טיפול בחובות ב"עידן הקורונה" – כל השאלות והתשובות

מהן האפשרויות המשפטיות שעומדות כיום לחייבים להסדרת חובות?

"ראשית, יש פעולות שניתן לבצע ללא נקיטה בהליכים משפטיים. למשל, חייבים ונושים יכולים להגיע להבנות על פריסת חובות לתשלומים, באופן שיאפשר לחייבים להמשיך בניהול שגרת החיים תוך כיסוי החובות.

שנית, במישור המשפטי ניתן לפתוח בהליכים לפי חוק שלאחרונה נכנס לתוקף ("חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי"), שעוסק בהסדרת חובות של אנשים פרטיים ושל תאגידים".

מה החוק הזה מאפשר לחייבים?

"החוק נועד בראש ובראשונה לאפשר לחייבים להשתקם מבחינה כלכלית. מה זה אומר מבחינה פרקטית? החוק מאפשר לחייבים לשלם רק חלק מהחובות שלהם, בתקופת זמן סבירה ותוך ניהול חיי שגרה בכבוד, ולקבל פטור ("הפטר") מיתר החובות".

יש כמובן חשיבות לכך שנושים יקבלו כספים שמגיעים להם. יחד עם זאת, החוק אימץ את התפישה שלפיה עדיף מצב שבו רק חלק מהחובות ישולם ושהחייב ישתקם כלכלית; על פני מצב שבו החייב יהיה במשבר כלכלי ואישי במשך שנים רבות, שבמהלכן יתנהלו נגדו הליכים משפטיים ויוטלו עליו הגבלות, ללא שהוא רואה את "האור בקצה המנהרה".

לפי מה נקבע גובה החובות שישולם בפועל?

"זה תלוי בנסיבות ובסוג ההליך שנוקטים בו. למשל, אדם פרטי עשוי לשאת בתשלומים חודשיים של כמה מאות ש"ח לתקופה מוגדרת (כ-4 שנים), שבסופה הוא יקבל פטור מיתר החובות. בהליך של הסדר חוב, החייב הוא זה שמציע את ההסדר שמובא לאישור הנושים ובית המשפט, ולכן יש לחייב מידה מסוימת של שליטה על הסכום שישולם – ובהתאמה על הסכום שיקבל פטור.

חשוב לדעת שמעבר לתשלום החודשי, נושים עשויים לפרוע חובות ממכירת נכסים של החייב, כולל נכסי נדל"ן. תוצאה זו עשויה להתממש בעיקר בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי".

למה שנושים יסכימו שחייב ישלם להם רק חלק מהחוב?

"קודם כל, לא תמיד נדרשת הסכמה של הנושים. לצורך העניין, בהליך חדלות פירעון של אדם פרטי, הנושים זכאים להשמיע את עמדתם בנושא, אך היא לא מחייבת את מקבל ההחלטה (בית משפט או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין).

לעומת זאת, בהליך של הסדר חוב נדרשת הסכמה של הנושים, אך לא של כולם (נדרש רוב מסוים שקבוע בחוק). נושים עשויים להסכים להסדר משום שהוא מאפשר להם לגבות לפחות חלק מהחוב באופן מהיר יחסית, לעומת הליך חדלות פירעון שאורכו כ-4 שנים ושבסופו החייב לרוב ממילא מקבל פטור בגין חלק מהחובות. יש גם עלויות לניהול הליך חדלות פירעון שנוגסות בנתח שיגיע לנושים, וזה גם שיקול שנושים לוקחים בחשבון". 

מה קורה במהלך התקופה שבה מתנהל הליך לפי החוק?

"יש מספר תהליכים שקורים והתשובה תלויה בנסיבות ובסוג ההליך. למשל, בהליך חדלות פירעון של אדם פרטי, מוקפאים כל ההליכים המשפטיים והליכי גבייה שנפתחו בהוצאה לפועל (ככל שנפתחו), ולא ניתן להטיל על נכסיו עיקולים.

כמו כן, בהליך חדלות פירעון מוטלות על אדם פרטי מספר מגבלות, ובהן איסור על החזקת דרכון, עיכוב יציאה מהארץ, איסור על משיכת שיקים והחזקת כרטיס אשראי (למעט כרטיס לחיוב מידי), ואיסור על הקמת תאגיד. בהליך חדלות פירעון החייב גם נדרש להגיש דוחות תקופתיים לגבי ההכנסות וההוצאות שלו. גם בהליך הסדר חוב בית המשפט עשוי להטיל על חייב מגבלות".

ההגבלות לא מרתיעות חייב לפתוח בהליך לפי החוק?

"חייב שנוקט בהליך לפי החוק צריך לקחת בחשבון שיוטלו עליו הגבלות. צריך לזכור שבמקרים מתאימים, ניתן לנקוט נגד חייבים בהליכי הוצאה לפועל, שגם בהם ניתן להטיל הגבלות – לרבות הגבלה על החזקת רישיון נהיגה (הגבלה שלא תוטל לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). חשוב לדעת שניתן לבקש להסיר מגבלה, וככל שיש לכך הצדקה עניינית ייתכן שהגבלה תוסר (לצמיתות או לתקופה מוגדרת)".

איך פותחים בהליכים הללו?

"קודם כל, יש לבחור את ההליך המתאים לאחר בחינה וקבלת ייעוץ פרטני. לצורך העניין, ניתן לפתוח בהליך של חדלות פירעון רק אם מתקיימים מספר תנאים, ובהם התנאי שלפיו החייב עלול להימצא או נמצא ב"חדלות פירעון" (מצב שבו אין לחייב יכולת כספית לפרוע חוב במועד או שסך התחייבויותיו גדול מסך נכסיו).

מבחינה טכנית, שני ההליכים (חדלות פירעון והסדר חוב) מתחילים בהגשת בקשה לגורם המוסמך, בצירוף מסמכים דרושים ותשלום אגרה. הגורם שאליו יש להגיש את הבקשה משתנה לפי גובה החובות וזהות הפותח בהליך (חייב שהוא אדם פרטי, חייב שהוא תאגיד או נושה)".

האם יש סכום מינימלי לפתיחה בהליכים?

"לגבי הליך חדלות פירעון – חייב שהוא יחיד רשאי לפתוח בהליך אם חובותיו עולים על כ-50,000 ש"ח (למעט נסיבות חריגות), ולגבי חייב שהוא תאגיד הסכום המינימלי עומד על כ- 25,000 ש"ח. אין הגבלת סכום על פתיחת הליך ע"י נושה, אך גם בהקשר זה נדרש להראות שהחייב "חדל פירעון" (החוק מקל על נושים להוכיח תנאי זה).

לגבי הליך הסדר חוב – אין סכום מינימאלי לפתיחה בהליך".

האם יש דרך שבה הקוראים שלנו יכולים להתנהל בימים אלה, מעבר להיבט המשפטי?

"יש פעולות בהיבט הכלכלי שכל אחד יכול לנקוט בהן כבר כיום. ראשית, ניתן לערוך רשימה מסודרת של הוצאות חודשיות, שהן הכרחיות למשק הבית או לעסק. כדאי להתנהל לפי הרשימה ולא להתחייב להוצאות לא הכרחיות. שנית, רצוי לבדוק כיצד ניתן להוזיל את ההוצאות החודשיות בכל תחום (מזון, תקשורת ועוד). הדבר אפשרי במיוחד בעידן שלנו, שכן מרבית המידע לגבי מחירי המוצרים והשירותים הוא פומבי וזמין באינטרנט. יש גם לא מעט חברות שיסכימו לתת הנחות כדי לשמר לקוחות או כדי להשיג לקוחות חדשים, ולכן חשוב גם לערוך משא ומתן כדי להוזיל עלויות".

נציין כי המידע שלעיל הוא מידע כללי בלבד, ואינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בשאלות נוספות ניתן לפנות לעו"ד מיכאל לחמי באמצעות טופס פנייה בטלפון שמספרו 03-7766866.