נעים ומואר עם מתקני שעשועים ומדשאות ופינות ישיבה לאורך כל הפארק, המון סטודנטים שנפגשים בקבוצות ואף כאלו שיוצאים לסיבוב עם הכלב. הילדים שלי מאוד אוהבים לשבת שם. עד כאן הכל פסטורלי ויפה ואפשר לשייך את הסיפור לכל עיר בארץ" מספר עודד פשה, תושב העיר ופעיל חברתי במהלך 10 השנים האחרונות. "כאן מתחילה התפנית בעלילה", מספר עודד, "אמרנו הולכים בכייף, הכל סבבה, מגיעים לפארק ורואים באזור המתקנים בצד אחד 3 צעירים מהמגזר הבדואי עם נרגילה, צוחקים על בנות שעוברות שם. אחר כך אני רואה עוד שניים יושבים בפינה אחרת, כולם צועקים ואומרים דברים בוטים, אני מבין ערבית, אני שומע מה הם אומרים".

"פתאום אני רואה ילדה בסביבות 14-16, אומרים לה בואי נשמע מוזיקה. היא לא דיברה, היא פשוט הלכה איתם. יכול להיות שתיאמו את זה כבר קודם ברשת, או שמכירים, אני לא ידוע. הם עלו לרכב לספסל האחורי עם החלונות השחורים. פתאום אני רואה שניים אחרים צוחקים ומתלחששים בערבית 'עוד אחת שזורמת' ".

אחרי שראית את כל זה, מה עשית?

הדבר הרתיח אותי. אמרתי שאשאיר את האישה והילדים בפארק והלכתי לכיוון הרכב כדי להבין שהכל נעשה מרצון מצד הבחורה. אבל הרכב יצא משם בנסיעה איך שהגעתי לכיוון שלו ולא הצלחתי להבין מה קורה איתה. בגלל שזה נעשה מרצון לא יכולתי להזמין משטרה, והייתי בלי טלפון. הדבר הדיר שינה מעיניי כל הלילה, וכאבא לבנות אני מאוד מוטרד מכך. הייתי חייב להעביר את המסר לאימהות ואבות בעיר, שישמרו טוב על הילדות שלהן. מפתים אותם בכל מיני דברים ומשם העניינים מחמירים.

איך זה גרם לך להרגיש?

אני מתחיל להרגיש שהילדים שלנו לא מוגנים בפארקים, בהליכות ובג'וגינג, גם בשעות הערב המוקדמות, רכב עובר וסתם זורק הערה. זה אפילו קרה לנו בדרך לפארק, שרכב צפר לבת שלי. הדבר הזה נהיה יותר מלחיץ ומפחיד בשנים האחרונות, פעם לא היה דבר כזה, היום הם באים בכוונה ומחפשים את הטרף הקל הזה, ואם היא לא זורמת אז מציקים לה. יש לי ילדות קטנות, וזה מפחיד לשלוח אותן לחברה, אם אני לא מוריד אותה ממש במקום. למה אנחנו צריכים לחיות בפחד? ולמה כל בדואי שני מרשה לעצמו לעשות את זה? הדברים האלה מטרידים, ובטח כשאני אבא לבנות אני מוטרד.

הנושא הזה צף ברשתות ובעיתונות בתקופה האחרונה, אתה חושב שהחל טיפול אמיתי בנושא?

לאחרונה אני רואה יותר ניידות ויותר פיקוח, אולי זה יהיה תקופתי כדי שהכל ירגע. כשאני יוצא לרחוב להליכה אני יכול לראות 2 ניידות. משטרת ישראל היום האצבע המאשימה היא עלייה, אבל הם הקימו יחידות שיטפלו בעניין. שאפו לראש העיר שלנו שעושה הכל כדי שהתדמית של העיר הזאת לא תיהרס.

אני רואה את כל הפעילות הענפה שעושים עכשיו האזרחים שלקחו את היוזמה, סיורים ואנשים שמתייצבים כדי להראות נוכחות, זה טיפה בים. אני אומר לך שהתושבים פה, ובעיקר סטודנטיות ונערות מפחדות בכל שכונה, ואתמול זו הייתה דוגמא. אני לא גזען, אני עובד עם בדואים ביום יום והם בעצמם אומרים שצריך לטפל בזה בחומרה. זה מתחיל מזה שבית המשפט משחרר את האנשים האלה. יש תנועה של אנשים שעוזבים את העיר והם אומרים: "אנחנו לא יכולים לגדל פה ילדים". יום אחד פריצה לבית, יום אחד גניבת רכב או ממיר קטליטי, וביום אחר הטרדות ברחוב.

יש פארקים מדהימים בעיר הזאת, ברגע שמגיעים אליהם קבוצות של נערים שעושים מה שהם רוצים ומציקים לבנות שלנו- אנחנו כבר לא חיים בשלווה, אנחנו כל הזמן עם יד דרוכה ובפחד.

איפה טמונה הבעיה לדעתך?

קודם כל ממשלת ישראל, שלא מקציבה מספיק כסף לטיפול בבעיה. איילת שקד הבטיחה יחד עם בנט ממפלגת ימינה שהמשילות תחזור לדרום, עד היום עברו 120 יום מהקמת הממשלה ואנחנו לא רואים שמדברים על הכיוון לעזור פה. חסרים 6000 תקנים של שוטרים, שיביאו כוח אדם שיעשה את העבודה, מג"בניקים, חיילים שיעשו את העבודה, אנחנו לא יכולים לחיות ככה!

אני מאמין שלא רק אני מרגיש את זה שהביטחון האישי מאוד נמוך ואנשים מפוחדים. גם אישה בת 40 מסתובבת עם גז פלפל, מה זה גז פלפל אם יתקפו אותה? עד שהיא תספיק להוציא אותו זה כבר לא יעזור. הרבה מפחדות להתלונן ולספר, ומקרים קורים על ימין ועל שמאל. על זה צריכה ממשלת ישראל לקום ולעשות וועדה מיוחדת. הדרום הוא באמת פרוע, צריך לעשות משהו אחד נגד כל הפשיעה באופן חד וחלק, לנקות את הפשע, כי אחרת כל התדמית של ב"ש לא שווה, אנשים יקומו ויעזבו את העיר, כמה שהתפתחה בזכות רוביק דנילוביץ.

איזה מסר תרצה להעביר?

רוצה לעורר פה את כל ההורים שימו לב איפה הילדים שלכם מסתובבים ועם מי, ושהשקט יחזור לבאר שבע במהרה, אמן.